חתם סופר על התורה, וילך י״ח

1 אתקין ר' אבהו בקסרי וגו' הרמב"ם כ' שבאורך הימי' נסתפק לנו ודברי' צע"ג איך אפשר שיסופק מה שראינו ממרע"ה ונהגנו כן שנה אחר שנה בכל דור ודור ורבנו האי כ' כי הכל אמת והעושה כן לא משתבש והעושה כן לא משתבש כי תרועה משמע גנוחי ומשמע ילולי וגם זה אין לו שחר א"כ מאי אתקין ר' אבהו ולהסביר מה שנלע"ד אקדים דילולי מיליל יש לתפלה בעת צרה בכי' של שמחה ודביקות וכתי' הטיבו נגן בתרועה אך גנוחי גניח אינינו אלא לצער ותרועה של יה"כ של יובל בודאי של שמחה וחירות וקריאת דרור ותרועה של נסיעת הדגלי' הי' תרועה של מדה"ד של תפלה ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך ואין כאן מקום לגנוחי גנוח אך נסיעת דגלי' ממרגלי' ואילך שהי' נוסעי' נגולים ונזופי' ומדולדלי' לאחור ולא לפנים אותן הי' גנוח או אפי' גנוח וילולי והנה סתמא בכל ר"ה הי' תרועה יללה יש מהם לשמחה ודביקו' ויש לתפלה ובקשה אמנם אותן ר"ה שממרגלי' ואילך אעפ"י שלא הי' נוסעי' באותה שעה מ"מ הי' מעותדים בכל שעה ורגע לנסיעת הענן ואז יסעו וכתי' ויש אשר יהי' לילה ויום וגם עמ"ש שם רמב"ן בפ' בהעלותך ואפי' אותן ימים רבי' שישבו בקדש י"ז שנים אעפ"י שעכשיו ידעי' למפרע שישבו י"ז שנים במקום א' אבל הם לא ידעו ולא שקטו ולא נחו בבטחון שעה א' ע"כ אפשר שתרועת ר"ה שלהם הי' גנוחי או גנוחי וגם ילולי ובאורך ממרע"ה עד עכשיו נשכח ממנו מה הי' אז ואקדים עוד מ"ש בתשו' רדב"ז ח"א סי' ע"ג היתר לדרים במצרי' כי אין אסור אלא לשקוע שם אבל אנחנו מעותדי' לנסיעה כל שעה לגור ולחזור לא"י ע"ש הנה הוא אמרו בלשון ברכה ואני אומר בלשון אחר כי בעו"ה כתי' ובגוים ההם לא תרגיע ולא תמצא מנוח לכף רגלך ובכל דור עומדי' עלינו ומי יאמר להם מה יעשו לגרשינו ממקומינו ע"כ אינינו ישיבה אלא כדרור לעוף ואחר הוצעו' האלו אומר אני יפה קאמר רבנו האי דבין גנוחי בין ילולי הכל הוא תרועה אך בהיותינו יושבי' על אדמתינו הי' עיקור הילולי' לשמחה ודביקו' בה' דומי' דוהעברתם שופר תרועה ביה"כ וכשישבו שבעי' שנה בגלות בבל וידעו שישבו עכ"פ שבעי' שנה בלי תנועה הריעו הרעות של תפלה כמו במדבר קודם מרגלי' וכשעלו מן הגולה אמר להם עזרא עכשיו שזכיתם לחזור לא"י הריעו מתוך שמחה ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם אמנם עכשיו בגלות המר הזה שבעו"ה לא מצאנו מנוח ומתקיים ובגוים ההם לא תרגיע יש לנו להריע דומי' דהרעות נסיעה ממרגלי' ואילך ויפה כ' רמב"ם באורך הימי' נסתפק לנו איך היו אותן תרועו' אם גנוחי לבד או יללה לבד או שתיהן ע"כ אתקין ר"א בקסרי מה שתיקן וה' ירויח לנו ויקויים הטיבו נגן בתרועה: