חידושי הרד״ל על רות רבה ז׳:י׳

« חידושי הרד״ל על רות רבה ז׳:ט׳ חידושי הרד״ל על רות רבה ז׳:י״א »

10 וַיֹּאמֶר בֹּעַז בְּיוֹם קְנוֹתְךָ הַשָֹּׂדֶה מִיַּד נָעֳמִי וּמֵאֵת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֵשֶׁת הַמֵּת קָנִיתָ רות ד, ה, קָנִיתִי כְּתִיב, וְהָא מְסַיְּעָא לְהַהִיא דְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אִלֵּם הָיָה מִדִּבְרֵי תוֹרָה, אָמַר הָרִאשׁוֹנִים לֹא מֵתוּ אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁנָּטְלוּ אוֹתָן וַאֲנִי הוֹלֵךְ לִטְלָהּ, חָס לִי לִטְלָהּ, לֵית אֲנָא מְעַרְבֵּב זַרְעֲיָיתִי אֵינִי מְעָרֵב פְּסֹלֶת בְּבָנַי, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁכְּבָר נִתְחַדְּשָׁה הֲלָכָה עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית.

פירוש חידושי הרד״ל על רות רבה ז׳:י׳

10 יג קניתי כתיב ודא מסייעא כו'. עי' יפ"ע. וי"ל עוד מלשון קניתי דרש קניתי ד"ת כד"א אמת קנה וגו' וידעתי ההלכה דמואבי ולא דמואבית:

11 יד הראשונים לא מתו כו'. חס ליה לטלה לית אנא כו'. דרש זה על כפל לא אוכל לגאול שאמר כן לחזק הדבר משני טעמים:

« חידושי הרד״ל על רות רבה ז׳:ט׳ חידושי הרד״ל על רות רבה ז׳:י״א »