חתם סופר על התורה, שבועות ג׳

1 בב"ק ס"פ הפרה דף נ"ד ע"ב שאל רבי חנינא בן עגיל את ר' חייא בר אבא מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם טוב ובדברות אחרונות נאמר בהם טוב א"ל עד שאתה שואלני למה נאמר בהן טוב שאלני אם נאמר בהן טוב שאיני יודע אם נאמר בהם טוב אם לאו יש לפרש הנה כ' רמב"ן בס' אמונה והבטחון ס"פ י"ט דבלוחות לא נכתב ט' כי הט' מורה על סימן מות כן דרך המלכים בימים קדמונים כשכותבים ט' על אחד הוא סימן מות וכן בקרא וטאטאתי' במטאטאה השמד ודברים הם תמוהים כי מסקינן ס"פ הפרה הנ"ל דחד ט' הוא טוב ולכן לא נאמר ט' במעשה בראשית עד האור כי טוב ותרי טיתן היא סימן מות כדכתיב וטאטאתי' במטאטאה ע"ש ונ"ל כי הלוחות עצמן הם ט' דברות כי אנכי ולא יהי' לך בדיבור אחד נאמרו והרי רומז על טובות ומשו"ה לא נכתב שם ט' דא"כ הוה לי' ב' טיתן אחד דהדברים בעצמן הם ט' ועוד אות ט' והי' חלילה סימן מות ע"כ לא נכתב שם ט' לפ"ז שפיר נאמר ט' בדברות היינו שהמספר הדברוח ט' הוא עצמו טוב אך יש מ"ד במכילתא דאנכי שנאמר עם לא יהי' לך בדיבור א' איננו מכלל עשרת הדיברות ואינו מצוה כלל אך לא תשתחוה להם הוא לאו בפ"ע וזה לא נאמר בדיבור א' עם לא יהי' לך א"כ הו"ל עשרת הדברות ממש ולא נאמר ט' בדברות לא במספר הדברות ולא באותיות והיינו לא ידענו אם נאמר בהם טוב או לא אי הלכה כמ"ד אנכי הוא דיבור ומ"ע ונאמר בדיבור א' עם לא יהי' לך והו"ל מספר ט' ונאמר טוב או כדאידך מ"ד וה"ל עשרת הדברות ממש ולא נכתב ולא נאמר בהם ט' אפילו במספר הדברות וע"ד הנ"ל יש לומר מאמחז"ל מד"ר בראשית והנה טוב מאד מאד זה המות כי טוב פעם אחד הוא טוב מוחלט וב' פעמים טוב יתר כניטל דמי ונוטל חייו והיינו טוב מאד שהוא יותרת על טוב הפשוט הוא המות וי"ל משאחז"ל טטפ"ת טט בכתפי שתים ופת באפריקא שתים ועכ"פ מ"ט רמז התורה בלשון זה טטפ"ת והוא עפ"י שאחז"ל הספר והככר ירדו כרוכים מן השמים ר"ל התורה עם ככר עם מזונותיו יום יום ירד כרוכים הקמח והתורה ועוד אמרו הספר והסייף ירדו כרוכים מן השמים ע"ד הקול קול יעקב אין ידי חרבו של עשיו שולטת וע"כ מרמז בתפילין טט פת טט שהמה ב' טתין שמורה על מות חרב וסייף הוא חרב וסייף כנ"ל ופת הוא הככר פת בגו מלכו של עולם ית"ש ורמז בתיבת טף עפ"י שאחז"ל פ' הבונה דף ק"ג ע"ב שלא יעשה טיתן פפין ופפין טתין כי ט' מהופך היא צורת פ' כי הטי"ת צריכה להיות כפופה בתוכה כמו שדקדק ר"ת כך מזה הברייתא יעוין תוספות שם ופ' מהופך היא צורת ט' והנה טף הוא ר"ת טוב פי היינו הבל תינוקות של בית רבן שאין בו חטא היינו פה טוב אך בהיפך הקערה על פיה ומלמד לשונם דבר שקר מהפך הפ' לט' והם ב' טיתן ר"ל וגם מהפך הט' לפ"א והוה ב' פיפין היינו פי פי שהיא חרב פיפיות אבל טף ישר ולא היפוך הוה טוב פי: