מקור רות רבה, פתיחתא ו׳
1 וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ, כֵּיוָן דַּאֲתַת עָקְתָה אֲזַלְתְּ לָךְ וּשְׁבַקְתְּ לְהוֹן, וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב תהלים קמד, יד: אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר סוֹבְלִין אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא מְסֻבָּלִים, בְּשָׁעָה שֶׁהַקְּטַנִּים סוֹבְלִין אֶת הַגְּדוֹלִים, אֵין פֶּרֶץ, אֵין פִּרְצָה שֶׁל מַגֵּפָה, כְּמָה דְתֵימָא תהלים קו, כט: וַתִּפְרָץ בָּם מַגֵּפָה. וְאֵין יוֹצֵאת, אֵין יְצִיאָתָהּ שֶׁל מַגֵּפָה, כְּמָה דְתֵימָא ויקרא ט, כד: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה', אֵין צְוָחָה, אֵין צְוָחָה שֶׁל מַגֵּפָה, כְּמָה דְתֵימָא במדבר טז, לד: וְכָל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם נָסוּ לְקֹלָם. רֵישׁ לָקִישׁ מְסָרֵס קְרָא, בְּשָׁעָה שֶׁהַגְּדוֹלִים סוֹבְלִים אֶת הַקְּטַנִּים, אֵין פֶּרֶץ שֶׁל גָּלוּת, דִּכְתִיב עמוס ד, ג: וּפְרָצִים תֵּצֶאנָה. וְאֵין יוֹצֵאת שֶׁל גָּלוּת, דִּכְתִיב ירמיה טו, א: שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ. וְאֵין צְוָחָה שֶׁל גָּלוּת, דִכְתִיב ירמיה ח, יט: הִנֵּה קוֹל שַׁוְעַת בַּת עַמִּי, וּכְתִיב ירמיה יד, ב: וְצִוְחַת יְרוּשָׁלָיִם עָלָתָה. רַבִּי לוּלִיאָנִי אָמַר בְּשָׁעָה שֶׁהַקְּטַנִּים שׁוֹמְעִים אֶת הַגְּדוֹלִים וְאֵין הַגְּדוֹלִים נוֹשְׂאִין מַשָֹּׂאָן שֶׁל קְטַנִּים, עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב אוֹמֵר ישעיה ג, יד: ה' בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא. וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ, כַּד אֲתַת עָקְתָא אֲזֵילְתְּ לָךְ וּשְׁבַקְתְּ לְהוֹן, וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה.
פירוש חידושי הרד״ל על רות רבה, פתיחתא ו׳
1 כו ושם האיש אלימלך כיון דאתת כו'. זה דבור אחד עם פסקא הקודמת והוא סיום הדרשה דלא עמדת בפרצות שלא עשיתם כמשה אלא בעת צרה אזלת לך:
2 כז אין פרצה של מגפה. לשון פרצה במגפה כתיב תהלים ק"ו ותפרץ בם מגפה ואיידי דידה נקט בכל הני כן ובילקוט תהלים סי' פ"א הגי' של פורענות:
3 כח בשעה שהקטנים שומעין כו'. דב"ר פ"א: