חזקוני, בראשית י״א

1 לאבן הלמ״‎ד נקוד בשב״‎א.

2 והחמר היה להם לחמר הטיחו אותה בזפת שאין המים יכולים לשחק. לזפת קרי חמר.

3 וראשו בשמים גבוה הרבה כמו ערים גדולות ובצורות בשמים כי יש שמים משמשין לשון אויר, אשר תעוף בשמים ובלשון משנה מן הארץ עד שמי קורה.

4 ונעשה לנו שם מבצר חזק לעולם להיותנו שליטים על כל הבריות ונמלוך עליהם.

5 פן נפוץ על ידי מלחמות שיתגרו בנו הרחוקים אם לא נבנה לנו עיר ומגדל ואם נפוץ לא יהיה לנו שם אבל עכשיו כל יושבי העולם יודיעונו מרום המגדל כי הכל ידברו ממנו והם בקשו לבטל מה שגזר הקב״‎ה ומלאו את הארץ לפיכך ויפץ אותם על פני כל הארץ בגזירתו.

6 וזה החלם הה״‎א נקודה בפת״‎ח.

7 ועתה לא יבצר, ועתה שכולם יודעים שבעים לשון אם יעמדו במקום אחד לא יבצר מהם וגו׳‎ שיעשו כל רצונם, ואלא מאי הבה נרדה ונבלה ואז יבצר.

8 ונבלה ונבלבל, לשון דבר מעורב מגזרת ״‎בלולה בשמן״‎ ויקרא ב,ה.

9 אשר לא ישמעו איש שפת רעהו. שכל אחד ואחד ישכח כל הלשונות אלא אחד ומה שידע זה לא ידע זה אבל כולם ביחד ידעו שבעים לשון, ואין לפרש שבאותו הזמן נבראו שבעים לשונות הרי אין כל חדש.

10 לבנות העיר מבנות העיר.

11 אלה תולדות שם כל מקום שנאמר בו אלה וכו׳‎ אף כאן הראשונים היו רשעים למרוד בהקב״‎ה והלכו לאיבוד והללו צדיקים הם וזרעם אחריהם.

12 ויחי שם אחרי הולידו וגו׳‎ אבל ויהיו כל ימי לא נאמר כמו שנאמר בעשרה דורות שמאדם ועד נח, לפי שכל ימי דורות הראשונים היו מרובים קרוב לאלף שנה אבל אחר המבול נתמעטו כדכתיב זרמתם שנה יהיו. ונתמעטו עד שבעים ואם בגבורות שמונים שנה לפיכך לא חש לצרף אותם כל ימיהם.

13 ויולד בנים ובנות לאחר המבול שנתמלא העולם מבני אדם ונבנה כתב בהם ויולד בנים ובנות, וכן בדוד שהניח בן גדול כתיב ביה שכיבה אבל יואב שלא הניח בן גדול כ״‎כ כתיב ביה מיתה.

14 יסכה פרש״‎י זו שרה צ״‎ל שהרן הוליד שרה לשש שנים לפי חשבון שמותם והכי איתא בפירוש בב״‎ר. ומצינו בפרק בן סורר ומורה דורות הראשונים כל חד וחד בתמני שנין מוליד וכן מבצלאל ובת שבע ומער ואונן.

15 עקרה אין לה ולד אבל היה לה לאחר מיכן.

16 ויקח תרח את אברם בנו, ללכת ארצה כנען. כי היה מזרעו של שם ולהם נתנה הארץ למורשה כדכתיב ויהי כנען עבד למו. ויצאו אתם לוט ושרי שהיו אח ואחות עם תרח ואברם שהיו ראשים ועיקר.

17 ויצאו אתם מאור כשדים. במצות הקב״‎ה, כדכתיב אני ה׳‎ אשר הוצאתיך מאור כשדים, ולפי פירוש זה הלא נתפרש היכן צוהו.

18 ויבאו עד חרן. ולא הספיק תרח לבא בארץ כנען וימת בחרן. שלימא סדרא דפרשת נח