1באו מן השדה כשמעם מהרו ביאתם על השמועה ששמעו.2וכן לא יעשה אפי׳ בבת הדיוט.1במרמה ששאלו להמול כל זכר וסבורים בני יעקב שלא יאותו להמול רק שכם וחמור בשביל אהבת הנערה ואמרו כיון שלא ימולו כולם נקח נקמתנו מהם וזהו במרמה ומ״מ ע״י עלילה גמורה ונכונה באו עליהם כמו שנפרש.1כי חרפה היא לנו אם לא תהיו נמולים כמונו היום, למחר תבזו אותנו ותקראו אותנו בעלי מומין על שאנו מהולים.1והוא נכבד מכל בית אביו ויודע שלא יסרבו בקשתו.1רחבת ידים מקומות כמו ויד תהיה לך.1כל יצאי שער עירו ולהלן הוא אומר גבי שרה לכל באי שער עירו אלא כאן שהכל בורחים לפי שהיו צריכים להמול בעל כרחם כתיב כל יוצאי לא היה אחד מהם רשאי לצאת עד שנמול אבל גבי שרה שהכל באים לגמול לה חסד כתיב לכל באי.1ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים כולם מצטערים ומתחרטים על שמלו. ובני יעקב שמעו וידעו שחמור ושכם שינו את התנאי ולשונם לאנשי עירם ותלו הכבוד באנשי העיר ולא ביעקב ובני ביתו. ועוד שאמרו חמור ושכם מקניהם וקנינם וכל בהמתם הלא לנו הם לכך ויבאו אל העיר וגו'. ולמה ביום השלישי לפי שביום אחד לא יספיקו אנשי העיר להמול ואפי׳ בשנים ובשלישי גמרו להמול וכולם כואבים ונפצעים אז ויבאו על העיר בטח וכן ת״א. ד״א על בני העיר שהיו יושבים בטח שלא נזהרו מהם.2ויהרגו כל זכר לפי שבני נח מצווים להושיב ב״ד בכל פלך ופלך והם ראו שגזל את דינה ולא עשו בו דין.1ויקחו את דינה מבית שכם רבי יודן אומר גוררין היו אותה ויוצאין א״ר חוניא הנבעלת לאחר קשה לפרוש.1ונאספו עלי והכוני נתיירא פן יתאספו עליו שאר אומות.1הכזונה יעשה את אחותנו פרש״י כתרגומו ית אחתנא פי׳ לפי שיש אחותינו במקרא שהוא לשון רבות הוצרך לפרש״י לומר כתרגומו ית אחתנא שהוא לשון יחידה, שאם היה לשון רבים היה מתורגם אחותנא.
