חתם סופר על התורה, דברים ס״ו

1 וכמו כן נמצא בשנים ובימים לפעמים זמן אחד שקול נגד זמנים הרבה כמו גבי מרגלים שחישב להם הקב"ה יום א' לשנה תמימה וכמו כן מצינו ג"כ במס' חגיגה כל העוסק בתורה יום א' מעלה עליו הכתוב כאילו עסק שנה כולו ואפשר לומר שזהו הפחות שבפחות אבל באמת מדה טובה מרובה יותר ממדת פורענות חמש מאות ונחשב יום א' במצוה לחמש מאות שנים וזהו כוונת הפסוק למען ירבו ימיכם וימי בניכם כימי השמים על הארץ שזהו מהלך חמש מאות שנה כך יתרבו ימיכם דהיינו שתחשב לכם יום א' לחשבון ה' מאות ולכן אמר בפ' ואתחנן ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום כי מצינו במס' חגיגה שבת קול השיבה מן השמים לאותו רשע שאמר אעלה על במתי עב מן הארץ עד השמים מהלך ה' מאות שנה וכן בין כל רקיע ורקיע רגלי החיות כנגד כולן וחושב והולך שם כמה וכמה מדרגות עד כסא הכבוד והנה בני ישראל אם הם עוסקין בתורה ומצות הם למעלה על כולם נמצא שיום אחד שלהם בדבוקם להקב"ה עולה על כל חיים שיש בכל עולמות והנה בזמן שהיו ישראל בונין המקדש אם היו תמיד בסיגנון א' כולם צדיקים נמצא שהיו כל השנים כולם שוות במנין הכללים אבל לומר המספר הפרטי של שנים הללו אי איפשר לחשוב ולמנות מחמת שיום אחד לבדו עולה ג"כ למספר רב מאוד ואין מדריגתם בעבודת השי"ת תמיד שוה אבל אם לא הלכו תמיד בדרכי ה' לאו כולם שוין ואנו צריכי' לחשב הפסד כנגד שכר ואפ"ה אי איפשר לחשב מספר הפרטי אלא ענין השנים הכללי וגם בחורבן הבית נאמר כן אם היו ישראל תמיד במדרגה אחד כמו שהיו ישראל אז בשעת החורבן היה אפשר לחשוב חשבון מספר הפרטי שכל שנה ושנה אבל עכשיו בעו"ה אין לך שנה שאין קללותה יותר מרובה מחברתה ועולה מספר הפרטי של שנה אחד לשנים מרובות ובפרט לפי מה דאיתא במדרש שישראל א' נחשב לאלף ויותר אנו בצרות בין פושעי אומתנו מן גלות אשר אנו גולין בין האומות כי אדרבא מלכי האומות הם עומדים לנו ומונים אותנו יותר בני אומתינו שכמעט ששונאים אותנו ורוצים לעקור עיקר תורתנו הקדושה ונחשב לנו גלות יום א' לאלף ימים א"כ איה הסופר אשר יוכל לימנות מספר הפרטי של גלות המר אשר הוא עכשיו אלף ושבעה מאות וחמשים ושלשה שנים כמעט שגלות שנה א' כנגד שנה שעברה היא לבדה עולה לחשבון שנים כולם הנ"ל לכן א"א לפרש מספר השנים אלא מנינם ומדוקדק לשון המדרש הנ"ל כשאתם זוכין אתם מונים לבנינו דהיינו שיום א' ושנה א' עולה למספר שנים מרובים כמבואר למעלה ומי הוא אשר יוכל לאמור חשבון הפרטי של שנות בנין המקדש אלא מנין הכללי אפשר לימנות אבל בשעת החורבן הוא ג"כ בהיפוך שאי אפשר לחשוב מספר הפרטי מחמת שאין אתם זוכין בגלות ועי"ז קללת שנה מרובה מחברתה ואין חשבון למספר הפרטי לכן אתם צריכי' ג"כ לימנות רק מנין הכללי אבל אם אתם זוכי' הייתם בגלות היה אפשר לכם לחשוב מספר הפרטי: