1ואמר בשכר זאת ונתתי גשמיכם בעתם היינו שפע אלוק ורוח הקדש ממש השופע מלמטה למעלה מתלמידי יותר מכולם והיינו ונתנה הארץ יבולה מה שאתה מוביל לתלמידים יצמח מלמטה למעלה אחר שפע הגשם שמלמעלה ואמר דהע"ה בהנ"ל והי' כעץ שתול על פלגי מים היינו מים שלמטה תלמידים הגונים המשקים עץ השתול ועץ השדה יתן פריו אחז"ל אפילו אילני סרק יתנו פירות שהת"ח מלבד שהוא משפיע לת"ח עוד שיחת חולין שלו בהשכל ובחכמה ילמדו ממנו בני עירו וישכילו כל אחד לפי דרכו עיין גיטין ס"א ע"א פירש"י ד"ה מאתרי' דר' יאשי' אתה וכו' ע"ש והיינו נמי דאמר דהע"ה ועלהו לא יבול דרשו חז"ל אפילו שיחת חולין של ת"ח צריכים לימוד גמרא שיחת חולין שלו לעמי הארץ שבעירו לא יבול, ובהו"ת שאנו עוסקים בגיטין פ"ט אמרו בסורא מבטלינן קלא ובנהרדעא לא מבטלינן קלא ואמרו שם סורא אתרי' דבי רב ונהרדעא אתרי' דשמואל וכתב רא"ש בשם ר"ח דבסורא מקרי ואמרי ע"כ מבטלינן קלא ובנהרדעא לא מקרי ואמרי הלכך לא מבטלינן קלא ומקשינן א"כ מאי פריך לקמן והא נהרדעא אתרא דשמואל ולא מבטלינן קלא מאי קושיא הא שלחו מבי רב והתם באתרייהו מקרי ואמרי וגם שמואל מודה דיש לבטל הקול ואמרתי הא דבאתרי דרב מקרי ואמרי דברים של מה בכך ושל בטל משום דאחז"ל על רב שלא שח שיחה בטילה מעולם ולא הסתכל חוץ לארבע אמותיו ע"כ לא למדו בני עירו לתקן שיחת חולין שלהם משא"כ באתרי' דשמואל למדו תיקון שיחותיהם משיחת חולין של שמואל רבם ואמנם כל זמן שרב הי' ביניהם אך אח"כ כששלחו מבי רב לשמואל כבר נח נפשי' דרב ולמדו בני סורא מתלמידי דרב וחזרו להיות כבני נהרדעי ושפיר פריך ש"ס והא נהרדעי אתרי' דשמואל הוה וכו' וגם בני סורא עכשיו לא נפלו מאנשי נהרדעי ולולא דברי ר"ח הייתי אומר דהרי הא דלא מבטלינן קלא משום שלא יליזו אחריו ע"כ מבטלינן קלא משא"כ באתרא דשמואל וא"כ אחרי שהוראה זו יצאה משמואל לדבי רב אין לבטל הקול ושפיר פריך ואולי יאמר האומר הואיל והסביר פנים לאנשי עירו עד שהדריכום בדרך ישרה עי"ז הפסיד שאין הלכה כמותו באיסורי ע"כ מסיים אחר שאמר ועלהו לא יבול אמר מ"מ בכל זה וכל אשר יעשה יצליח שהלכה כמותו בכל מקום ואמר פריו יתן בעתו וגם כאן אמר גשמיכם בעתם לרמז משאחז"ל עירובין נ"ד ע"א שמחה לאיש במענה פיו אימתי בזמן שדבר בעתו מה טוב שהקב"ה מזמין לו בכל עת לפי הזמן ההוא לומר דבר בעתו ואמר דהע"ה יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלם כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל יברכך ה' משערים המצוינים היינו בהמ"ד עם תלמידים המצוינים בהלכה כמו שדרש רב חסדא על פסוק אוהב ה' שערי ציון לשון ציון שערים המצוינים בהלכה היינו בהמ"ד ברכות דף ח' ע"א וראה בטוב יראה שלם כדאיתא בתוספות תענית דף ט"ז ע"א בד"ה הר שיצאה דירושלים היא תיבה מורכבת ירא שלם עיין מזה תו"מ שמות דף וי"ו ע"ב שיהי' יראתם קודמת לחכמתם ויהי' זה כל ימי חייך דכתיב בבקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידיך כי לא ידעת איזה יכשר הזה או זה או אם שניהם כאחד טובים ודרשו חז"ל דקאי גם על תלמידים שיעמיד תלמידים בבחרותו ובזקנותו והיינו כל ימי בבקר ובערב בילדותך ובזקנותך שיהי' טובים זה וזה ואמר ורא"ה כי המעמיד תלמיד שאינו הגון עיניו כהות כידוע מהמדרש דלכן כהו עיני אחי' השילוני יען ירבעם תלמידו הי' רח"ל ע"כ אמר ורא"ה ואמר ורא"ה בנים לבניך תלמידי תלמידים ושלא יהי' ח"ו תלמידים חולקים על רבם וקובעים ישיבה בלי רשות רבם ע"כ אמר שלום על ישראל אמן:
