חתם סופר על התורה, ויקרא ל״ב

מהדורה: ספר תורת משה. פרעסבורג, תרל"ט-תרנ"ג

מפרשים:
1 אם עולה קרבנו פי' רש"י עולה מכפר על מ"ע, ועל לאו הניתק לעשה ורמב"ן מייתי דרבי שמעון בן יוחאי ס"ל דאין העולה באה אלא על הרהורי עבירת הלב ומייתי ראיי' מבני איוב שהעלה איוב עולות מספר כלם כי אמר אולי חטאו בני וברכו אלקים בלבבם וי"ל "לרשי" אידך ס"ל כמ"ד איוב מבני נח הי' כדאיתא בבבא בתרא דף י"ב ע"ב וי"א בימי יעקב הי' ודינה בת יעקב נשא ומסיק התם די"א סבירא להו דמבני נח הי' ונתפשים על המחשבה כדאיתא בתוספת קידושין דף ל"ט ע"ב בד"ה מחשבה רעה ושם במראה מקום שהוא מהירושלמי פיאה משא"כ ישראל לא צריך עולה כ"א על עשה דבישראל אין הקב"ה מצרף מחשבה רעה למעשה כדאיתא שם בקידושין, ונ"ל דזה תליא בפלוגתא במס' מנחות אי מנחת מחבת מכפר על הרהור הלב ומנחת מרחשת על דיבור פה וא"כ כיון שמקריבים ציבור בכל יום שני תמידים שהמה עולות על הרהורי לבם מה זה שמיד חוזר כה"ג ומקריב חביתים על הרהורי לב אע"כ עולה לא כפרה אלא על עשה והרהורי לב לא נתכפרו ומקריב כה"ג חביתים על הרהוריו, אך למ"ד מרחשת על רחש לב ומחבת על דיבור פה אין ראי' מחביתי כה"ג: