חתם סופר על התורה, שופטים מ׳

מהדורה: ספר תורת משה. פרעסבורג, תרל"ט-תרנ"ג

« חתם סופר על התורה Re'eh חתם סופר על התורה Ki Teitzei »

40 תוספות על חגיגה פתח ↗

לישא שפחה אינו יכול. ולמכור עצמו לא מצי כדי לישא שפחה דהא גר אינו נמכר בעבד עברי דבעינן ושב אל משפחתו ויקרא כ״ה:מ״א וליכא כדאיתא באיזהו נשך ב"מ דף עא. ועוד מאחר דלא קיים פריה ורביה ביהדות לא נסבינן ליה כנענית לצד חירות שבו ודכוותיה מצינו בפ"ק דקדושין דף כ אין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית וא"ת ישא בת מינו ליתי צד חירות ולישתמיש בצד חירות וצד עבדות בצד עבדות דומיא דפרידה שתבעה אין מרביעין עליה לא סוס ולא חמור אלא מינה בפרק אותו ואת בנו חולין דף עט. וי"ל דהתם לא קפיד קרא אלא בכלאים דתרי מינים והא ליכא אבל הכא אמאן קפיד קרא אצד חירות דלא לישתמיש צד חירות בעבדות והא איתא ומטעם דשרי הרבעה שרי גם לרכוב על הפרידה ובתוספתא דמסכת כלאים פ"ה ובירושלמי פ"ח תניא אמר רבי איסי בן יהודה אסור לרכוב על הפרידה מק"ו ומה במקום שמותר ללבוש שתי חלוקין אסור בתערובתו מקום שאסור לנהוג שני מינים אינו דין שאסור בתערובתו אמרו ליה והא כתיב והרכבתם את שלמה בני על הפרדה מלכים א א׳:ל״ג אמר להם אין למדים תורה מן התקועה א"ל והא כתיב ויעש הישר בעיני ה':

1 בפרק שירה פרידה מה הוא אומר יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך פסוק זה דרשו חז"ל שאמרו מלכי או"ה כשאמר הקב"ה כבד את אביך וגו' ואמר ששה דברות אחרונות בדברים שבין אדם לחבירו עפ"ק דקדושין אמרו בירושלמי ומייתי תוס' פ"ק דחגיגה דכתיב והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי אע"ג דאסור לרכוב על הפרדה אותה פרדה ברי' מששת ימי בראשית הוה ע"ש וצ"ע לאיזה צורך ברא הקב"ה הפרדה הזאת וכתבתי במק"א כי רכיבת הסוס מורה על המתגאה כמ"ש רמב"ן על פסוק כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים וחמור מורה על כניעה ושפלות וע"כ אאע"ה ומרע"ה ומשיח שיבב"א רכבו על חמור כניעה ושפלות והמלך צריך להתגאות כי אין כבודו מחול ומ"מ לבו יהי' נשבר בקרבו כדכתיב לבלתי רום לבבו ע"כ רוכב על פרדה מורכב מסוס גאוה ומחמור ענוה והנה הקב"ה מלך גאות שם מוצא ענותנותו כשאמר ה' אלקיך ולא תשתחוה לאל אחר ולא תשא ושמור שבת חזר והשגיח בשפלים כבד את וכו' והיינו יודוך כל מלכי ארץ מלכי דייקא שילמדו ממך להיות מעורב מגאוה וענוה והיינו פרידה שאומרת שירה יודוך ה' כל מלכי ארץ:

« חתם סופר על התורה Re'eh חתם סופר על התורה Ki Teitzei »