חתם סופר על התורה, תצוה ע״ט

מהדורה: ספר תורת משה. פרעסבורג, תרל"ט-תרנ"ג

« חתם סופר על התורה Terumah חתם סופר על התורה Ki Tisa »

79 מגילה פתח ↗

וְכִי פְּשִׁיטָא לֵיהּ, מִי שְׁרֵי? וְהָכְתִיב בִּמְגִילַּת תַּעֲנִית: אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹמֵי פּוּרַיָּא אִינּוּן, דְּלָא לְמִסְפַּד בְּהוֹן, וְאָמַר רָבָא: לֹא נִצְרְכָא, אֶלָּא לֶאֱסוֹר אֶת שֶׁל זֶה בָּזֶה וְאֶת שֶׁל זֶה בָּזֶה? הָנֵי מִילֵּי בְּהֶסְפֵּד וּבְתַעֲנִית, אֲבָל מְלָאכָה — יוֹם אֶחָד וְתוּ לָא.

79 תענית פתח ↗

וְהָכְתִיב בִּמְגִילַּת תַּעֲנִית: יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, יוֹמֵי פּוּרַיָּא אִינּוּן דְּלָא לְמִיסְפַּד בְּהוֹן. וְאָמַר רָבָא: לֹא נִצְרְכָא, אֶלָּא לֶאֱסוֹר אֶת שֶׁל זֶה בָּזֶה וְאֶת שֶׁל זֶה בָּזֶה.

1 אין בין אדר ראשון לשני אלא קריאת המגילה מגיל' דף ז' ע"ב משמע לענין שמחה ומשתה שוין שנוהגת בשניהם כדאית' בתוספת שם ובגמר' אמרי' הא לענין הספד ותענית שוין ולא לענין שמחה ומשתה ויעויין בתוס' ופוסקים ובטור או"ח, ולפע"ד הא דאמרי' במגלת תענית יום י"ד וט"ו יומי פוריא אינון דלא למספד בהון ואחז"ל לא נצרכה אלא לאסור של זה בזה וש"ז בזה מגלה ה' ע"ב דמעיקר דברי מגלת אסתר אין מצוה אלא ביומו ונראה אפי' למגלת תענית אין איסור של זה בזה אלא הספד ותענית אבל מצות שמחה ליכא והנה באדר ראשון הה"נ חייבי' כל א' ביומו במשתה ושמחה כדמוכח דיוקא דמתניתין אך הוה סד"א לאסור של זה בזה בהספד ותענית ליכא קמ"ל דיוקא דגמר' דאפי' לענין הספד ותענית היינו איסור של זה בזה נמי שווין ומכש"כ לענין משתה ושמחה דביומא שהוא עיקר המצוה מכ"ש ששוין כדאי' בתוס' שם ובט"ז סי' תרצ"ב סק"ב:

79 טור פתח ↗

יום י"ד וט"ו שבאדר הראשון מותרים בהספד ובתענית והא דיום י"ד וט"ו דאדר הראשון והשני שוין בהספד ותענית היינו דוקא כשקראו המגילה ובו ביום נראה להם לעבר השנה אבל אם לא קראו המגילה מותרין בהספד ותענית ובספר המצות כתב שאסורין בהספד ותענית בכל השנים אע"פ שלא קראו המגילה וכן יראה מדברי הרמב"ם ז"ל וכן כתב הרי"ף ז"ל שצריך להרבות בו בסעודה בי"ד אבל בט"ו כתב שאין צריך להרבות בו בסעודה וא"א ז"ל כתב כסברא ראשונה: נשלם הטור הראשון והוא האורח חיים ת"ל

« חתם סופר על התורה Terumah חתם סופר על התורה Ki Tisa »