חתם סופר על התורה, בשלח כ״ט

1 מה תצעק אלי דבר אל ב"י ויסעו, וק' וכי לא יצעק ויתפלל, ועוד הלא כתיב ויצעקו בני ישראל אל ה' ומשה אמר להם ואתם תחרישון, הנה השל"ה כתב שהצעקה היה כחסרון אמונה במרע"ה שהרי ה' גאלם ע"י משה ומסתמא לא יפלו ביד פרעה ואם צועקים אפי' הם נענים היינו הקב"ה עונה בעת צרה ושומע תפלת כל פה ומושיעם מצרה אשר הביאום מרע"ה לתוכה כך יחשבו הצועקים האלו ע"כ הצעקה היא חסרון אמונה כל זה ממשמעות דברי של"ה, אמנם הרי רש"י בשיר השירים פי' בפסוק יונתי בחגוי הסלע בסתר המדריגה דקאי על עמדם בצרה ההיא ואמר הראני את מראיך השמיעני את קולך כי הקב"ה התאוה לתפלתן והוא היפך דברי של"ה. ולפע"ד להכריע כי אע"פ שבטוחי' אנחנו בביאת המשיח והמתפלל עליו הוא מחסרון אמונה אבל מ"מ יתפלל שימהר ויחיש במהרה בימינו וה"נ נהי שהמתפללים שיושיע ה' היה מחסרון אמונה אבל הם עמדו בצרה והשונא קרוב ובא והמדבר מן הצד והים לפניהם וכדאיתא במדרש רבה באותה שעה היו עומדים ולא היו יודעים מה לעשות והי' הים סוגר, והשונא רודף והחיות מן המדבר וכו' ואין הקב"ה אומר דבר אע"פ שע"כ לבסוף תבוא ישועה מ"מ לב אדם נמס אבל אי הי' הקב"ה אומר סעו או הרימו נס והרגו פרעה ואנשיו או כל מה שהי' אומר היו מזומנים ועושים אך לעזבם ושלא לומר להם דבר הוא צער גדול וא"כ אין להתפלל על הישועה אלא התפלה תהיה שיודיע להם מה לעשות והנה הם נסתפקו בנבואת משה וצעקו אל ה' להושיעם ועל זה אמר משה התיצבו וראו את ישועת ה' וכו' ואתם תחרישון, וא"ל הקב"ה לא שיחרישו לגמרי כי אני מתאוה לתפלה אלא "מה" תצעק אלי כך תצעק אלי רבש"ע דבר אל ב"י ויסעו וכך עשה משה והתפלל כך ואז ענהו ואתה הרם מטך: