קאסוטו על שמות ט׳:ח׳

1 פיסקה שישית: שחין ט', ח'–י"ב גם לפני המכה השישית, שהיא השלישית במחזור השני, לא באה התראה כשם שלא באה לפני השלישית שבמחזור הראשון. הכתוב מספר לנו מיד: ויאמר ה' אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וגו'. מדוע יש להם לקחת פיח כבשן לא נאמר, ולכאורה נראה הדבר מוזר. אבל יש לשים לב לכך, שהכבשן הוא בית החרושת שבו עובדים עבודה באש, ובין השאר שורפים באש את הלבנים. אמנם היו המצרים, לפני התקופה הרומית, משתמשים על הרוב בלבנים מיובשות בחום השמש, אבל גם שריפת הלבנים בכבשן היתה נהוגה אצלם.17על שרפת הלבנים במצרים: A. Lucas, op. cit., pp. 63–64. ודווקא בבניינים מימי השושלת התשע עשרה, שאליה שייך רעמסס השני, הוא אותו פרעה ששעבד את ישראל עיין למעלה, עמוד 4 ומימי השושלת העשרים, נמצאו כמה פעמים לבנים שרופות באש. והנה נאמר למעלה שעשיית הלבנים היתה אחת העבודות הקשות המוטלות על בני ישראל במצרים א', י"ד, ודווקא עבודתם העיקרית ה', ז'–י"ט, וכנראה יש קשר בין שני הדברים. עשן הכבשן מתפזר מהרה באויר, והלבנים מובאות במוקדם או במאוחר מחוץ לבית החרושת, אבל הפיח נשאר קיים על כתלי הכבשן, והוא מסמן ומסמל את העבודה הקשה של הפועלים. ולפיכך מן הדין יהיה שפיח זה, שנוצר כאילו מתוך זיעת אפיהם של המשועבדים, יביא עונש על בשרם של המשעבדים.

2 אין למצוא קושי בדבר, שגם משה וגם אהרן מצווים לקחת מלא חפניהם פיח הכבשן, ואחר כך נאמר רק וזרקו משה השמימה, משה לבדו, לפני פרעה, בלי שום מלה מפורשת על מה שיעשה אהרן במלוא חפניו הוא. כנראה עלינו לתאר לנו את העניין בדרך זו: שניהם באים לתוך הכבשן, ושניהם לוקחים מלוא חפניהם פיח הכבשן, ושמים אותו בתוך כלי, מעין קופסה או כיוצא בה, כדי להביאו לפני פרעה, כי אין לבוא לפני המלך בידים מושחרות בפיח. וכשיהיו לפני פרעה, יזרוק משה השמימה את הפיח שבכלי. ראיה לכך ממה שכתוב בויק' ט"ז, י"ב: ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה' ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת; ברור הדבר שאילו היו שתי ידיו של הכהן מלאות קטורת לא היה אפשר לו לאחוז במחתה, אלא הכוונה היא השווה משנה יומא ה', א שיהיה הכהן חופן מלוא חפניו ואחר כך נותן את הקטורת בכף.