חתם סופר על התורה, צו כ׳

מהדורה: ספר תורת משה. פרעסבורג, תרל"ט-תרנ"ג

מפרשים:
1 אמנם יש לדקדק בפרשה זו נהי שמיירי מעולת תמיד שמקריבין בכל יום ויום מ"מ מ"ט כתב הזירוז אצל תרומת הדשן ולא אצל העולה עצמה לזה בא ר"ש לפרש ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס כי העולה וקטורת מעשרים כדכתיב ישימו קטורה באפך זה קטורת וכליל על מזבחך זה עולה ברך ה' חילו אלא שהקטורת מעשיר טפי כיון דלא שכיח כמו עולה כמשאחז"ל אבל מי שזכה בתה"ד באותו יום שזכה מפסיד זכותו בעולה וקטורת שאינו עומד עוד לפייס כמובא במתני' יומא דף כ"ב ע"א א"כ יש כאן חסרון כיס ע"כ צריך זירוז טפי ולהנוסחא יעוין ברמב"ן בשם ספרא דר"ש פליג ומקשה את"ק י"ל הכי קשיא ליה לר"ש יותר הי' צריך לזרז בחטאת מבעולה דרוב חטאות שבכל יום ויום המה קיני יולדת שאמרו חז"ל עליהם כהנים זריזים ואין ב"ד של כהנים עומדין עד שיכלו כל מעות שבשופר והחטאות האלו המה בן יונה שלא הגיע לציהוב כדאיתא במתניתן סוף פרק שני חולין תחלת הציהוב פסול בזה ובזה בבן יונה לפי שכבר נתגדל יותר מדאי והתורה אמרה בן יונה כשהוא קטן ובשרו אינה שוה פרוטה לאכילה וצריך לשבר אחר הבישול כלי חרס שבשל בו כדכתיב גבי חטאת וכלי חרס אשר תבשל בו ישבר ששוה כמה פרוטות בזה הי' צריך לזרז אך ר"ש לשיטתו דס"ל בזבחים דף צ"ד ע"ב דאין קדשים קלים צריכים מריקה ושטיפה ומכ"ש שבירת כלי חרס וא"כ לר"ש הי' יותר חסרון כיס בחטאות אלו יותר משאר כל הקרבנות וקשה למה לא נקט גבי חטאת לשון צו לכן חולק ר"ש משא"כ לת"ק הפרשה מיירי מכל הקרבנות ששוה בשרם הרבה ואין כאן חסרון כיס שמרויח יותר באכילת הקרבן מהפסד בשבירת הכלים: