חתם סופר על התורה, בא ז׳

מהדורה: ספר תורת משה. פרעסבורג, תרל"ט-תרנ"ג

מפרשים:
1 וזהו בעצמו פי' הפסוק והי' לאות על ידך ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאך ה' ממצרים פי' כי התפילין הם אות לשוכח לכן גם הוא יתברך מניח תפילין והראה למשה קשר של תפילין אחר העגל שאז הי' מקום שישכח כביכול ע"ד גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך כדאיתא ברכות פ' אין עומדין גם אלה זה מעשה עגל שנאמר אלה אלהיך ישראל ואנכי זה מתן תורה שנאמר אנכי ה"א וכן תפלין שאנו מני' אחר שאנו שוכחים ה' צריכים אות לעורר אותנו, נמצא מלבד מה שתפלין אות שלא נשכח מלכות שמים יהי' עוד שלא נשכח רוע מעללינו ע"ד הכתוב זכר אל תשכח את אשר הקצפת את ה"א כי לא היינו ראוים לגאולה כ"א "בחזק" שמפני זה אנו מעותדים לשכחה וצריכים התעוררת לזכירה וזהו והי' לך לאות על ידכה כי בחוזק יד הוציאך ה' ממצרים פי' שעל זה גופא מורה האות ג"כ שהיתה היציאה "בחזק" יד: