מקור אסתר רבה ו׳:א׳
1 אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת תהלים קו, ג, נִמְנוּ בַּעֲלִיַּת רַבִּי טַרְפוֹן וְאָמְרוּ אֵיזֶה הוּא שֶׁעוֹשֶׂה צְדָקָה בְכָל עֵת, אִם תֹּאמַר אֵלּוּ סוֹפְרִים וּמַשְׁנִים, אֵינָן לֹא אוֹכְלִים וְלֹא שׁוֹתִין וְלֹא יְשֵׁנִים, אֶלָּא אֵלּוּ כּוֹתְבֵי תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת, אֵינָן לֹא אוֹכְלִים וְלֹא שׁוֹתִין וְלֹא יְשֵׁנִים, אֶלָּא אֵיזֶהוּ עוֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הַמְגַדֵּל יָתוֹם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. תֵּימַר שֶׁאֵין מִתְגַּלְגֵּל עָרֹם בַּלַּיְלָה, אָמְרוּ עֲדַיִן צְרִיכִין אָנוּ לְמוֹדָעִי, בָּא רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי וְלִמֵּד לֹא דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶלָּא מִתּוֹךְ פְּרוּסָה שֶׁאוֹכְלָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. דָּבָר אַחֵר, אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט, זֶה מָרְדֳּכַי, עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת, שֶׁגִּדֵּל יְתוֹמָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם תהלים קו, ג: זָכְרֵנִי ה' בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, בְּשָׁעָה שֶׁתַּעֲשֶׂה תְּשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת יִשְׂרָאֵל וְשָׁקַל עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף עַל יְדֵי עוֹשֵׂי מְלֶאכֶת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, דִּכְתִיב אסתר ג, ט: וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף וגו', מַה כְּתִיב שָׁם, אִישׁ יְהוּדִי וגו'.
פירוש חידושי הרד״ל על אסתר רבה ו׳:א׳
1 א סופרים ומשנים. שמלמדים תורה לתינוקות של בית רבן. עושים צדקה ביום ובלילה וכן כותבי תו"מ ובשוח"ט בתהלים שם הגי' כותבי ספרים ומשאילן. ולפ"ז מיושב יותר עליהם עושה צדקה כמ"ש בכתובות נ' שצדקתם עומדת לעד:
2 ב לא דברה תורה אלא מתוך פרוסה כו'. בשוח"ט שם הגי' לא עמד ערטינאי ערום אלא בכח הפרוסה שאוכל:
3 ג ברצון עמך פקדני בישועתך בשעה שתעשה כו' כצ"ל. והוא כמ"ש במגילה י"ב מה עשה לי יהודי דלא קטליה דוד לשמעי דנפק מיניה מרדכי. וכ"ה בילקוט אמד ה' לדוד אתה הצלת לשמעי בשביל שיוליד כו' על שבטך אני כותבו שנא' איש יהודי: