חידושי הרד״ל על דברים רבה ז׳:י״א

11 כז ר"א בנו של רשב"י שאל כו'. הצצתי שבשה"ר במאמר זה הלשון ר"א ב"ר שמעון וכאן תפסו בנו של רשב"י. ומזה הרגשתי ב"ה דקדוק לשון חז"ל בזה בכ"מ שתפסו ל' זה כמו ר"א בנו של ר"י הגלילי. ר' חנינא בנו של ר"י הגלילי. רבי ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקא. ר' ישמעאל בנו של ר"א בן עזריה. הורקנוס בנו של ר"א בן הורקנוס. וכן שנינו באבות ר"ג בנו של ר"י הנשיא. שהטעם הוא בכ"מ שנזכר אצל האב איזו כנוי כמו הגלילי או הנשיא. וכן בכ"מ שמזכיר גם אבי האב. בכדי שלא יטעו שהוא שם הכינוי או שם אבי האב הוא כינוי ושב אל הבן המדובר בו מזה סמך גדול לדינו של מהרי"ל הכתוב באהע"ז סי' קכ"ט ס"ט שאם יש כינוי לבן וכתבוהו לבסוף אחר שם האב שדיעבד אינו פסול כדברי הש"ך בח"מ עיין בח"מ וב"ש שם שיש לפרשו שחוזר על הבן. ולכן כאן ששנו ר"ש בן יוחאי דקדקו להוסיף בנו של בכדי להורות שבן יוחאי חוזר על ר"ש ואינו חוזר דרך כינוי על ר"א ושם בשה"ר ששנו ר"ש סתם לכן נקטו ר"א בר"ש ולא הוצרכו למלת של:

12 כח כלי קורייס יצאו כו'. אפשר פירושו כאן כלי מלאכת האריגה שהיו יכולין לארוג להם במדבר תמיד בגדים חדשים לכל הקהל:

13 כט אסיטון. עמ"כ גי' הילקוט אמיינטין. וכ"ה בשה"ר פ"ד פ"י ובשוח"ט מז' כ"ג ופירושו פשתן הגדל בסלעי ההרים כמ"ש במוסף ערוך. ועיין רבינו בחיי פ' עקב פי' על גי' אסיטון:

14 ל היו מתענגים בנאות כו'. בשה"ר שם הגי' מתגעגעים וכצ"ל והוא כדכתיב בהאי קרא בנאות דשא ירביצני שהיה רובצים על הדשאים ומגעגעין עצמן בהן ובזה הן מפעפעין ריח טוב עליהם: