1וירא העם לפי פשוטו אפילו בדבר שאינו נראה אבל ידוע שכן הוא נופל לומר בו לשון ראיה.2ויקהל העם כל קהלה שיש אחריה על, לגנאי היא. ואם יש אחריה אל, היא לשבח. כמו ויקהלו אל המלך שלמה. קום עשה לנו אלהים לפי הפשט חלילה לאהרן שיעשה עבודת כוכבים שהיה קדוש השם ונביא לישראל, ומצות רבות נתנו על ידו עם משה אחיו, ואם עשה ע״א איך נמלט שלא הרגו משה, ואיך היה אח״כ מכפר על ישראל הוא וזרעו עד סוף כל הדורות. ועוד לא מצינו שהזכיר הכתוב עליו שום עול, רק עון מי מריבה. וכל ישרי לבב מודים כי הקב״ה לא יבחר שליח שסופו לעבוד עבודת כוכבים גם ישראל לא בקשו ולא נתכונו לעבודת כוכבים. אך משה לא אמר להם מתי ירד וגם הוא לא ידע כי הקב״ה אמר לו עלה אלי ההרה ושב שם עד שאתן לך לוחות הברית והזמן לא אמר לו. וכשראו שאיחר כל כך חשבו שמת כי אין כח באדם לשהות כל כך בלא אכילה. ופי׳ אלהים שופט ודיין ומנהיג ודבר כמו ראה נתתיך אלהים לפרעה. ונתינת טעם מוכיח כי אמרו כי זה משה האיש אלמא במקום משה בקשו להעמידו. ומה שאמר דוד וימירו את כבודם ה״ק וימירו את משה שהיה כבודם שהרבה נסים עשה להם הקב״ה על ידו וישתחוו למסכה לכבדה ולא לשם עבודת כוכבים. ד״א עשה לנו אלהים שתהא שכינת הקב״ה בתוך גויתו.3אשר ילכו לפנינו לכבוד הקב״ה. ושתפו אהרן עמו ובכך טעו שהיו סבורים שיוכל להנהיגם לפי שהיו מחזיקין אהרן מלומד בנסים.4כי זה משה האיש חפז לשון הוא שאפילו בדבר שאינו נוכח המדבר יאמרו עליו זה, דוגמא ראה זה מצאתי אמרה קהלת ועוד הרבה.1פרקו נזמי הזהב אהרן לשם שמים נתכוין, חשב בלבו אם אומר להם להעמיד עליהם אחד מן הגדולים למחר כשיבא משה לא ירצה לרדת מגדולתו ותרבה קטטה ושפיכות דמים ביניהם, ואם לא אעמיד להם הם יעמידוהו מעצמם וירבה המחלוקת ואם אומר אני אהיה להם לראש יקשה הדבר בעיני משה, אעסיקם בדברים עד שיבא משה ואעשה דבר שאין בו ממשות, וכשיבא משה יבטל מאליו וכן עשה. ולכך אמר פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם וגו׳ כמו שפירש״י.1ויצר אתו לזהב קאי לשון צרור הכסף, דוגמא ויצר ככרים כסף בשני חריטים ובלע״ז גדל״ש.2ויעשהו עגל ולא שאר חיה לפי שערב רב התחילו בעבירה וכתיב זה אלי ואנוהו, שראו ישראל השכינה וערב רב לא ראו אלא רגליהם של מלאכי השרת שתחת הכסא של רגליהם ככף רגל עגל כסבורים היו שהם פסיעותיו של הקב״ה והיינו דכתיב בתהלים ראו הליכותך וגו׳ ועקבותיך לא נודעו, שחשבו מעקבותיהם של מלאכים שהם עקבותיו של הקב״ה.3ויאמרו אלה אלהיך ישראל וכי שוטים היו לומר כי עגל זה שנעשה היום מזהב הוציאם ממצרים אלא מצינו חרטומים ותרפים ואובות וידעונים שיש בהם רוח טומאה והם סברו מזה שהיה בו רוח טהור ולכך אמרו אלה אלהיך ישראל. ולנסות בריותיו לפני מדת הרחמים נתן הקב״ה כח ברוח טומאה, כמו שמצינו כי יקום בקרבך נביא ונתן לך אות או מופת ובא האות והמופת וגו׳ כי מנסה ה׳ אלהיכם אתכם וגו'.1וירא אהרן שטעו, אמר מתירא אני שמא ישימו לב לומר מה יושיענו זה וישימו להם ראש כמו שפירשתי, ולפיכך ויבן מזבח לפניו כדי להעסיקם עד שיבא משה.2חג לה׳ מחר למחר נעבידהו ונעשה חג לשמים על שנתן לנו מנהיג וסלקם בדברים עד המחרת.1וישכימו ממחרת בי״ז בתמוז.2ויעלו עלת לשמים בשבילו, כמו שמצינו בשאול ויזבחו שם זבחים שלמים לפני ה׳ וגו'.1אשר העלית קדמא בצרי ותניינא העלית בחיריק.1סרו מהר שנתתיך להם למנהיג ודבר והם העמידו אחר במקומך, וגם עברו על לא תעשה לך פסל וגו׳ אפילו לזכרני לעבדו ולהשתחוות לו לשמי, שאע״פ שלא כוונו לעבודת כוכבים עברו על מצותי.1הניחה לי לכבודו של משה אמר לו הקב״ה כך לפי שהעמידו להם מנהיג במקומך תניחני אנקום אותך מהם.1ויחל משה י״א תפלה זו היא שנאמרה בפרשת עקב ואתנפל לפני ה׳ את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה. לאחר שירד ושרף את העגל והרג את עובדיו כי אין הדעת סובלת שיתפלל בעדם עד הסירם את העובדי כוכבים שבתוכם ובתוך הארבעים אמר כי לא אעלה בקרבך, ואז אמר לו משה כל הפרשה ראה אתה אומר אלי וכל אותם המ׳ יום שניים לא עלה משה אל הר סיני אלא התפלל עליהם באהל שנטה לו מחוץ למחנה, כי איך יעלה אל הקב״ה שלא ברשות. ובסופם כשנתפייס הקב״ה אמר לו פסל לך וגו׳ ועלית בבקר וגו׳ ויעל אל הר סיני ויעמוד שם מ׳ יום שלישיים וכלו בעשרה בתשרי.2למה ה׳ יחרה אפך בעמך אע״פ שעשו מה שעשו אין לך להפסיד בשעה קלה כל היגיעות והטובות שעשית להם ועוד למה יאמרו מצרים וגו׳ ועוד מה תעשה לשבועת האבות.1וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אשר אמרת מבעי ליה אלא עד כאן דברי תלמיד מכאן ואילך דברי הרב.1ויפן וירד משה וגו׳ על הסדר באותו יום עצמו י״ז בתמוז עד לתת עליכם היום ברכה.2ושני לחת העדת בידו אעפ״י שהיה בלבו לשברם הורידם בידו שלא יסתכל בהם הקב״ה וירא הכתוב בהם אנכי ה׳ אלהיך ולא יהיה לך, ויזכור סורחנם.3משני עבריהם מכתב חלול ולכך היו נוחות להשבר.1והלחת מעשה אלהים המה כלומר כמה דבר גדול חסרו.1ומחלת חלילים, כמו הללוהו בתוף ומחול.2וישלך מידו תשש כחו כשראה את העגל ולא היה בו כח לסבלם והשליכם רחוק ממנו קצת כדי שלא יזוק ברגליו בנפלם.3וישבר אתם תחת ההר לפי שהיו חסרות אות טי״ת מהאלפא ביתא גם עם הכעס שהיה שרוי בו ובא והוסיפה בשניות למען ייטב כדי להשלים בהם כל האותיות פשוטות וכפולות.1וישרף באש יש דבר שיותן באש עם הזהב ומיד שישרף הזהב יהיה שחור לעולם ולא ישוב להיות עוד זהב.2וישק את בני ישראל לפי הפשט לא נתכון להשקותן אלא לפזר זהב העגל ולבטלו מן העולם אבל כששתו מן המים שנפזר בו נראה כאילו שתוהו וראיה לדבר שהרי כתיב בפרשת עקב ואכות אותו טחון ולא כתיב ואשק את בנ״י.1כי ברע הוא במחשבה רעה ואם לא עשיתי להם זאת העמידו להם מלך והדבר היה בא למרה באחרונה.1ויצא העגל הזה נגמר בפעולתו, דוגמא ויצא לצורף כלי. פי׳ התיך הזהב והשליכו בדפוס ויצא משם נגמר.1כי פרע הוא בטל ממצות בורא. לשון למה תפריעו את העם ממעשיו.1ויאספו אליו כל בני לוי לפי הפשט ע״י שהיו בני לוי קרוביו של משה לא הסכימו להעמיד מנהיג במקומו.1כה אמר והיכן אמר זובח לאלהים יחרם.1כשלשת אלפי איש לפי פשוטו אותן ג׳ אלפים נתכוונו לעבודת כוכבים ולכך נהרגו שדינם היה כדין עיר הנדחת.1מלאו ידכם היום כבר נתמלאו כל יד ויד שלכם להיותכם משרתי הקב״ה שהרי איש בבנו ובאחיו שלחתם ידיכם לשם שמים וכן משמע התרגום. ואין לומר מלאו ידיכם להבא שהרי כבר עשו כדברי משה.2ולתת עליכם היום ברכה. מכאן זכו בני לוי לברכת משה בפרשת ברכה אע״פ שלא ברכן יעקב, ובני ראובן זכו ע״י שעברו את הירדן חלוצים במצותו, אבל בני שמעון לא זכו לברכתו ע״י שקלקלו במדינית וגנו את משה ואמרו לו בת יתרו מי התירה לך. ד״א ולתת עליכם היום ברכה הוא שנאמר בפרשת עקב בעת ההיא הבדיל ה׳ וגו׳ ולברך בשמו עד היום הזה. באותו פרק נגזר שיהיו מובדלים וכשהוקם המשכן נגמר מה שנגזר כבר, ונבדל אהרן ובניו לשרת הקב״ה. גם הלויים נלקחו תחת הבכורות לפי שהקריבו על המזבח שנעשה לפני העגל אז היתה מחלקתו של קרח שרצה להיות עובד עבודה לפי שגם הוא היה בכור כדכתיב ובני יצהר קרח ונפג וזכרי.1ויהי ממחרת בי״ח בתמוז.1וישב משה אל וגו׳ באותו יום עצמו י״ח בתמוז.1מחני נא מספרך אין לומר מספר התורה שהרי עדיין לא נכתב, אלא מאי מספרך מספר החיים שבני אדם נכתבים בו בר״ה כדאיתא במסכת ר״ה. מספרך אלו הבינונים, אשר כתבת אלו הצדיקים.1מי אשר חטא לי אמחנו מספרי כך שורת הדין נוהגת אבל אני מותר לך.1ועתה לך נחה את העם חזור לפרנסות שלך.2הנה מלאכי ילך כמו שאמרתי בפרשת משפטים הנה אנכי שולח מלאך.3וביום פקדי ופקדתי כל זמן שלא יוסיפו לחטוא איני נפרע מהם, אבל אם יוסיפו לחטוא כשאפקוד עליהם החטאת שיעשו אפקוד גם זה עמו.
