חתם סופר על התורה, ואתחנן ט״ז

1 ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום יל"ד פשיטא וכי הי' להם למות במגפת פעור אשר לא חטאו הנה כבר פרשתי במק"א וראה בעיניך כי לא תעבור את הירדן הזה ונשב בגיא מול בית פעור עפ"י שמרע"ה יקבר מול ע"ז בית פעור כי בכל שנה מתנוצץ קליפת פעור לקטרג ולהשחית שונאי ישראל על עון שחטאו בבנות מואב וכשרואה קברו של מרע"ה חוזר לאחוריו עיין זה תוספות סוטה דף י"ד ע"ב והנה זה היא מפני רוע מעללינו זולת כן לא הי' שליטה והנה הקב"ה הראה למרע"ה א"י לארכה ולרחבה וכל מה שיעשו ויחטאו שם ישראל ומלכיהם כל הימים כפירש"י בפ' וזאת הברכה מזה הבין משה שלולא שהוא יקבר מול בית פעור יהי' שליטה להקליפה ע"כ הוא עצמו הבין שראוי שלא יעבור הירדן והיינו וראה בעיניך כמו נראה לי ה"נ בעין עיונך ושכלך תראה ותבין כי לא תעבור את הירדן הזה אלא ונשב בגיא מול בית פעור כן כתבתי כבר במק"א אלא יש לעיין מה יש שייכות לקליפת פעור עם שארי עונות ישראל שאינם מענין ההוא של בנות מואב גם צע"ג הכא כל איש אשר הלך אחר בעל פעור השמידו ולא נשארו אלא הדבקים וביהושע כתיב עון פעור אשר לא הוטהרנו ממנו, ע"כ נלע"ד כי חטא פעור אינו דומה לחטא עגל שטעו בשור שבמרכבה ובמדבר שור והאמינו שצורת עגל שותף בי"מ והוא טעות במחשבה משא"כ פעור שידעו שאין בו ממש וה' הוא אלקים אין עוד מלבדו אך נקל בעיניהם עבודתו ית"ש עד שבשביל סבת תאות אשה או פתם ויינם עזבו ה' וזה הקלות הי' בעו"ה ברוב ישראל ועודנו מרקד אלא שאלו לא התאוו כ"כ לתאות והרי ירבעם ידע ה' ומפני כבודו וגאותו שלא יוחזר לרחבעם המלוכה הניח ה' ועבד עגלים וכן כל עע"ז לא עבדו אלא להתיר להם תאות לבם כמו שאיתא בסנהדרין פ' חלק לא עבדו ישראל ע"ז אלא כדי להתיר להם עריות בפרהסיא והיינו חטא שלא הוטהרנו ממנו ועי"ז מתגבר קליפת פעור לולי מרע"ה עומד מול בית פעור וע"ז אחז"ל שם סנהדרין פ' חלק הדבקים רק דביקות בעלמא ולא כצמיד פתיל כי לולי הי' תאוה בוער בהם הי' גם הם עושים ככה והקב"ה אעפ"י שידע מחשבותם לא השמיד אלא אשר הלך אחר בעל פעור בפועל אבל אתם הדבקים אעפ"י שידע מחשבותיכם מ"מ חיים כולכם היום: