1לכהנו לי וי״ו יתרה כמו חיתו שדי, בנו בעור, בנו צפור. פי׳ לכהן לי.1ועשית בגדי קדש משגמר צווי מלאכת המשכן למדהו מלאכת הבגדים שלבשו בבואם בו.1ואלה הבגדים חז״ק אמאי לא הזכיר ציץ ומכנסים.2חשן ואפד והכא לא כתיב מכנסי בד לפי שלא למקום כבוד הם נעשים.3ועשו בגדי קדש אחרים שלא הוזכרו כאן, כגון ציץ לאהרן ומכנסים לבניו.1והם החכמי לב יקחו את הזהב המבואר במקום אחר הוא זהב התרומה המפורש בפרשת תרומה, שכשם שאני רוצה שיקחו את התרומה לצורך המשכן כן אני רוצה שיקחו את הזהב ואת התרומה לבגדים ולא יאמרו אהרן מבקש לעצמו, שהרי הבגדים מכפרים על ישראל כדאמרינן לקמן.1ועשו את האפד משמע אחד, ומה שכתוב ואפוד ירד בידו, ושמונים כהנים נושאים אפוד בד. תשובה לדבר אפוד בלא זהב וישראל לא היו שואלים רק בחשן שהיו בו אורים ותמים. ומה שכתוב הגישה את האפוד שם היה החשן דבוק עמו. ועשו את האפד הא לך סדר מעשה האפוד וחושן על פי הפסוקים, כשיטת רש״י יש ראיה שהאפוד הוא לבוש, כדמתרגמינן ודוד היה חגור אפוד בד כדרוט דבוץ, ומצינו כי כן תלבשנה בנות המלך מעילים מתרגמינן כדרוטין.1שתי כתפת כמין שתי רצועות חברת זו בצד זו.יהיה לו לאפוד אל שני קצותיו הכתפות יהיו לו על כל פני שני קצותיו אחת מימין ואחת משמאל ועל שם שזוקפות ועולות עד צוארי הכהן נקראות כתפות.2שתי כתפת יהיה לו לאפוד. אל שני קצותיו וחבר יחברם ע״י מחט בחשב כנגד שתי קצותיו של אפוד להיותן זקופות ועולות על שני צואריו דרך גבו ועל כן נקראו כתפות. וי״א שהן רחבות כדכתיב שתי כתפת חברת, שאם לא היו אלא כמו שתי רצועות עולות על צוארו, כשהכהן עוסק בעבודה וכופף צוארו אילך ואילך הם מתפרדות כאן וכאן והחושן נופל.3וחבר האפוד יהיה מחובר ע״י מחט אל הכתפות.1וחשב אפדתו כעין חגורה והוא שנאמר בו ויחגור אותו בחשב האפוד.2אשר עליו על פני כל היקפו של אפוד היתה מלאכת החשב נראית יוצאת ובולטת כגון חגורה אחת על שאר מלאכת האפוד כעין מלאכת פי המעיל היינו אשר עליו פירוש על האפוד.3ממנו יהיה וגו׳ על הסדר כמו שפירשתי לעיל עד ויורדות משני צואריו מעט אל מול פניו של אפוד.1ושמת את שתי האבנים על כתפד האפד במקום שמגיעות לגובה כתפיו של כהן גדול.1ועשית משבצת זהב הן גומות כעין ציור מקום מוצא ראשי השרשרות מן הכתפות.1ושתי שרשרת משבצות ושרשרות האמורות כאן הם האמורות למטה בענין, אלא ע״י שהם יוצאות מתוך הכתפות לכך הזכירן כאן.1אדם שרדנא, ומצאתי בהגהה אלמנדיגא.2פטדה אמירלא.3ברקת אטופצרי.1נפך קרבונקלא.2ספיר שפיר.3יהלם בריקלא.1לשם אלמנדסה.2שבו אמטיטה.3אחלמה גירגונסא.1תרשיש קרישטלי נמצא בהגהה פרזמא.2שהם אוניקלא.3ישפה ישפי.1איש על שמו פרש״י כסדר תולדותם סדר האבנים אודם לראובן פטדה לשמעון וכן כולם. חז״ק לפרש״י דאם כן לא יגיע לשם לדן ובס׳ שופטים כתיב ויקראו ללשם דן בשם אביהם. ושם פרש״י ששמו של דן כתוב על לשם. לפיכך יש מפרשים כסדר תולדותם היינו כסדר לידת האמהות לאה בלהה זלפה רחל ועכשיו יגיע לשם לדן. כיצד נעשית רבי יוחנן אומר בולטות ריש לקיש אומר מצטרפות, והא לא כתיב צד״י אמר רשב״י אברהם יצחק ויעקב כתיב שם, והא לא כתיב טי״ת אמר רב אחא בר יעקב שבטי ישורון כתיב שם. וכדי לכתוב על כל אבן שש אותיות כמנין בנימין היו כתובות בסדר הזה: אדם פטדה ברקת ראובן א שמעון ב לוי רהם נפך ספיר יהלם יהודה י יששכר צ זבולן ח לשם שבו אחלמה דן ק יעק נפתלי ב גד שבטי תרשיש שהם ישפה אשר ישר יוסף ון בנימין וכל האותיות עולות לע״ב אותיות כנגד ע״ב אותיות של שם המפורש הנתון בתוך החושן.1ועשית על החשן עם החשן תעשה שרשרות גבלות הם שתי שרשרות האמורות למעלה.1ועשית על החשן שתי טבעות זהב ונתת את שתי הטבעות האלה על שני קצות החשן העליונות.1ונתת את שתי עבותות הזהב הן שרשרות הגבלות על שתי הטבעות הקבועות אל קצות החשן שאמרנו.1ואת שתי קצות שתי העבותות דוגמא עד יעבור עמך ה׳ עד יעבור עם זו קנית נשאו נהרות ה׳ נשאו נהרות קולם, ועוד הרבה, פירוש שתי קצות שתי העבתת האלה תתן על שתי המשבצות האמורות למעלה בין פרשת אפוד לפרשת החשן.2ונתתה את שתי המשבצות האלה על קצות כתפות האפד הנכפלות ויורדות משני צואריו מעט אל מול פניו של אפוד, פירוש מול שפתו העליונה על אפוד שבאה מאחוריו ונכפלת מעט לפניו של כהן גדול על ידי החשב שהוא חוגר. למעלה כתב עשיית המשבצות וכאן כתב קביעותם.1ועשית שתי טבעות זהב אחרות ושמת אתם על שני קצות החשן על שפתו התחתונה אשר אל עבר האפוד ביתה כלומר בקצות השפתות התחתונות העומדות כנגד קצות האפוד הנכפלות ובאות לפניו מעט כמו שאמרנו, דהיינו בקרני זויותיו הפנימיות הדבוקות למעיל וזהו ביתה.1ועשית עוד שתי טבעות זהב ונתת אתם על שתי כתפות מלמטה ממול פניו כלומר בצד אחוריו של כה״ג בקצות התחתונות של כתפות המחוברות מול שפתו העליונה של אפוד שהוא פניו של אפוד, היינו ממול פניו.י״מ האפוד היה מפניו ומאחוריו של כהן גדול כמין לבוש קצר שקורין קורשיט״א, כי איך יתכן שיהיה ממתניו ולמטה לשם קשוט הרי לא מצינו לבוש כענין זה רק במכנסים כדי לכסות בשר ערוה, ועוד הרי החוטין כפולים לעשרים ושמנה כמו שפרש״י וכבד הוא מאד וא״כ נמצא טורד רגלי הכהן העוסק בעבודה ועוד כשהכהן שוחה עצמו לצדדין הכתפות נשמטות מעל כתפיו לפיכך י״מ שהוא ממתניו ולמעלה עד גובה כתפיו כמדת שאר בגדיו.2ממול פניו בעבר החיצונה של אפוד ולא בעבר הפנימי הדבוק לגבו של כהן וע״י שאמר אצל החשן ביתה אמר כאן באפוד ממול פניו.3ובאיזה מקום בכתפות תתן טבעות אלו, לעמת מחברתו נגד מקום שהאפוד מחובר אל הכתפות ע״י תפירתו בחשב ממעל לחשב האפוד.1וירכסו את החשן מטבעתיו התחתונות אל טבעת הנתונות בשולי כתפות האפוד אחורי כהן גדול בפתיל תכלת להיות שפתו של חשן התחתונה על חשב האפוד. ולא יזח לא יסח אותיות שמוצאיהם מקום אחד מתחלפות זו בזו כמו שפרש״י בפרשת קדושים.1בחשן המשפט על שם שמגיד משפט ישראל וצרכיהם.1ונשא אהרן את משפט בני ישראל ישא ויזכיר לפני הקב״ה מה שהחשן מגיד שהם צריכים כמו, וזה יהיה משפט הכהנים, לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל.1בתוכו באמצעיתו כמו ועץ החיים בתוך הגן הולך ומפרש כיצד.2מעשה ארג משעת אריגתו יהא פיו עשוי באמצע הבגד.לא יקרע פתיחה, כמו וקרע לו חלוני. פי׳ בית צוארו לא יפתח בשעת תקון הבגד אלא בשעת האריגה מניחים בו בית צואר.1פעמן זהב ורמון הרמון עשוי להיות הפעמון חובט ומקיש עליו להוציא קול.1ונשמע קולו כדי שידעו זמן העבודה ובכך יכוונו לבם לאביהם שבשמים. ד״א ונשמע קולו כדי שיהא נכר ונבדל להיות קדש קדשים משאר הכהנים המשרתים שם. אבל ביום הכפורים לא היה צריך הכירא שהרי כל עבודות אינן כשרות אלא בו.1ועשית ציץ מין תכשיט מאיר ומזהיר כמו ונוצצים כעין נחשת קלל ועליו יציץ נזרו.1אל מול פני המצנפת יהיה היינו באמצע המצח.1והיה על מצחו תמיד כאשר תנתן המצנפת על ראשו לעולם ישימו עליה ציץ נזר הקדש.1ועשית להם אבנטים ומגבעות פירש״י היא מגבעת היא מצנפת, אך של כהן הדיוט קרוי מגבעה ושל כה״ג קרויה מצנפת, וקטנה היא מן המגבעה כדי להניח מקום פנוי לתפילין בין הציץ למצנפת.1וקדשת אתם בדבור, דוגמת טמא יטמאנו.1מכנסי בד לפי שנאמר בם לכסות בשר ערוה, לא נאמר בם לכבוד ולתפארת.1ולא ישאו עון ומתו פרש״י הא למדת שהמשמש מחוסר בגדים במיתה. וההיא דאלו הן הנשרפין דמסיק מוחרגת אותם אבנט מחוסר בגדים במיתה, י״ל דלא קאי האי קרא רק למכנסים הנתונים למעלה הימנו.
