חתם סופר על התורה, שמות ט״ו

1 ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור, רמב"ן נדחק על היאור כמו ביאור או כמו אל היאור, וחכז"ל אמרו שירדה לרחוץ מגילולי בית אבי' מגילה דף י"ג ע"א וקשה מה ראתה עתה לפרוש מע"ז ומ"ט אמרו מגילולי בית אבי' ולא סתם שרחצה מגילולי ע"ז, אבל נ"ל מה דכתי' ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף ויאמר אל עמו הבה נתחכמה לו מה צורך להקדמה זו שלא ידע את יוסף וי"ל ידוע הי' להם ע"פ יוסף המושל בכל ארץ מצרים שכשנפטר יעקב מאת פני פרעה ברכו שתעלה נילוס לרגלו ומאז פסק הרעב ונתברך מצרים ביותר ע"כ לא הי' לב העם להרע לישראל כלל באשר כל הצלחתם של מדינה מאביהם של בני ישראל בא ומכ"ש להשליך בניו של יעקב ביאור שנתברך בשבילו ואין דעת האדם סובל העול הזאת אך פרעה זה מלך חדש שנתחדשו גזירותיו ועשה עצמו ע"ז ואמר לי יאור ואני עשיתיני והיאור העולה לרגלו לא מברכת יעקב כאשר אמר וסיפר יוסף להם אלא הוא האלהות והיינו אשר לא ידע את יוסף וע"כ שוב אמר הבה נתחכמה, ואקדים בפ' מקץ בחלום פרעה והנה עומד על היאור פי' רבינו בחיי שראה שעתיד לומר לי יאור ואני עשיתיני שהוא שעשה עצמו ואת היאר והיינו הנני עומד על היאור ע"ש, והשתא נימא כי בת פרעה לא רחצה עתה מכל ע"ז אלא מגילולי בית אבי' שלא האמינה שאבי' אלוה היאור והיינו לרחוץ על היאור שרחצה מאותה ע"ז שאמר אבי' שהוא על היאור והיא האמינה שמברכת יעקב נתברך היאור וע"כ הצילה ילד העברים מן היאור כי נראה לה עול לדון בני יעקב במי יאור וכנ"ל וק"ל: