חתם סופר על התורה, וילך נ״ד

מהדורה: ספר תורת משה. פרעסבורג, תרל"ט-תרנ"ג

« חתם סופר על התורה Nitzavim חתם סופר על התורה Ha'Azinu »

54 פסיקתא דרב כהנא פתח ↗

ד כבשים במדבר כח:ג. בית שמי ובית הילל. בית שמי או' כבשים, שהן כובשים עונותיהם של ישר', כמה דאת אמ' ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו מיכה ז:יט. ובית הילל או' כבשים, כבסים שהן כובסין עונותיהן של ישר', כמה דאת אמ' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וג' ישעיה א:יח. בן עזיי או' כבשים בני שנה במדבר כח:ג, שהן מכבסין עונותיהן של ישר' ועושין אותן כתינוק בן שנתו. שנים ליום שם, בגלל היום. שנים ליום שם, פרקליט לאותו היום, והיו לי אמר י"י צבאות ליום אשר אני עושה סגולה מלאכי ג:יז. שנים ליום במדבר שם, שיהו נשחטין כנגד היום. שנים ליום שם, שיהא יודע איזה נשחט בשחרית ואיזה נשחט בין הערבים. עלת תמיד במדבר כח:ו, א"ר יודה בר' סימון מימיו לא לן אדם בירושלם ובידו עון. הא כיצד, תמיד של שחר היה מכפר על עבירות שנעשו בלילה, ושל בין הערבים היה מכפר על עבירות שנעשו ביום. מכל מקום לא היה אדם לן בירושלם ובידו עון. ומה טעמ', צדק ילין בה ישעיה א:כא. ר' יודה בר' סימון בשם ר' יוחנ' שלשה דברים שמע משה מפי הגבורה ונבהל ונרתע לאחוריו. בשעה שאמ' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם שמות כה:ח, אמ' משה לפני הקב"ה, רבון העולמים כת' הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך מלכים א' ח:כז, ואת או' ועשו לי מקדש שמות שם. אמ' לו הקב"ה, לא כשם, שאר קיטעא דכבת כי תשא, אלא דתמן ונתנו איש כפר נפשו לי"י שמות ל:יב עקב, והכא תניין וריח ניחחי הכא עקב. חסילת פרשתא.

1 ובזה י"ל פסיקתא כבשים ב"ש אומרים שהם כובשים עוונותיהם של ישראל כד"א יכבוש עוונותינו בה"א כל דבר שהוא כבוש סופו לצוף אלא שהם מכבסים וזה הלל איש החסד אומר אם כובש דהיינו שהרחמים גוברים יש לחוש שסופו לצוף לכן מכבסים לגמרי מספר שיר מעון:

« חתם סופר על התורה Nitzavim חתם סופר על התורה Ha'Azinu »