מקור שמות רבה מ״א:ו׳
6 דָּבָר אַחֵר, וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ כָּל אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁעָשָׂה משֶׁה לְמַעְלָה, הָיָה לוֹמֵד תּוֹרָה וְשׁוֹכֵחַ, אָמַר לוֹ רִבּוֹן הָעוֹלָם יֵשׁ לִי אַרְבָּעִים יוֹם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ דָּבָר, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשֶּׁהִשְׁלִים אַרְבָּעִים יוֹם נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה מַתָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה. וְכִי כָּל הַתּוֹרָה לָמַד משֶׁה, כְּתִיב בַּתּוֹרָה איוב יא, ט: אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם, וּלְאַרְבָּעִים יוֹם לְמָדָהּ משֶׁה. אֶלָּא כְּלָלִים לִמְדָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, הֱוֵי: כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ, שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת, מַהוּ שְׁנֵי לֻחֹת, כְּנֶגֶד שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּנֶגֶד חָתָן וְכַלָּה, כְּנֶגֶד שְׁנֵי שׁוֹשְׁבִינִין, כְּנֶגֶד הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא לֻחֹת כְּתִיב, לֹא זוֹ גְּדוֹלָה מִזּוֹ, לֻחֹת אֶבֶן, וְלָמָה שֶׁל אֶבֶן, שֶׁרֻבָּן שֶׁל עֳנָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה בִּסְקִילָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: לֻחֹת אֶבֶן. דָּבָר אַחֵר, לֻחֹת אֶבֶן, בִּזְכוּת יַעֲקֹב שֶׁנִּקְרָא אֶבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית מט, כד: מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, לֻחֹת אֶבֶן, כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מֵשִׂים לְחָיָיו כָּאֶבֶן הַזּוֹ אֵינוֹ זוֹכֶה לַתּוֹרָה.
פירוש חידושי הרד״ל על שמות רבה מ״א:ו׳
6 י הי' לומד תורה ושוכחה כו' במתנה נדרים ל"ח. והענין להראות לדורות כמ"ש במגלה ז. לאוקמי בגירסא סייעתא דשמיא ואין תקנה לזה אלא להתפלל לה' על סייעתא זו. וכמ"ש בנדה ע': הרבה עשו כן להרבות בישיבה ולא קנו חכמה אלא יבקש רחמים ממי שהחכמה שלו. שיתן לו במתנה בסייעתא דשמיא שלא ישכח:
7 יא אלא כללים למדהו. כמ"ש בספרי האזינו ע"פ יערוף כמטר רי"א יעשה אדם התורה כללים כו':
8 יב כנגד שמים וארץ. וזהו שנקרא עדות כד"ח דברים לא ואעידה בם את השמים ואת הארץ. ובדב"ר ס"פ עקב חשיב לבד שמים וארץ גם שני עדים ולפ"ז הן י' דברים נגד י' מאמרות:
9 יג שרובן של עונשין שבתורה בסקילה. פי' בעונשי מיתת ב"ד הנסקלין מרובין משארי חייבי מיתות:
10 יד לחייו כאבן. עמ"כ. ובעירובין נ"ד. אמרו כאבן שאינה נמחית ופרש"י כן ילמוד תמיד בלחיי' ע"ש: