1וירא יעקב כי יש שבר שמע כי יש שבר במצרים כמו שכתוב בסמוך הנה שמעתי כי יש שבר במצרים דוגמא וכל העם רואים את הקולות.2למה תתראו פרש״י אל תראו עצמכם וכן פירש בתענית היו להם חטין הרבה ולא הלכו אלא בשביל דבר זה שלא להתראות בפני ישמעאל ועשו שהם צעורים ורעבים. ועוד פרש״י מפי אחרים שמעתי שהוא לשון כחישה למה תהיו כחושים ברעב ודומה לו ומרוה גם הוא יורא. כלומר תיבת תתראו ותיבת יורא תרוייהו באלף כתיבי והיינו הדמיון אעפ״י שזה לשון כיחוש וזה לשון שובע מצינו תיבות הרבה שאותיות יסוד שלהם שוות ופי׳ זה למפרע מזה כגון דשן לדשנו שרש תשרש מחלצות ואחלצה לשבור אל יוסף ויוסף הוא המשביר ועוד הרבה.3בתוך הבאים הטמינו עצמן שלא יכירו בהן כמו שצוה להם אביהם למה תתראו.4ויוסף הוא השליט על הארץ ואעפ״כ הוא המשביר לכל עם הארץ שהוא בעצמו מקבל את הכסף מכל הבאים כדי שאם יבואו אחיו יבואו לפניו ואם אחרים יקבלו את הכסף לא ידע כשיבואו אחיו.5המשביר המוכר.6ויתנכר אמר אם אגלה עצמי להם יאמרו אף אתה מושבע ועומד שלא תגלה אותנו או שמא יברחו מיראתי ויצטער אבא מוטב שיבואו מתוך דוחק הרעב ואדחק אותם להביא בנימין ואעכבנו וע״י כן יודע הדבר. ויתנכר אליהם דרכו של אדם כשאינו רוצה לגמול חסד עם קרוביו עושה עצמו כאילו אינו מכירו.7ויכר יוסף את אחיו לפי שהיו קוראין זה את זה בשמם והיה מכיר לשונם ושמם.8והם לא הכרהו שהיה בחתימת זקן ושמו נשתנה לצפנת פענח ומדבר לשון מצרית זה שנאמר כי המליץ בינותם.9כי ערות הארץ באתם לראות פרש״י שהרי נכנסתם בעשר שערי העיר, וא״ת מנא ידע, אלא בתנחומא מפרש שלש גזירות גזר יוסף אחת שלא יהא עבד נכנס למצרים לוקח בר, ואחת שלא ילך אדם אחד אחר שני חמורים ואחד שלא יהא אדם נכנס עד שיכתוב שמו ושם אביו ושם זקנו מה עשה יוסף צוה שיביאו לו שמות בני אדם שהיו כתובים בכל יום ויום כיון שירדו אחי יוסף נכנסו עשרה בעשרה שערים כמו שצוה להם אביהם למה תתראו, היה בעל השער אומר להם מה שמך והוא משיב ראובן בן יעקב בן יצחק וכן כולם הביאו השוערים את הכתבים אל יוסף כיון שקרא אותם ידע שהיו אחיו.10ויעשו כן אמרו לעשות כן.11בהתחננו אלינו בהתמלא תחנונים אלינו.12ויען ראובן מתחלתו היה בדעתו של יוסף לקחת ראובן שהיה גדול שבאחים כי הדין נותן כשרבים חוטאים הגדול נענש וכששמע מתוך דבריהם שראובן אמר אל תחטאו בילד לא רצה לצערו ולקח שמעון שהיה גדול אחריו.13מה זאת עשה אלקים לנו אם נאסר אחינו דין הוא בשביל יוסף אחינו אשר ראינו צרת נפשו, מדותיו של הקב״ה אדם נכשל כיוצא בעון אבל אין מדותיו של הקב״ה לזמן כסף לשום אדם באמתחתו, א״כ מצינו חוטא נשכר.14ואת הארץ תסחרו יוסף לא אמר להם כן אלא כל זה היו אומרים מעצמם כדי שישלח אתם את בנימין.15את צררות כספיהם לא מצינו במקום אחר כסף וזהב בלשון רבים.16וקראהו אסון הוא״ו בשורק גדול והקו״ף בשו״א.
