ברית משה, מצות עשה רי״ז

מהדורה: מונקאטש, 1901

« ברית משה Positive Commandments 216:1 ברית משה Positive Commandments 221:1 »

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

מצות עשה שיקריבו א הסנהדרין שבלשכת הגזית קרבן אם טעו והורו שלא כהל׳ באחת מן העבירו׳ החמורות שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת ועשו הקהל או רובו על פיהם שנא׳ בפ׳ ויקרא ואם כל עדת בני ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות ה׳ אשר לא תעשינה ואשמו ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת והביאו אותו לפני אהל מועד וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר ושחט את הפר לפני ה׳ והביא הכהן המשיח מדם הפר אל אהל מועד וטבל הכהן את אצבעו מן הדם והזה שבע פעמים לפני ה׳ את פני הכפרת ומן הדם יתן על קרנות המזבח אשר לפני ה׳ אשר באהל מועד ואת כל הדם ישפוך אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אוהל מועד ואת חלבו ירים ממנו והקטיר המזבח ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו וכפר עליהם הכהן ונסלח להם והוציא את הפר אל מחוץ למחנה ושרף אותו כאשר שרף את הפר הראשון חטאת הקהל הוא. תניא בת״כ שם פ״ה וכן בפ״ק דהוריות ד״ד וה׳ עדת ב״י יכול בכל העדה הכתוב מדבר ת״ל עדת ולהלן הוא אומר ושפטו העדה מה להלן ב״ד אף כאן ב״ד אי מה עדה האמורה להלן כ״ג אף כאן כ״ג ת״ל עדת ישראל עדה המיוחדת לכל ישראל ואיזו זו סנהדרי גדולה היושבת בלשכת הגזית הי׳ אחד מהן גר או נתין או ממזר או זקן שאינו ראוי לבנים יכול יהיו חייבין ת״ל עדת ולהלן הוא אומר ושפטו העדה מה להלן הראוים להוראה אף כאן הראוי׳ להוראה לא הי׳ מופלא שבבית דין שם או אמר אחד מהן איני יודע או שאמר להם טועים אתם יכול יהיו חייבין ת״ל ואם כל עדת וגומר אין חייבין אלא על העלם דבר של הוראה ב״ד עם שגגת מעשה של הקהל שנא׳ ישגו ונעלם דבר וגו׳ ולמד שם ע״ז בגזרה שוה מעיני מעיני שאין חייבין שם קרבן האמור בפ׳ שלח אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה עוד תניא שם בפרק הנזכר הורו ב״ד ועשו יכול יהיו חייבין ת״ל הקהל ועשו הוראה תלויה בבית דין והמעשה תלוי בקהל שנינו במס׳ הוריות פ״ב דף ד׳ וה׳ כל הסוגיא ע״ס הורו ב״ד ועשו כל הקהל או רובו על פיהן מביאין פר ובע״ז מביאין פר ושעיר דברי ר׳ מאיר שנא׳ בפ׳ שלח והי׳ אם מעיני העדה נעשתה בשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר וגו׳ ושעיר עזים אחד לחטאת. רבי יהודא אומר שנים עשר שבטי׳ מביאין שנים עשר פרים ובע״ז מביאין שנים עשר פרים וי״ב שעירים. ורבי שמעון אומר י״ג פרים ובע״ז י״ג פרים וי״ג שעירים פר ושעיר לכל שבט פר ושעיר לב״ד שסובר שב״ד מביאין קרבן וציבור מביאין קרבן ור׳ מאיר ורבי יהודא חולקין עליו ופוטרין הציבור וטעם שלהם מפורש שם קרבן ע״ז הפרים עולות והשעירי׳ חטאות. והחטאות מתן דמן על הפרוכת ומזבח הזהב ואינן נאכלות כדילפינן בסיפרא פרשת ויקרא פ״ו ובמסכת זבחים דף מ״ז ובפי׳ ב״ש דף ל״ט ומ״א הוקשו לפר העלם לכל דבר ובשאר מצות הפרים חטאות הנשרפות מניין שאין חייבין אלא על מצוה שזדונה כרת ושגגתה חטאת דתניא בפ״ב דהוריות דף ח׳ ובפ״ק דיבמות דף ט׳ רבי אומר ונודעה החטאת אשר חטאו עליה ונאמר להלן באחות אשה לגלות ערותה עליה בחייה מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן דבר שחייבין על זדונו כרת יתחייבו על שגגתו חטאת. שנינו שם בפ״ק דהוריות ד״ג הורו ב״ד לעקור כל גוף המצוה פטורין כיצד אמרו אין שבת בתורה פטורין לבטל במקצת ולקיים מקצת חייבין כיצד יש שבת בתורה אבל המוציא מרשות הרבים לרשות היחיד פטור חייבין שנא׳ ונעלם דבר ולא כל הגוף שם דף ד׳ מאי משמע אמר רב אשי יליף דבר דבר מזקן ממרא מה להלן מקצת אף כאן מקצת והתם מנלן דכתיב לא תסור מן הדבר מקצת דבר שם ואמר רב יהודא אמר שמואל הורו ב״ד בדבר שהצדוקין מודים בו אינה הוראה דזיל קרי בי רב הוא. מסקנת ההלכות במס׳ הוריות בפ׳ קמא שאין הדברים הללו אמורים שסנהדרי גדולה שהורו יהיו חייבים והציבור פטורין מפני שתלו בב״ד אלא כשהיו בהן התנאין שביארנו למעלה על פי הברייתא דתורת כהנים ומסכת הוריות. וגם מפ׳ שם דף ב׳ שצריך שיאמרו לעם כפי׳ מותרים אתם אבל אם חסר אחד מהן ב״ד פטורין מן הקרבן וכל מי ששגג ועשה מעשה מביא חטאת קבועה על שגגתו שם ד״ה עשו רוב אנשי ישראל על פיהם אע״פ שאילו העושי׳ שבט אחד וכן אם רוב השבטים אע״פ שהם מיעוט הקהל ב״ד חייבין והעושין פטורין לא נאמר בזבחים פ׳ ב״ש זבחים דף מ״א בפר העלם דבר את פני פרוכת הקדש כמו שנאמר בפר כהן משיח אלא פני פרוכת ולא יותר משל למלך שסרחה עליו מדינה אם מיעוטה סרחה פמליא שלו מתקיימת ואם כולה סרחה אין פמליא שלו מתקיימת אף כאן כשחטא כהן משיח עדיין שם קדושת המקום על המקדש וכשחטאו כולם חס ושלום נסתלקה הקדושה, בפ׳ איזהו מקומן במשנה וגמ׳ דף מ״ז וצ״ב אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד זהו יסוד מערבי שהוא כנגד הפתח בפרק ב״ש בזבחים דף מ״א ואת כל חלבו ירים אע״פ שלא פירש כאן יותרת הכבד ושתי הכליות למדין הן מועשה לפר כאשר עשה וגו׳ ומפני מה לא נתפרשו בו כדתני רבי ישמעאל משל למלך שזעם על אוהבו ומיעט בסירחונו מפני חיבתו יעשה לפר זה כאשר עשה לפר החטאת כמו שמפורש בפר כהן משיח להביא יותרת הכבד ושתי כליות שפי׳ שם מה שלא פירש כאן שם דף ל״ט וכל הסוגיא מו״ס ומלשון פרש״י פרשה ויקרא ולכפול במצות העבודות וללמד שאם חסר אחת מכל המתנות פסל ולפי שמצינו שם דף ל״ו בניתנין על המזבח החיצון שנתנן במתנה אחת כיפר הוצרך לומר כאן שמתנה אחת מהן מעכבת:

1 שיקריבו א הסנהדרין שבלשכת הגזית קרבן אם טעו כו'. וכן מנאו ז"ל הבה"ג סי' הנ"ל מ"ע ג' הסה"מ מ"ע ס"ח החינוך האה"מ מצ' ק"כ הזה"ר מ"ע קע"ד אות ס"ד הפוע"צ מ"ע נ"א הכ"ת מ"ע ע' העי"מ מצ' קכ"ב הדה"מ שער א' פרק פ"ז המעיי"ח דף מ"ה ע"א אות נ"ה המצה"ש ומהר"ש מצ' קכ"א והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' שגגות פי"ב:

1 משנה תורה, הלכות שגגות פתח ↗

כָּל דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת קְבוּעָה אִם שָׁגְגוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל בְּהוֹרָאָה וְהוֹרוּ לְהַתִּירוֹ וְשָׁגְגוּ הָעָם בְּהוֹרָאָתָן וְעָשׂוּ הָעָם וְהֵם סוֹמְכִין עַל הוֹרָאָתָן וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לְבֵית דִּין שֶׁטָּעוּ הֲרֵי בֵּית דִּין חַיָּבִין לְהָבִיא קָרְבַּן חַטָּאת עַל שִׁגְגָתָן בְּהוֹרָאָה וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשׂוּ הֵן בְּעַצְמָן מַעֲשֶׂה שֶׁאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל עֲשִׂיַּת בֵּית דִּין כְּלָל בֵּין עָשׂוּ בֵּין לֹא עָשׂוּ אֶלָּא עַל הוֹרָאָתָן בִּלְבַד. וּשְׁאָר הָעָם פְּטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם הָעוֹשִׂין מִפְּנֵי שֶׁתָּלוּ בְּבֵית דִּין. וּמַה הוּא הַקָּרְבָּן שֶׁמְּבִיאִין עַל שְׁגָגָה זוֹ. אִם בַּעֲבוֹדָה זָרָה שָׁגְגוּ וְהוֹרוּ מְבִיאִין פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט וְקָרְבָּן זֶה הוּא הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ שֶׁנֶּאֱמַר במדבר טו כד "וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה" מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁבְּשִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה הוּא מְדַבֵּר. וְאִם בִּשְׁאָר כְּרֵתוֹת שֶׁחַיָּבִין עַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת קְבוּעָה שָׁגְגוּ וְהוֹרוּ. מֵבִיא כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט פַּר חַטָּאת וְזֶהוּ הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא ד יג "וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ". נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁאִם שָׁגְגוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל בְּהוֹרָאָה בַּעֲבוֹדָה זָרָה מְבִיאִין כָּל הַקָּהָל שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים עוֹלוֹת וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׂעִירִים חַטָּאוֹת וְהֵם נִשְׂרָפוֹת שֶׁהֲרֵי דָּמָן נִכְנָס לְפָנִים וְהֵם הַנִּקְרָאִין שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְאִם בִּשְׁאָר הַמִּצְוֹת שָׁגְגוּ מְבִיאִין שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים חַטָּאוֹת וְהֵן נִשְׂרָפוֹת מִפְּנֵי שֶׁדָּמָם נִכְנַס לְפָנִים. וְכָל פַּר מֵהֶן נִקְרָא פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא ד יד "וְהִקְרִיב הַקָּהָל" כָּל קָהָל וְקָהָל וְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט קָרוּי קָהָל שֶׁנֶּאֱמַר דברי הימים ב כ ה "וַיַּעֲמֹד יְהוֹשָׁפָט בִּקְהַל יְהוּדָה". בֵּין שֶׁעָשׂוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁהוֹרוּ בֵּין שֶׁעָשׂוּ רֹב יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מִעוּט מִנְיַן הַשְּׁבָטִים. בֵּין שֶׁעָשׂוּ רֹב הַשְּׁבָטִים אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מִעוּט כָּל יִשְׂרָאֵל. מְבִיאִין כְּמִנְיַן כָּל הַשְּׁבָטִים פַּר לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט וּבַעֲבוֹדָה זָרָה פַּר וְשָׂעִיר לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט. שֶׁאַף אֵלּוּ שֶׁלֹּא חָטְאוּ מְבִיאִין עַל יְדֵי הַחוֹטְאִים. אֲפִלּוּ עָשָׂה שֵׁבֶט אֶחָד בִּלְבַד וְהוּא רֹב הַקָּהָל הֲרֵי כָּל הַצִּבּוּר מְבִיאִין שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים וּבַעֲבוֹדָה זָרָה שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׂעִירִים:

« ברית משה Positive Commandments 216:1 ברית משה Positive Commandments 221:1 »