חתם סופר על התורה, תצוה נ״ז

1 תנן אין בין אדר ראשון לאדר שני אלא מקרא מגלה ומתנות לאביוני' מגילה דף ז' ע"ב זריזין מקדימין דנפקא לן מקרא וישכם אברהם בבוקר רפ"ק דפסחים והוא במצוה עצמה להקדימה בכל מה שאפשר ופה מגילה וי"ו ע"ב דמסתבר טעמא דר' יוסי דאין מעבירין על המצות וכ' טורי אבן דלאו דווקא אין מעבירין דלא שייך הכא אלא זריזים מקדימים מאדר ראשון, ולפ"ז מה דמשני אפ"ה מסמך גאולה לגאולה עדיף א"כ ש"מ דאם המצוה נעשית בהדור יותר במאוחר אין זריזין מקדימין, וכ"כ תה"ד לענין קידוש לבנה ועיי' בשו"ע או"ח סי' תכ"ו אבל קשה לזה ממסכ' ר"ה ל"ב ע"ב דלכן הראשון המתפלל שחרית מקרא את ההלל ולא ממתיני' לקרותו עד מוסף שאז יש רוב עם משום זריזין מקדימין למצות מבואר דזריזין עדיף אע"ג דבמאוחר יהיה ברוב עם הדרת מלך מ"מ זריזי' עדיף, וצריך לדחוק ולחלק דלעולם כשהמצוה עצמה מהודרת יותר כגון ההיא דמגל' דמסמיך גאולה לגאולה אז דוחה את זריזים מקדימי' אבל כשהמצוה עצמה אינה מתנאה יותר רק מצד ברוב עם הדרת מלך, אז זריזי' מקדימי' עדיף, ועיי' היטב יומא ע' ע"א פירש"י ד"ה ומאי מצוה וכו' ועיי' מג"א ססי' קמ"ז ד"ה מה שנותני' לו וגו' ע"ש: