חתם סופר על התורה, יתרו כ״א

1 ויזבח יתרו עולה וזבחים, בגמ' ע"ז דף כ"ד ע"א איתא וכן הי' רבי אליעזר פוסל בכל הקרבנות כלם פי' ליקח בהמה מן הנכרי להקריבה לקרבן שמא נרבעה שחשודין הנכרים על הרביעה, ת"ש ויקח יתרו עולה וזבחים לאלקים, ומשני יתרו נמי קודם מתן תורה היה, הניחא למ"ד יתרו קודם מתן תורה הוא אלא למ"ד אחר מ"ת מא"ל וברש"י הניחא למ"ד פלוגתא דבני ר' חייא וריב"ל בפרק בתרא דשחי' קדשים דף קט"ו, והקשה מורי חסיד שבכהונה הגאון מו' נתן אדלער הכהן זצ"ל הרי שם שנינו בני רבי חייא וריב"ל חד אמר יתרו קודם מ"ת הי' וח"א יתרו לאחר מתן תורה הי' וכו' כתנאי וישמע יתרו מה שמועה שמע ובא ונתגייר רבי יהושע אמר מלחמת עמלק שמע ובא שהרי כתיב בצידו ויחלש יהושע את עמלק רבי אליעזר המודעי אמר מתן תורה שמע ובא וכו' רבי אליעזר אומר קריעת ים סוף שמע ובא שנאמר ויהי כשמע כל מלכי אמורי, והוה כתנאי דמ"ד דסבר קודם מתן תורה הי' יתרו סבר כרבי אליעזר ואם כן מוכח מגמר' הנ"ל דר' אליעזר סובר קודם מתן תורה בא ואם כן מאי מקשה התם בע"ז ארבי אליעזר הניחא למ"ד קודם מתן תורה בא אבל למ"ד לאחר מתן תורה בא מא"ל הלא קאי אר' אליעזר ור"א גופא באמת סובר קודם מתן תורה בא, ומכח קושי' זו מוכח כגירסא אחרת שם בזבחים שגורס ר' אליעזר בן יעקב ונפקא מיני' דהלכתא לדינא כראב"י ולא כר"א דשמותי הוא, ולענ"ד נראה לומר דבאמת י"ל דגם ר' אליעזר דסבר קריעת י"ס שמע יוכל לסבור דלאחר מ"ת הי' יתרו בא רק עיקר טעמ' של יתרו ששמע ובא הי' קריעת י"ס וצ"ל דפלוגת' בני ר"ח וריב"ל אי קודם מ"ת או לאחר מ"ת בא הוא אליבא דר' אליעזר אי קסבר ר"א קודם מ"ת בא או סבר לאחר מ"ת רק שהעיקר שהכריעו לבוא הי' קי"ס, ובזה מיושב מאי דמפרש רש"י בע"ז בגמר' על הניחא שהיא פלוגתת אמוראי ולא הביא רש"י פלוגתא דתנאי, דמתנאי לא מוכח דסבירא קודם מ"ת בא כדאמרן רק מפלוגת' דאמוראי מקשה שפיר התם דקאי אליבא דר"א הניחא למאן דסבר אליבא דר"א קודם מ"ת בא אבל למאן דסבר אליבי' לאחר מ"ת בא מא"ל, וק"ל: