חתם סופר על התורה, כי תבוא נ״ד

מהדורה: ספר תורת משה. פרעסבורג, תרל"ט-תרנ"ג

« חתם סופר על התורה Ki Teitzei חתם סופר על התורה Nitzavim »

1 סוף מס' מגילה הוה קרי בארורי וגמגם ואמר אכנפשך עשה כרצונך אם תרצה לפסוק פסוק ולא מצינו שפסק וקרי אחר במקומו וברמ"א או"ח סי' תכ"ח שאין קורין בשמו כ"א מי שירצה והיינו כמו אכנפשך יש להסביר הרי שמואל בדק בספרא ור' יוחנן בינוקא פסוק לי פסוקך וא"כ איך ילמוד אדם כמה מקראי ועניני פורעניות אלא אם ברצונו ודרך למודו עוסק בו אין בכך כלום אך אם בהזדמן ומקרה בעל כרחו מזדמן אותו פסוק הוא סימן כעין גורל ע"כ אין קורין בשמו שאז עכ"ח צריך לעלות דמי שקורין אותו ואינו עולה מקצר ימיו ואם יעלה עכ"ח יהי' הקריאה סי' רע אבל מי שירצה והוא רוצה אין בו סי' כלום וע"כ כשאמר לו מותר אתה לפסוק ואכנפשך שוב קרא מרצונו וליכא ?למיחש למידי:

« חתם סופר על התורה Ki Teitzei חתם סופר על התורה Nitzavim »