חידושי הרד״ל על רות רבה ז׳:ב׳

« חידושי הרד״ל על רות רבה ז׳:א׳ חידושי הרד״ל על רות רבה ז׳:ג׳ »

2 רות רבה פתח ↗

וַיֹּאמֶר הָבִי הַמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר עָלַיִךְ רות ג, טו, הָבָה כְּתִיב, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמָּהּ בִּלְשׁוֹן זָכָר שֶׁלֹא יַרְגִּישׁ בּוֹ בְּרִיָה, וְאֶחֳזִי בָהּ, מְלַמֵּד שֶׁחָגְרָה מָתְנֶיהָ כְּזָכָר. וַיָּמָד שֵׁשׁ שְׂעֹרִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ, אָמַר רַבִּי סִימוֹן דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא בְּצִפּוֹרִי, וְכִי יֵשׁ דַּרְכּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ לִשָֹּׂא לוֹ אִשָּׁה בְּשֵׁשׁ שְׂעוֹרִים, אוֹ דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לְהִנָּשֵׂא בְּשֵׁשׁ סְאִין, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן בִּזְכוּת וַיָּמָד שֵׁשׁ שְׂעוֹרִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ, זָכָה וְעָמְדוּ מִמֶּנָּה שִׁשָּׁה צַדִּיקִים, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד בָּהֶן שֵׁשׁ מִדּוֹת, דָּוִד, חִזְקִיָּהוּ, יֹאשִׁיָּהוּ, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל, וַעֲזַרְיָה, דָּנִיֵּאל, וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר שמואל א טז, יח: יֹדֵעַ נַגֵּן בְּכִנּוֹר וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר וְאִישׁ תֹּאַר וַה' עִמּוֹ. חִזְקִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה ט, ו: לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא וגו', וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִי עַד שַׂר שָׁלוֹם. וְאִיכָּא דְאָמְרֵי לְםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה כְּתִיב חָסֵר מ"ם. יֹאשִׁיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה יז, ח: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וגו'. חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר דניאל א, ד: יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל מאוּם וְטוֹבֵי מַרְאֶה וגו'. דָּנִיֵּאל, שֶׁנֶּאֱמַר דניאל ה, יב: כָּל קֳבֵל דִּי רוּחַ יַתִּירָה בֵּהּ. מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה יא, ב: וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וגו'.

3 רות רבה פתח ↗

וַיָּבֹא הָעִיר. וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְמֵימַר אֶלָּא וַתָּבֹא הָעִיר, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ וַיָּבֹא הָעִיר, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ עִמָּהּ שֶׁלֹא יִפְגְּעוּ בָּהּ אֶחָד מִן הַבַּחוּרִים.

4 רות רבה פתח ↗

וַתָּבֹא אֶל חֲמוֹתָהּ וַתֹּאמֶר מִי אַתְּ בִּתִּי רות ג, טז, וְכִי לֹא הָיְתָה מַכִּירָה, אֶלָּא אָמְרָה לָהּ מָה אַתְּ פְּנוּיָה אוֹ אֵשֶׁת אִישׁ. אָמְרָה לָהּ פְּנוּיָה. וַתַּגֶּד לָהּ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לָהּ הָאִישׁ.

2 ב מלמד שחגרה מתניה כזכר. שלא נתנה המטפחת על ראשה כאשה. אלא חגרה מתניה כזכר ולא חשש משום שמלת גבר באותה שעה. משום שלא ירגיש בה כו' ואפשר דרש כן ואחזי בה. התאחזו בה סביב גופך ויש לכוונה לענין מ"ש בכוונת על אוזר ישראל בגבורה ע"ש ויש להסמיכו למקרא דחגרה בעוז מתניה ותאמץ וגו' וקרי ביה בועז במקום בעוז וכדדרש כי"ב ס"פ הקודמת קרא דגבר חכם בעוז:

3 ג ששה צדיקים כו'. במ"ר פי"ג:

4 ד וא"ד למרבה המשרה כתיב בסתומה כצ"ל פי' במ"ם סתומה. עמ"כ:

2 במדבר רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, לָמָּה עַתּוּדִים מָלֵא וְהוּא יַתִּיר וא"ו, כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה בָּנִים שֶׁהָיוּ מִנַּחְשׁוֹן בַּעֲלֵי שֵׁשׁ בְּרָכוֹת, וְאֵלּוּ הֵן: דָּוִד, מָשִׁיחַ, דָּנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל, וַעֲזַרְיָה. דָּוִד, דִּכְתִיב שמואל א טז, יח: יֹדֵעַ נַגֵּן וגו'. מָשִׁיחַ דִּכְתִיב ישעיה יא, ב: וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, הֲרֵי תְּרֵין, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, הֲרֵי אַרְבַּע, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה', הֲרֵי שֵׁשׁ. דָּנִיֵּאל מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב דניאל א, ו: וַיְהִי בָהֶם מִבְּנֵי יְהוּדָה דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה וגו', דניאל א, ד: יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל מְאוּם וגו' וּמַשְׂכִּלִים בְּכָל חָכְמָה וגו':

3 ילקוט שמעוני על נ"ך פתח ↗

אל תבואי ריקם אל חמותך, לא כריקם של מצרים, ולא כריקם של עולי רגלים ולא כריקם של עבד עברי, אלא הדא דתנינן תמן הראיה מעה כסף והחגיגה שתי כסף. ותאמר שבי בתי, רב הונא ור' ירמיה בש"ר שמואל הן של צדיקים הן, ולאו שלהן לאו. ויבא העיר לא היה צריך קרא למימר אלא ותבא העיר, אלא מלמד שהיה הולך אחריה עד שהגיעה לפתחה של עיר:

« חידושי הרד״ל על רות רבה ז׳:א׳ חידושי הרד״ל על רות רבה ז׳:ג׳ »