חתם סופר על התורה, משפטים צ״א

מהדורה: ספר תורת משה. פרעסבורג, תרל"ט-תרנ"ג

מפרשים:
1 זה יתנו כל העובר, עיין תוס' מנחות כ"א ע"ב ד"ה כל כהן וגו' שסוף דבריהם אין להם שחר ואולי ב' תירוצם אחד הוא וכך כוונתם דבפסוק ראשון זה יתנו כל העובר בים וגם על הפקודים היינו גם לוים שהיו נמנים מבן חדש ומעלה הם יתנו מחצית שקל מידי שנה בשנה לקרבנות ועוד יתנו כל העובר על הפקודים מבן עשרים והם ס' ריבוא מכוון הם יתנו לאדני' מאת ככר לאדן, ולולי דבריהם י"ל לפי"מ שהשריש לעולם לא ימנו שבטים יותר משנים עשר ובאותו מספר שנמנה שבט לוי לא נמנו אפרים ומנשה לשנים ובמקו' שנמנו לשנים לא נמנה שבט לוי עמהם, והנה בעברם בתוך הים נבקע הים לשנים עשר בקעים שהי' לכל שבט שביל ודרך בפני עצמו, כדאיתא בר"ע מברטנורא על מתני' עשרה נסים נעשו לאבותינו על הים והוא מאבות דר"נ ואז עדיין לא נבדל שבט לוי והיה י"ב במנין עם שבט לוי ע"כ כל העובר על הפקודים של הים דהיינו זה יתנו ז'ה' גימטריא י"ב כדאמרי' התם במס' שקלים אמר לו ר' יוחנן בן זכאי לא כן אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא ומפרש בגמרא שקלים דף ג' דכתי' זה יתנו "זה" בגימטריא י"ב שבטים דהיינו נמי שבט לוי דכל העובר מפרש כל העובר בים סוף, והם עברו בפקודי ים יתנו לקרבנות, וכל העובר מבן עשרי' שנה יתנו ג"כ מחצית השקל לאדנים ובזה נמנו י"ב שבטים אפרים ומנשה בכללם ולא שבט לוי, והאמנם לדעת רמב"ן ר"פ תשא היו ששים רבוא עם שבט לוי ולא קשה: