1ומשה היה רועה. כל מי שנאמר בו היה, ראה עולם חדש, ומשה היה רועה - אתמול ברח מפני רבו עכשיו משקע רבו במים.2כהן מדין. שר מדין.3אחר המדבר שם מצוי דשא מרעה בהמות.4חרבה הוא קרוב למצרים מהלך ג׳ ימים, כמה שנאמר ״נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר״׳ ונקרא הר סיני על שם מעשה הסנה.5בלבת אש שיהיה רגיל בכך כדי שלא יתבהל כשיבא לסיני מן האש והברקים.6מתוך הסנה י״מ מפני שכולו מזה ואין יכולת לחרוט בו פרצוף סמל.7והסנה איננו אכל אות כנגד מצרים וישראל כי האויב נמשל לאש וישראל לסנה וכמו שהאש לא היה בוער את הסנה כך לא יוכל האויב לכלות את ישראל.8מדוע לא יבער הסנה מקרא חסר הוא מדוע איננו אוכל וכי לא יבער הסנה בתמיה. וכי לא רואה אני שהסנה בוער באש.9וירא ה'. הוא מלאך ה׳ וניתן לו רשות לדבר בשם ה'.10כי סר לראות. כל מליצת סר אם יש אחריו מ״ם פרושו לשון הרחקה כמו ״סורו ממני״ ואם אחריו אל״ף או למ״ד פי׳ לשון קירוב כמו סורה אלי.11של נעליך השלך נעליך מגזרת ״כי ישל זיתך״, ״ונשל גויים רבים״.12מעל רגליך. כי פעמים הוא דורס במקום טינופות. וע״י שגם אותו של יד נקרא נעל סתם כדכתיב ״שלף איש נעלו״ ותרגומו נרתק יד ימיניה הוצרך לומר כאן ״מעל רגלך״, וכן אמרו רבותינו ברכות נד,א לא יכנס אדם להר הבית ונעלו ברגלו כי זה מורא מקדש.13כי המקום אשר אתה עומד וגו׳ כל מקום שתמצא שכינה מקדמת בו לדבר אל נביאו כמו כאן שקדמה בסנה וגבי יהושע וגבי מתן תורה שם תמצא המקום מקודש, אבל בשאר מקומות שנגלה עליהם כמו שמצינו בהרבה נביאים אין המקום מקודש.14אנכי אלוקי אביך גלה לו שאביו מת, ולכך כתיב אלוקי אביך. שהרי אין הקב״ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם אלא במיתתם משום דבקדושיו לא יאמין, ולכך גלה לו עכשיו מיתת אביו שלא יסרב ליטול גדולה שהרי לפני אהרן אחיו היה מסרב ליטול גדולה, לפני אביו לא כל שכן.15ויסתר משה פניו. בשכר ויסתר זכה לקלסתר פנים. בשכר כי ירא זכה לויראו מגשת בשכר מהביט זכה לתמונת ה׳ יביט.16זבת חלב דבוק הוא זבת של חלב.17צעקת בנ״י באה אלי. ואם תאמר לשוא הם צועקים? ת״ל וגם ראיתי את הלחץ - בדין הם צועקים.18את עמי בנ״י דוגמת ״עם בני עם יצחק״ בראשית כא,י.19מי אנכי משה השיבו להקב״ה על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. כי אהיה עמך - כנגד מי אנכי , כי אנכי שלחתיך - כנגד כי אלך אל פרעה , בהוציאך את העם הזה - כנגד וכי אוציא את בנ״י.20תעבדון את האלקים על ההר הזה על בסמוך, ושכינה עומדת בראש ההר.21אהיה אשר אהיה הראשון שם, והשני פירוש השם, כלומר שמי אהיה לפי שאהיה ואעמוד לעולמי עולמים בלי תכלה ושאהיה עמהם שאגאלם מסבלות מצרים ושם זה של הויה מסר יעקב לבניו כדכתיב והיה ה׳ עמכם והשיב אתכם וגו׳ כל מי שיבשר לכם גאולת מצרים בלשון הויה עם בשורת הפקידה תאמינו לדבריו. וכן עשו כיון שבאו משה ואהרן והזכירו להם שם זה של הויה מיד ויאמן העם כי פקד.22ויאמר עוד אלקים אל משה כה תאמר אל בנ״י. לא נאה שיקראו לי בשמי המיוחד לכל צרכיהם ועניניהם ק״ו מבשר ודם שאין קוראים אותו בשמו, אלא כך יהיו קוראים לי בשם ה׳ אלקי אבותיכם שהוא לשון אדנות ומלכות כשם שאומרים יחי המלך.23ה׳ אלקי אבתיכם אלקי אברהם. מכאן שאומרים בא״י אלקינו ואלקי אבותינו אלוקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב, מכילתא.24זה שמי. אהיה האמור בפסוק ראשון הוא שמי לעלם שכן אנו כותבים השם המיוחד במצפ״ץ. שהקב״ה קורא לעצמו תצמ״ץ. ואנו קוראים לו מצפ״ץ. כלומר יהיה עכשיו ואחרי כן בלי תכלה והוי״ו שבמצפ״ץ במקום יו״ד כמו וי״ו של הוה גביר שהוא במקום יו״ד והוא כמו היה. ולפי שאין נכון להיות תיבה זו של הוית קדש כשאר תיבות של הוית חול משונה היא משאר תיבות של הוית חול.25וזה זכרי לדר דר. האמור בפסוק שני אלקי אבותיכם כענין שמזכירים המלכים ולא בשמם המיוחד.26את זקני ישראל פרש״י המיוחדים לישיבה וכו׳ וכן תפרש לקמן גבי ויאספו את כל זקני ישראל.27ואמר אעלה אתכם כן תאמר לבני ישראל.28ושמעו לקלך. פרש״י יעקב אמר להם פקוד יפקוד אלקים אתכם. חז״ק. שהרי פסוק זה אינו גבי יעקב.29נקרה עלינו. בשבילנו, כמו כי ״עליך נשאתי חרפה״ תהלים סט,ח.30דרך שלשת ימים. וכן עשו, כדכתיב ״ויחנו ביום השני באיתם בקצה המדבר״.31ואני ידעתי כי לא יתן וגו׳ גלה לו תחלה שעתיד פרעה להקשות לבו כדי שלא יתמה כשיסרב. ומה אם כשגלה לו תחלה התרעם עליו אלו לא גלה לו על אחת כמה וכמה.32ולא ביד חזקה אע״פ שאני מראה לו התשע מכות שנקראו יד חזקה כדכתיב ולכל היד החזקה ואמרינן אלו ט׳ מכות, עדיין לא יתן אתכם לצאת. אבל כשאשלח ידי והכתי את מצרים במכת בכורים אחרי כן ישלח אתכם.33לא תלכו ריקם. כי הם יעניקו לכם מג׳ מינים כסף וזהב ושמלות לקיים ״יצאו ברכוש גדול״, דוגמת הענקת עבד ״צאן גרן ויקב״ דברים טו,יד.34ושאלה אשה במתנה גמורה כמו שאל ממני ואתנה וגו׳ שהרי אתן את חן העם הזה בעיני מצרים.35ושאלה אשה אף הזכרים שאלו אלא שדבר הכתוב בהוה שהנשים רגילות לשאול תכשיטין יותר מן האנשים וכמו כן הזכיר הכתוב מכשפה. בשביל הרגילות.36כלי כסף וכלי זהב ושמלת לכבוד החג שתחוגו לי במדבר.37ונצלתם את מצרים בשכר שעבוד עבודת פרך.
