חידושי הרד״ל על במדבר רבה ד׳:י״ח

מקור במדבר רבה ד׳:י״ח

18 מָה רָאָה הַמָּקוֹם לְצַוֹּתָן כָּךְ, אָרוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ שֻׁלְּחָן וְאַחֲרָיו מְנוֹרָה וְאַחֲרָיו מִזְבַּח הַזָּהָב וְאַחֲרָיו מִזְבַּח הָעוֹלָה, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ פֵּרוּקָן בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת כַּעֲמִידָתָן בִּשְׁעַת חֲנָיוֹת. מַסָּעוֹת, מַה בִּשְׁעַת הֲקָמַת מִשְׁכָּן אָרוֹן תְּחִלָּה, דִּכְתִיב שמות מ, כא: וַיָּבֵא אֶת הָאָרֹן וגו', וְאַחַר כָּךְ שמות מ, כב: וַיִּתֵּן אֶת הַשֻּׁלְחָן, וְאַחַר כָּךְ שמות מ, כד: וַיָּשֶׂם אֶת הַמְּנֹוֹרָה וגו', וְאַחַר כָּךְ שמות מ, כו: וַיָּשֶׂם אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב וגו', וְאַחַר כָּךְ שמות מ, כט: וְאֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וגו'. אַף בִּשְׁעַת פְּרִיקָתָן אָרוֹן תְּחִלָּה וְאַחֲרָיו שֻׁלְחָן וְאַחֲרָיו מְנוֹרָה וְאַחֲרָיו מִזְבַּח הַזָּהָב וְאַחֲרָיו מִזְבַּח הָעוֹלָה. במדבר ד, טו: וְכִלָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַסֹּת אֶת הַקֹּדֶשׁ, זֶה הָאָרוֹן, במדבר ד, טו: וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ, אֵלּוּ שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה וּשְׁנֵי מִזְבְּחוֹת וְכָל כְּלֵיהֶן, במדבר ד, טו: בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה, לֹא הָיוּ כֵן אֶלָּא בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת.

פירוש חידושי הרד״ל על במדבר רבה ד׳:י״ח

18 לט אף בשעת פריקתן כו'. עיין תוס' מנחות צ"ה. ד"ה מר:

19 מ לא היה כן אלא בשעת מסעות. אפשר ר"ל בעת שהיו מפרקין ומכינים לנסוע. ובא למעט שתיכף אחר כן בעת המסעות והדרך לא היו בני אהרן רשאין עוד לעסוק בדבר והוא בכלל מ"ש בערכין יא: אתם בשלהם במיתה אבל לא מסתבר לומר שבא למעט בשעת הקמת המשכן שיהיו רשאים הלוים בני קהת בעצמן לפרק ולהעמיד הכלים על מקומם שהרי בארון וודאי לא היו יכולים לראות כדלקמן ספ"ה אע"פ שלפי' הרמב"ן נבלע את הקרש בסתירת הקרש היה מקום לומר דבשעת הקמה אין לחוש. וגם כיון שכבר הוקם המשכן תחלה ע"י בני גרשון ומררי א"כ לא היו יכולין לכנוס לאהל מועד ולק"ק לסדר הכלים שם: