מקור במדבר רבה ה׳:ח׳
8 וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ, מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַזְהִיר עַל מִשְׁפְּחוֹת הַקְּהָתִי יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַמִּשְׁפָּחוֹת, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי יִצְחָק, יֵשׁ דָּבָר מְעֻלֶּה בְּשֵׁבֶט לֵוִי וּבְמִשְׁפְּחוֹת קְהָת מַה שֶּׁאֵין בְּכָל יִשְׂרָאֵל, כֵּיצַד, כָּל הַשְּׁבָטִים לֹא אִכְפַּת לָהֶם בִּכְלֵי בֵּית הַמִּשְׁכָּן, אֲבָל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי טוֹעֲנִין בִּכְלֵי הַמִּשְׁכָּן, מִי שֶׁהוּא טוֹעֵן בַּקְּרָשִׁים, מִי שֶׁהוּא טוֹעֵן בַּבְּרִיחִים, מִי שֶׁהוּא טוֹעֵן בָּאֲדָנִים, כָּךְ הָיוּ בְּנֵי מְרָרִי טוֹעֲנִין, וּמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן טוֹעֲנִין כָּל כְּלֵי הָאֲרִיגָה, וּמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת בָּאָרוֹן. דָּבָר אַחֵר, כַּמָּה הָיָה שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי מְעֻלֶּה מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מְהַלְּכִין לְבוּשִׁים סַנְדָּלִים, אֲבָל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי שֶׁהָיוּ טוֹעֲנִין בִּכְלֵי הַמִּשְׁכָּן הָיוּ מְהַלְּכִין יְחֵפִים, הֲרֵי לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה שֵׁבֶט לֵוִי מְעֻלֶּה מִכָּל הַשְּׁבָטִים, וּמְעֻלִּין בְּשֵׁבֶט לֵוִי מִשְׁפַּחַת קְהָת, שֶׁהָיָה בֶּן לֵוִי נוֹתֵן מַשָֹּׂאוֹ אוֹ הַקְּרָשִׁים אוֹ הַבְּרִיחִים אוֹ הָאֲדָנִים אוֹ כָּל דָּבָר עַל הָעֲגָלוֹת, אֲבָל מִשְׁפְּחוֹת קְהָת הָיוּ טוֹעֲנִין בְּכִתְפֵיהֶם, שֶׁלֹא הָיָה לָהֶם רְשׁוּת לִתֵּן הָאָרוֹן עַל הָעֲגָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר ז, ט: וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן וגו'. וְעוֹד בְּדָבָר אֶחָד הָיוּ מְעֻלִּים מִכָּל הַלְוִיִּם, שֶׁכָּל הַלְוִיִּם הָיוּ טוֹעֲנִין בִּכְלֵי הַמִּשְׁכָּן, וְהָיוּ מְהַלְּכִין כְּדַרְכָּן וּפְנֵיהֶם כְּנֶגֶד הַדֶּרֶךְ, אֲבָל בְּנֵי קְהָת הָיוּ מְהַלְּכִין אֲחוֹרֵיהֶם וּפְנֵיהֶם לָאָרוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹא לִתֵּן אָחוֹר לָאָרוֹן, הֱוֵי נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ גְּדוֹלִים מִן שְׁאָר הַמִּשְׁפָּחוֹת וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִן יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיְתָה רוּחָן גַּסָּה עֲלֵיהֶן אֶלָּא מְשֻׁעְבָּדִין לִפְנֵי הָאָרוֹן, לָמָּה כֵן, לְפִי שֶׁאֵין גְּדֻלָּה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה מִשְׁפַּחַת קְהָת פָּלָאטְיָנִי, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהָיוּ בָּאִין לִטְעֹן אֶת הָאָרוֹן הָיוּ טוֹעֲנִין בּוֹ כַּעֲבָדִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַתּוֹרָה הִיא חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר משלי ג, יח: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וגו' משלי ד, כב: כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא, וּבְנֵי קְהָת מַחֲזִיקִים בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא חַיִּים, זֶה הָאָרוֹן שֶׁנּוֹשְׂאִין שֶׁבּוֹ הַתּוֹרָה, בְּדִין הוּא שֶׁיִּחְיוּ וְלֹא יָמוּתוּ, הֱוֵי: וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ וגו'.
פירוש חידושי הרד״ל על במדבר רבה ה׳:ח׳
8 טו היו מהלכין יחפין משום שכינה שהיתה שרויה בארון וכליו וכמ"ש של נעלך כו' וכמה שכתוב בשמ"ר ספ"ב:
9 טז אחוריהם ופניהם לארון מכאן הוציאו הרמב"ם ספ"ב מהל' כלי המקדש ע"ש. והכ"מ לא הראה מקומו: