חתם סופר על התורה, עקב מ״ט

מהדורה: ספר תורת משה. פרעסבורג, תרל"ט-תרנ"ג

« חתם סופר על התורה Vaetchanan חתם סופר על התורה Re'eh »

49 תוספות על עבודה זרה פתח ↗

איכא בינייהו אשה חשובה בין האנשים ושאינה חשובה בין הנשים - פ"ה חשובה למלכות ואינה יפה לרבי ירמיה דמוקי לה בקרובה למלכות הא לאו הכי לא אמרי' אשה כלי זיינה עליה אלמא איכא אשה דקטלי לה ולא יהיב עובד כוכבים עלה דעתיה לביאה כגון מכוערת והכא שהיא חשובה למלכות ואינה יפה שריא ליחודי דליכא למיחש לשפיכות דמים כיון שהיא קרובה למלכות ולביאה נמי ליכא למיחש כיון שאינה יפה ולרב אידי אסורה ליחודי דכולהו כלי זיינן עליהן וחיישינן לערוה דהא רב אידי סתמא אמר למילתיה ולא קאמר הכא באשה יפה דכלי זיינה עליה ע"כ פ"ה. וקשיא חדא דלישנא דחשובה לא משמע יפה ועוד דכי אינה יפה נמי מאי הוי הא אמרינן בריש פירקין לעיל עבודה זרה דף כב: חביבה עליהם בהמתן של ישראל יותר מנשותיהן ק"ו לנשותיהן של ישראל ושמא י"ל דמ"מ דבאשה לא טרחי לאנסה כיון דאינה יפה מיהו קשה דלר' ירמיה לא מישתמיט תנא או אמורא בשום מקום לחלק בשבויה בין יפה לאינה יפה להתירה לכהונה ועוד קשה דלפ"ה משמע דאשה חשובה בין האנשים ושאינה חשובה בין הנשים חדא מילתא וא"כ היה לו לומר חשובה בין האנשים ואינה חשובה בין הנשים מדקאמר ושאינה חשובה כו' אלמא תרי מילי נינהו לכך נראה לפרש דודאי תרי מילי נינהו דהא דקאמר אשה כלי זיינה עליה לאו משום דדעתייהו לביאה ומשום הכי לא קטלי לה אלא טעמא מפני שאינה בעלת מלחמות ומריבות כאיש מרחמים עליה וה"פ איכא בינייהו אשה חשובה בין האנשים קרובה למלכות אם מותרת להתייחד עם האנשים עובדי כוכבים דלר' ירמיה אסורה להתייחד כדקאמר טעמא באשה חשובה ואז לא נפיק לן מידי משום שפיכות דמים אי לאו משום טעמא דעריות לרב אידי שריא דאמר טעמא דליכא למיחש לשפיכות דמים דאשה כלי זיינה ומרחמי עלה אבל לעריות איכא למיחש כשהיא חשובה דמירתתי מינה אף לעריות לא חיישינן ושאינה חשובה בין הנשים נמי אם היא מותרת להתייחד בין הנשים עובדות כוכבים איכא בינייהו דלרבי ירמיה כיון דאינה חשובה קטלי לה דלית ליה טעמא דמרחמי ולרב אידי שריא דכלי זיינה עליה כלומר דמרחמי עלה ואי משום עריות כדאמרי' בריש פירקין שהעובדי כוכבים מצויין אצל נשי חבריהן בת דעת היא וכשתראה שיבא העובד כוכבים תצא מיד ובירושל' גרס אשה אינה בכלל שפיכות דמים א"ר ירמיה תפתר בבריאה ורבי בון אמר אפילו בתשה יכולה אשה להטמין ולומר עובדת כוכבים אני ואין האיש יכול להטמין עצמו ולומר עובד כוכבים אני ונראה לפרש אף כאן כפירוש הירושלמי באשה חשובה בריאה ובעלת כח אבל לעריות איכא למיחש דחיישי' דלמא מפתה לה ורב אידי אמר אשה כלי זיינה עליה מפני שיכולה להטמין עצמה ולא קטלי לה ושרי אי לאו משום עריות ובעי מאי בינייהו בין למר בין למר משום שפיכות דמים ליכא משום עריות איכא ומסיק איכא בינייהו אשה חשובה בין האנשים בריאה ובעלת כח דלר' ירמיה אסירי דאיכא למיחש שמא תתפתה ורב אידי לא חייש אלא דלמא מאנסי לה ואי בריאה שריא דכיון שהיא בעלת כח אין לחוש לא לאונס ולא לשפיכות דמים א"נ ושאינה חשובה בין הנשים איכא בינייהו דלרב אידי שריא להתייחד דיכולה להטמין עצמה הילכך לשפיכת דמים ליכא למיחש ולעריות נמי כיון שהיא בין הנשים ולרבי ירמיה משום שפיכות דמים דדוקא בבריאה לא חשו וא"ת בפרק האשה שהלכה יבמות קיד: דבעי החזיקה היא מלחמה בעולם מהו ואמרה מת בעלה אי מהימנא או לאו ובעי למיפשט דנאמנת מההיא דנפלו עלינו עובדי כוכבים נפלו עלינו ליסטין נאמנת דהחזיקה מלחמה הוא ודחי התם כדרב אידי דאמר אשה כלי זיינה עליה ולא אמר' בדדמי אלא ודאי המתינה עד שתראהו מת והשתא לר' ירמיה דלית ליה כלי זיינה תפשוט דנאמנת י"ל דנהי דלית ליה האי טעמא לענין התירא להתייחד מ"מ סומכת על זה שיכולה להטמין עצמה להמתין שם שתראה שימות ולא תעיד בדדמי:

1 ואם בכ"ז יאמר האומר מ"מ תדון כא"א דמתיחדת עם הגוי אפי' שלא מחמת נפשות אם נחבשה או הורהנה פסולה לכהונה מיהת גם זה אינו עיי' מס' ע"ז כ"ג ע"א ועיי"ש כ"ה ע"ב דאי אשה חשובה היא אימת מלכות על הגוי ושרי' והה"ד כשאימת בעלה על הגוי כמ"ש תוס' שם ד"ה איכא ביני' ועיי' קדושין פ' ע"ב דכשבעלה בעיר שרי' ואי תימא שאני היכא שהורהנה אצל הגוי ז"א וכי הורהנו ישראל אצל הגוי וכי אין הקב"ה יכול להציל ולפדות אותנו כל שעה היום אם בקולו תשמעו א"כ אימת הקב"ה תמיד על אלה הגוים כאשר הורגלו בפיהם מסתפינא דלא ליעבד להו כדעביד לקמאי כדאיתא כמה פעמים במדרש מכל הלין יצאנו זכאי בדינינו להיותינו מותר לבעלינו הכהן ית"ש כל אלה חוברו יחדיו הוזכרו במקראי קודש אלו איזה ספר וגו' הלא בעוונותיכם נמכרתם ובפשעיכם שולחה אמכם וה"ל כמפרש מפני שם רע אני מוציאך וגט בטל וכ"כ רבו פשעיכם עד שאני צווח מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה שזה גורם כעס שיכעוס הקב"ה כמאחז"ל שלמדו מכאן שכיון שלא מצא הקב"ה עשרה בבהכ"נ מיד כועס שנא' מדוע באת ואין איש וכו' ברכות דף ה' ע"ב וא"כ כיון שכועס דין הוא שאפילו ריח הגט אין בו וכדי להציל מטענת הורהנה אצל גוי אמר הקצור קצרה ידי מפדות הלא בכל עת ובכל רגע אוכל לפדות אתכם ואין להם עליכם טענת ממון שתופסלו ע"י טענת הורהנה ואי משום טענת יחוד הלא בעלה בעיר הוא ית"ש משגיח תמיד ויש בו כח להצל ואימתו על הגוים הלא בגערתו יחריב והם מתפחדים דלא ליעבד להו כדעביד לקמאי:

« חתם סופר על התורה Vaetchanan חתם סופר על התורה Re'eh »