חתם סופר על התורה, תצוה קע״ו

1 וימי הפורים האלה לא יעברו, במסרה שנים, למען ירבו ימיכם וימי בניכם, וימי הפורים האלו לא יעברו מתוך היהודים י"ל הנה איתא במדרש משלי פרשה ט' בפסוק טבחה טבחה שכל המועדים בטלים וימי הפורים לא נבטלים שנאמר וימי הפורים האלה לא יעברו רבי אומר אף יוהכ"פ שנאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם, והובא גם בתשובת הרשב"א סימן צ"ג ותמה שם מי הוא זה שיאמר שיבטל מן התורה אפי' אות אחת אפי' קוצו של יו"ד והרשב"א מתרץ שהוא הבטחה שאפי' יגרום החטא שיתבטל מועד ושבת כדכתיב שכח ה' בציון מועד ושבת מ"מ מובטחים שפורים לא יתבטל ונלע"ד הנה איתא בת"א בפ' האזינו על פסוק עם נבל ולא חכם עמא דקבילו אורייתא ולא חכימו והוא תמוה וי"ל ידוע דקיים אאע"ה כל התורה אפי' ע"ת מתניתין סוף מסכת קידושין ואיתא שם בתשובת הרשב"א סימן צ"ד דמחכמתו הגדולה הבין והשכיל כל התרי"ג מצות כי יש להם סוד נעלם נוסף על טעמיהם המפורשים בתורה ויעוין שם ובזה נ"ל לפרש כוונת התרגום, דהנה אי הי' ישראל ג"כ חכמים כמו א"א ע"ה לא הי' צריכין קבלת התורה כי הי' יודעים ומבינים אותה מחכמתם כאאע"ה וזה כוונת הת"א עמא דקבילו אורייתא ולא חכימו יען שלא חכמו והתבוננו אותה מעצמם לכן הוצרכו לקבלתה והנה אמרו חכז"ל נדה דף ס"א ע"ב אמר רבי יוחנן מצות בטילות לע"ל ונ"ל לפרש דהנה ידוע כאשר ירעב ויצמא האדם אין צריך מי שיצוה אותו שיאכל וישתה כי טבעו מעורר אותם לכך וכן בימות החורף להחם ובימי הקיץ להקר וכדומה כל צרכי בני אדם אשר המה בטבעם הטבע מעורר אותם ואין צריכים לצוות אותם על ככה אבל מי שהוא חולה ואינו מרגיש מחמת חולשתו לא קור וחום ולא רעב וצמא אז צריכין לעורר אותו על ככה כדי להחיו' את נפשו ולשמרו שלא יוסיף עליו רעת החולה וימות כן הוא בחולאת הנפש אשר תרי"ג מצות המה לרמ"ח איבריה ושס"ה גידיה הרוחניים מי שהוא קדוש וטהור מרגיש בנפשו הצטרכות להתעטף בציצית ולהניח תפילין ובסוכות לישב בסוכה להתענות ביוהכ"פ כדי להתם חטא ולכלות פשע ולאכול מצה בליל פסח וכדומה אבל אנחנו חולי הנפש אין אנו מרגישים ההכרח לזה לכן הוא ית"ש נתן לנו התורה וציוונו על ככה אבל לע"ל כאשר ימלא הארץ דיעה את השם ובעולם התיקון ויתעלה גופם החומרי' ויזדכך עד שיהיו כולו רוחניו' כמו אליהו הנביא אשר באמת לא מת כי נתעלה גופו ברוחניות אז יהי' כמו קודם החטא רק קדושה וטהרה בתכלית השלימות אז ירגישו הכל ההכרח הגדול לתרי"ג מצות ואז יהי' המצוה בטילה פי' הציווי יהא בטל כי לא יקיימו אותם בתורת ציווי רק מעצמם יעשו מצות ה' וזה נכון בתרי"ג מצות ובפרטיהם ובענפים הן דאורייתא הן דרבנן אבל במצוה שהוא מחודשת מדברי סופרים ולא גדר ולא סייג יעוין בר"ן מגילה על הא דלא פחתו ולא הותירו על התורה חוץ ממקרא מגילה שהיא מחודשת כולה מדברי סופרים ולא לגדר וסייג ולמשמרת ע"ז י"ל לא יהי' טבעת הנפש לקיים אותה מעצמה כמו שבארנו ולכן ישאר מצוה פי' בתורת ציווי כמו שהי' קודם ובזי"ל שהוסיף רבי אף יום הכפורים כיון שימלא כל הארץ דיעה את ה' ולא יהי' לא זכות ולא חובה והגופות הקדושות מעצמם יעשו ויקיימו מצות השי"ת ואין כאן חטא וממילא אין כאן יוהכ"פ לכפר רק יקיימו יוהכ"פ כמצווה עליהם כחק בלי טעם וזה שהוסיף רבי אף יוהכ"פ שנאמר והיתה זאת לכם "לחקת" עולם שלא יהי' עוד לכפר על עוונות בנ"י כמובן וזה רמז במסרה למען ירבו ימיכם וימי בניכם דדרשו חכז"ל על אחר התחייה דמכאן רמז לתחיית המתים מה"ת סנהדרין צ' ע"ב וגם אז אשר מצות יהי' בטילות בכל זאת וימי הפורים האלו לא יעברו מתוך היהודי' כדאי' במדרש וק"ל מש"מ: