ברית משה, מצות עשה רי״ג

מהדורה: מונקאטש, 1901

« ברית משה Positive Commandments 212:1 ברית משה Positive Commandments 214:1 »

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

הלכות קרבן שגגותמצות עשה שיקריב א היחיד קרבן חטאת על שגגתו כשעשה עבירה שחייבין על זדונה כרת שנא׳ בפרשת ויקרא ואם נפש א׳ תחטא בשגגה מעם הארץ בעשותה אחת ממצות ה׳ אשר לא תעשינה ואשם או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא את קרבנו שעירת עזים תמימה נקבה על חטאתו אשר חטא וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט את החטאת במקום העולה ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנות מזבח העולה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח ואת כל חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמי׳ והקטיר הכהן המזבח לריח ניחח לה׳ וכפר עליו הכהן ונסלח לו ואם כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה וסמך ידו וגו׳ ואת כל חלבה יסיר כאשר הוסר חלב הכשב מעל זבח השלמים בת״כ שם פיר׳ לרבות האליה בכבש אמרו רבותינו במס׳ כריתות פ״ק דף ג׳ שאין חטאת באה אלא על דבר שזדונו לאו וכרת ועל דבר שיש בו מעשה וגרסינן במס׳ הוריות דף ח׳ ובפרק כלל גדול דת ס״ח מתני ליה ר׳ יהושע לבריה תורה א׳ יהיה לכם לעושה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה ונכרתה הוקשה כל התורה לע״ז מה ע״ז דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כל דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת בכריתות דף ב׳ מונה שלשים ושש כריתות ומסיק בסוף על אלו חייבין על שגגתן חטאת ועל לא הודע שלהם אשם תלוי חוץ ממטמא מקדש וקדשיו שהוא בעולה ויורד דברי ר׳ מאיר וח״א אף המגדף מפני שאין בו מעשה ונ׳ בעשותה פרט למגדף שאין בו מעשה כשתגיע לתמצית חשבון כריתות העריות כאשר בארנו אותה בהלכות עריות בסמל״ת ממל״ת פ״ט ואילך ולתמצית שאר העבירות שחייבים עליהם כרת תמצאם שתים וארבעים עבירות שמביאין על שגגתן חטאת קבועה ואלו הן: א הבא על אמו. ב הבא על אם אשתו. ג הבא על אם אמה. ד הבא על אם אביה. ה הבא על בתו. ו הבא על בת בתו. ז הבא על בת בנו. ח הבא על בת אשתו. ט הבא על בת בתו. י הבא על בת בנה. יא הבא על אחותו. יב הבא על אחות אביו. יג הבא על אחות אמו. יד הבא על אחות אשתו. טו הבא על אשת אביו. טז הבא על אשת אחי אביו. יז הבא על אשת בנו. יח הבא על אשת אחיו. יט הבא על אשת איש. כ הבא על הנדה. כא השוכב עם הזכר. כב הבא על אביו. כג הבא על אחי אביו. כד השוכב עם בהמה. כה האשה שהביאה בהמה עליה. עד כאן כריתות שבעריות. ואלו הן כריתות משאר עבירות: א. העובד ע״ז במעשה. ב. הנותן מזרעו למולך. ג. בעל אוב. ד. בעל ידעוני לדברי ר״ע בכריתות ד״ג במעשה זוטא. ה. המחלל את השבת. ו. העושה מלאכה ביוה״כ. ז. האוכל והשותה ביוה״כ. ח. האוכל חמץ בפסח. ט. האוכל חלב. י. האוכל דם. יא. האוכל נותר. יב. האוכל פיגול. יג. השוחט קדשי׳ חוץ לעזרה. יד. המעלה קרבן חוץ לעזרה. טו. המפטם את הקטרת. טז. המפטם שמן המשחה. יז. הסך בשמן המשחה. הרי בין הכל שתים וארבעי׳ ורבינו משה בהלכות שגגות מנה שלש וארבעים שמונה בעריות אחותו מאנוסת אביו ואחותו שהיא בת אשת אביו לשתים ות״ר ביבמות דף כ״ב הבא על אחותו שהיא בת אשת אביו חייב שתים אחת משום אחותו ואחת משום בת אשת אביו. על כל אלו שמנינו מביא על שגגתו כשבה או שעירה. ואם הוא מלך מביא שעיר עזים לחטאת שנ׳ אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות ה׳ אלהיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבנו לה׳ שעיר עזים זכר תמים וסמך את ידו וכפר עליו מחטאתו אשר חטא ונסלח לו. ותניא בת״כ ויקרא ספ״ו ואשם למד שמביא אשם תלוי אם לא הודע אליו. ואם הוא כהן משיח מביא פר בן בקר לחטאת והוא נשרף שנאמ׳ בפרשת ויקרא נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות ה׳ אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה ואם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים לה׳ לחטאת והביא את הפר אל אהל מועד לפני ה׳ וסמך את ידו על ראש הפר ושחט את הפר לפני ה׳ ולקח הכהן המשיח מדם הפר והביא אותו אל אהל מועד וטבל הכהן את אצבעו בדם והזה מן הדם שבע פעמים לפני ה׳ את פני פרוכת הקדש ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמי׳ לפני ה׳ אשר באהל מועד ואת כל דם הפר ישפוך אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד ואת כל חלב החטאת ירים ממנו את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהם אשר על הכתלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה כאשר יורם משור זבח השלמים והקטירה הכהן על מזבח העולה ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו ועל קרבו ופרשו והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה אל מקום טהור אל שפך הדשן ושרף אותו על העצים באש על שפך הדשן ישרף מפרש״י כל הסוגיא ות״כ שם דיבור שני פ״א פירוש מאחת מהנה ממקצת אחת מהן בשבת דף ק״ג כגון הכותב בשבת שם משמעון ונח מנחור דן מדניאל. אם הכהן המשיח וגו׳ בת״כ דלעיל מדרשו אינו חייב אלא בהעלם דבר עם שגגת מעשה כמו שנאמר לאשמת העם ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו. ופשוטו לפי אגדה כשכהן גדול חוטא אשמת העם היא שהם תלוים בו לכפר עליהם והוא נעשה מקולקל. בת״כ פ״ג פר יכול זקן ת״ל בן אי בן יכול קטן ת״ל פר הא כיצד זה בן שלש אל אהל מועד למשכן ובית עולמים להיכל שם את פני פרוכת הקדש כנגד בית קדושתה מכוון כנגד בית הבדים ולא היו נוגעין דמים בפרוכת ואם נגעו נגעו, בזבחים כ״ה ואת כל הד׳ שירי הד׳ בת״כ פ״ד כאשר יורם באותן האימורין המפורשין בשור זבח השלמים וכי מה פירש בשור זבח השלמים שלא פי׳ כאן ולימד מכאן בזבחים דף כ׳ שאין למדין למד מן הלמד בקדשים שאם לא נכתב בפירוש לא היה יכול ללמד פר כהן משיח על פר העלם דבר דדבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש. בת״כ פ״ה מחוץ למחנה חוץ לג׳ מחנות ובבית עולמים חוץ לעיר כמו שפירשו רבותינו ביומא דף ס״ח ובסנהדרין דף מ״ב אל שפך הדשן מקום ששופכין שם הדשן המסולק מן המזבח כמו שנאמ׳ והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה על שפך הדשן ישרף שאין ת״ל אלא ללמד שאפי׳ אין שם דשן בפסחים דף ע״ה. שנינו בהוריות דף ט׳ בד״א בשאר עבירות אבל בשגנת ע״ז בין הדיוט בין מלך בין כהן משיח מביא עז בת שנתה לחטאת שנ׳ בקרבן עבודה זרה בפ׳ שלח לך ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת, שם ד״ח ובין בע״ז ובין בשאר עבירות אין חילוק בין יחיד ששגג לרבי׳ ששגגו שכל אחד וא׳ מביא הקרבן שאמרנו שנ׳ תורה אחת יהי׳ לכם לעושה בשגגה ומה שציבור מביאין פר לעולה ושעיר לחטאת זהו ברוב ישראל ששגגו ועשו על פי הוראת ב״ד כדאמרי׳ בהוריות ד״ה, בכריתות דף נ׳ והמבטל מילה וקרבן פסח אע״פ שיש בהן כרת אין בהן חטאת לפי שהן מצות עשה ואין חטאת בא אלא על לא תעשה שנא׳ אשר לא תעשינה. אין קרוי שגגה לעניין קרבן אם היתה לו ידיעה כלל לא בתחילה ולא בסוף עד שתגמר העבירה כדתנן בפרק הזורק שבת דף ק״ב. בכל חייבי חטאות שגגת קרבן לא שמה שגגה שאם אמר יודע אני שעבירה זו בכרת אבל איני יודע אם חייבין עליה קרבן אם לאו הר״ז פטור מן הקרבן מפני שזה נחשב מזיד אבל אם אומר יודע אני שעבירה זו בלא תעשה אבל איני יודע אם חייבין עליה כרת הרי זה שגגה לעניין קרבן כדמוכח בפרק כלל גדול במסכת שבת דף ס״ט והוא הדין אומר מותר. שנינו במסכת כריתות דף י״ט. חלב ונותר לפניו ואכל את אחד מהן ואינו יודע איזה מהן אכל אשתו נדה ואחותו עמה בבית ושגג באחת מהן ואינו יודע באיזה מהם שגג שבת ויום הכיפורים ועשה מלאכה ואינו יודע אם בשבת עשה אם ביום הכיפורים עשה רבי אלעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר ובגמ׳ שם כל הסוגיא תניא אמר ליה רבי יהושע הרי הוא אומר אשר חטא בה עד שיודע לו במה חטא. ואומר שם רבי אלעזר האי בה מאי עביד ליה מיבעי ליה פרט למתעסק בשבת כגון שנתכוון להגביה את התלוש וחתך את המחובר ולרבא קרוי מתעסק אף נתכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר כאשר יתבאר לפני׳ בסוף המצוה. ומביא שם הא דאמר רב נחמן אמר שמואל המתעסק בחלבים ובעריות חייב שכן נהנה והמתעסק בשבת פטור מלאכת מחשבת אסרה תורה ופירוש נתכון להגביה את התלוש ונמצא שהיה מחובר וחתכו אבל אין לפרש נתכוון להגביה תלוש זה וחתך מחובר אחר שאפי׳ נתכוון לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר פטור דתניא בכריתות דף כ׳ היו לפניו שתי נרות דולקות נתכוון לכבות זו וכיבה את זו פטור. שנינו שם דף י״א אמרו לו שנים אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי ר״מ מחייב חטאת וחכמים פוטרי׳ א״ר מאיר ק״ו אם הביאוהו ב׳ לידי מיתה חמורה לא יביאוהו לידי קרבן הקל אמרו לו מה אם ירצה לומר מזיד הייתי פטור פי׳ שיש לנו להאמינו במה שמתרץ דבריו אם יאמר מה שאמרתי שלא אכלתי רצוני הי׳ לומר לא אכלתי שוגג אלא מזיד ולא להשי׳ עצמו רשע אומר כך אלא לעשות תשובה שלא להביא חולין בעזרה. אבל אם שתק מסקינן שם שאפי׳ אמרה לו אשה אחת אכלת חלב ושתק חייב להביא חטאת דת״ר שם או הודע אליו ולא שיודיעוהו אחרים יכול אפילו אין מכחישן ת״ל או הודע אליו מ״מ במאי עסקינן אלימא בתרין תרין ואין מכחישן קרא בעיא אלא לאו בחד וקתני כי אין מכחישן מחייב ש״מ. גרסינן בכריתות דף ב׳ ל״ו כריתות בתורה ואמרינן בגמרא שם מניינם למה לי א״ר יוחנן שאם עשאן כולם בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת תו הא דתנן בשבת דף ע״ג אבות מלאכות ארבעים חסר אחת מניינא למה לי א״ר יוחנן שאם עשאן כולם בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת ובכריתות דף ט״ו למדנו מן המשנה שהבא על עריות הרבה בהעלם אחת אע״פ שכולן משם אחד הואיל והן גופין מחולקין חייב על כל אחת ואחת כיצד הרי שבעל חמש נדות או שבא על חמש אחיותיו בהעלם אחת חייב על כל גוף וגוף שם וכן משמע בכריתות די״ז וי״ח הידיעות מחלקות לשגגות כיצד מי שבא על הערוה בשגגה ואח״כ נודע לו וחזר ושגג בה עצמה חייב על כל בעילה ובעילה אבל אם לא נודע לו בנתים אע״פ שהיה בין בעילה לבעילה ימים הרבה הכל שגגה אחת היא ואינו חייב אלא חטאת אחת הואיל ואין כאן אלא גוף אחד. הבא על אשתו שלא בשעת ווסתה וראתה דם בשעת תשמיש הרי אלו פטורין מקרבן חטאת כדאי׳ בשבועו׳ דף י״ז וי״ח שזה כאנוס הוא ואינו שוגג שהשוגג היה לו לבדוק ולדקדק ואילו בדק ודקדק יפה לא הי׳ בא לידי כך אבל זה מה היה לו לעשות הרי טהורה היתה ושלא בשעת ווסתה בעל אין זה אלא אונס. אמר אביי בשבועות שם מי שעבר ובעל סמוך לווסתה על דעת שתקדם ביאתו לראיית הדם והרגישה האשה שנטמאה בשעת התשמיש ואמרה לו נטמאתי אסור לו לפרוש כשהוא מתקשה ואם לא ידע שאסור לפרוש מיד ופי׳ חייב שתי חטאות א׳ על כניסתו שהרי בעל נדה ואחת על יציאתו שיציאתו הנייה לו כביאתו בד״א כשידע שאסור לבעול בשעת הווסת והי׳ סבור שתקדום בעילתו לראייתה ולא ידע שאסור לפרוש מיד שנמצאו לו שתי העלמות בשתי ביאות אבל אם לא ידע שאסור לבעול בשעת הווסת ולא ידע שאסור לפרוש מיד אע״פ שפירש מיד כשהוא מתקשה אינו חייב אלא חטאת אחת מפני שכניסתו ויציאתו שהן כשתי בעילות בשגגה אחת הן ובהעלם אחת עשה הכל. שנינו בכריתות דף י״ג יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ד׳ חטאות ואשם אחד טמא שאכל את החלב והוא נותר מן המוקדשים בי״ה ומפ׳ בגמ׳ שם דף י״ד טהור מעיקרא לא אסור אלא בחלב הוה ליה טמא מגו דמיתסר בחתיכות טהורות איתסר נמי עלויה חלב וכגון זה קורא איסור כולל בכל התלמוד שכולל דברי׳ המותרי׳ עם דברים האסורין וחלב מעיקרא לא אסור אלא באכילה אקדשיה מגו דאיתוסף ביה איסור הנאה מפני ההקדש איתוסף נמי ביה איסור אכילה מפני ההקדש. ואכתי להדיוט הוא דאסור אבל לגבוה שרי הוה לי׳ נותר מגו דאיתוסף ביה איסורא לגבי גבוה איתוסף נמי איסורא לגבי הדיוט חל עליה יה״כ מגו דאיתוסף ביה איסורא לגבי חולין איתוסף ביה נמי איסורא לגבי גבוה וכגון אלו קרוין איסור מוסיף בכל התלמוד מלבד יוה״כ שהוא כולל חלב עם החולין. העושה מלאכה בי״ה שחל להיות בשבת חייב שתי חטאות מפני ששני האיסורין באין כאחד וכגון זה קרוי איסור בת אחת בכל התלמוד ואע״פ שאין איסור חל על איסור בענין זה חל אם הי׳ איסור מוסיף או איסור כולל כאשר בארנו. ובענייני׳ אלה אומר לשם שעל ביאה אחת חייב כמה חטאות עוד שנינו שם בדף י״א אכל חלב וחלב בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת. אכל חלב ודם פיגול ונותר בהעלם אחד חייב על כל אחד ואחד. אכל חצי זית וחזר ואכל חצי זית בתוך כדי אכילת פרס ממין א׳ חייב משני מינין פטור. אמרינן בפ׳ ד׳ מיתות סנהדרין דף ס״ב וס״ג שהמשתחווה לע״ז וזיבח וקיטר וניסך בהעלם אחת חייב ד׳ חטאות וכן אם פער עצמו לפעור וזרק אבן למרקוליס בהעלם אחד חייב שתים ובלבד שהזיד בע״ז ושגג בעבודות שלא ידע שהן אסורות אבל הזיד בעבודות ושגג בע״ז אינו חייב אלא חטאת אחת. שנינו בשבת דף ס״ז ובגמ׳ דף ע׳ כלל גדול אמרו בשבת כל השוכח עיקר שבת ושכח שנצטוו ישראל על השבת או שנשבה בין הגוים כשהוא קטן אע״פ שעשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת שהכל שגגה אחת היא והוא הדין שחייב חטאת אחת על כל חלב שאכל וחטאת אחת על כל דם שאכל וכן כל כיוצא בעבירות אלו. וכל היודע עיקר שבת אבל שכח שהיום שבת אע״פ שעשה בו מלאכות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת על כל היום כולו. וכל היודע שהיום שבת ושגג במלאכות ולא ידע שהמלאכות אלו אסורות או שידע שהן אסורות ולא ידע שחייבין עליהן כרת ועשה מלאכות הרבה חייב חטאת על כל אחת ואחת. שכח שהיום שבת ושגג אף במלאכות שלא ידע שהמלאכות אלו אסורות אינו חייב אלא חטאת אחת. העושה אב ותולדה שלו אינו חייב אלא אחת. ועל שני אבות או על שני תולדות מתחייב שתים וכך מפ׳ בב״ק דף ב׳ במתעסק שאמרנו למעלה שפטור בשבת אומר רבא בשבת דף ע״ב שהמכוון לחתוך התלוש וחתך את המחובר אע״פ שמתכוון לחתיכה הואיל ולא עשה מחשבתו פטור מן החטאת שזה כמתעסק ולא אסרה תורה אלא מלאכת מחשבת:

1 שולחן ערוך, חושן משפט פתח ↗

דין שעבוד מטלטלי אגב מקרקעי ודין שעבוד דבר שלא בא לעולם. ובו ב סעיפים:הבא לגבות חובו בשטר מהלוה ולא הספיק כל הנמצא לו כנגד שטר חובו ה"ז טורף מקרקעות שהיו לו בשעה שלוה מזה ומכרם או נתנם אח"כ אבל קרקעות שקנה אחר שלוה מזה ומכרם או נתנם אינו טורף מהם ואם כתוב בשטר שהוא משעבד לו נכסין דקנינא ודאנא עתיד למקני גובה גם מהם אבל המטלטלים אין עליהם אחריות אפי' מטלטלים שהיו לו בעת שלוה שמכרם או נתנם לשעתו אין ב"ח טורף אותם ואם כתוב בשטר שהוא משעבד לו מטלטלי שיש לו אגב מקרקעי דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי ע' לעיל סי' קי"ג ור"ב ה"ז טורף מהמטלטלים שהיו לו כשלוה כשם שהוא טורף מקרקעות ואם כתוב בשטר ששיעבד לו מטלטלי אגב מקרקעי דקנינא ודאנא עתיד למקני דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרא טורף אף ממטלטלים שקנה אחר שלוה ומכרם או נתנם כשם שהוא טורף מהקרקעות זהו דין הגמרא ועכשיו אע"פ שנהגו לכתוב בכל השטרות שהוא משעבד לו מטלטלי אגב מקרקעי נהגו שאינו טורף מהמטלטלים שמכר או נתן או משכן מפני תקנת השוק ואפי' למנהג זה אם היה ללוה שטר חוב על אחר ומכרו בעל חוב גובה ממנו דלא שייך בשטרות תקנת השוק דלא שכיח וכן אם נתן כל נכסיו לאחר ולא שייר לעצמו כלום אומדנא דמוכח הוא שלהבריח עשה ולא שייך ביה תקנת השוק וע"ל סי' צ"ט ס"ו: המחייב עצמו בדבר שאינו קצוב כגון שנתחייב לזון את חבירו או לכסותו חמש שנים או שלא נתן קצבה לשנים ב"י בשם הרשב"א אע"פ שקנו מידו לא נשתעבד להרמב"ם וחלקו עליו כל הבאים אחריו לומר שהוא משתעבד והכי נקטינן וע' לקמן סוף סי' ר"ז: המחייב לזון את חבירו הנותן אומר לתת לו פירות והלה אומר מעות הדין עם מקבל המתנה ואם התנה עמו בפירוש לזונו על שלחנו והוא אינו רוצה לאכול עמו אינו חייב ליתן לו אלא לפי ברכת הבית: הגה מיהו אם אין העיכוב מכח הניזון אלא מכח המתחייב חייב לתת לו כל דמי המזונות ב"י בשם הריטב"א ואם חלה הניזון אינו חייב ברפואתו רק בדמי מזונות כמו שהיה בריא ב"י ס"ס ר"ז בשם הריטב"א פ' הנושא וי"א דהמקבל עליו לזון חבירו סתם כל ימי חייו או כל זמן שצריך משמע ר"ן פ' מי שאחזו וב"י בטור אה"ע סי' קי"ד בשם הרשב"א וי"א דאם קבל עליו לזונו סתם או יתן לו ק' זהובים לשנה נפטר בשנה אחת מנדרו תשובת הרא"ש כ"ו סי' כ"ד המקבל עליו לזון חבירו לפי כבודו ב"ד ישיימו כפי מה שהיה נוהג קודם לכן תשובת הרא"ש כלל ע"ה וטור סי' ר"ז ואין מלבושים בכלל מזונות אא"כ אמר אזון ואפרנס דמלבושים הוא בכלל פרנסה ב"י בשם הרשב"א מי שכתב לחבירו לזונו זמן מה או לתת לו ק' דינרין וזנו קצת הזמן ופסק אינו חייב לתת לו ק' דינרין אלא לתשלום מזונות עד ק' דינרין ולא יותר דודאי לא כיון אלא אם לא יזונו כלל ב"י בשם הרשב"א ראובן שקבל עליו לזון לשמעון ואשתו והתחיל לזונן ומתה אשת שמעון פטור ממזונותי' ואפי' קצב סך לצורך מזונותיה אפ"ה פטור מחלקה תשו' הרשב"א סי' תתק"ע: המתחייב לזון את חבירו סתם או לזונו על שלחנו ומת המתחייב חייבים היורשים לזונו כמה שהיה חייבו מורישו דשלחנו לאו דוקא: שנים שנתחייבו לזון לאחד דינו כדין שנים שלוו מאחד וע' באה"ע סי' קי"ד ס"ז: המחייב עצמו בדבר שלא בא לעולם או שאינו מצוי אצלו חייב אע"ג דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ה"מ כשהקנה לו בלשון מכר או בלשון מתנה ואפי' כתב לו שעבוד על שדה או קבל אחריות על כל נכסיו ואפי' נתן לו משכון אינו כלום אבל בלשון חיוב כגון שאמר הוו עלי עדים שאני מתחייב לפלוני בכך וכך חייב וכן הוציאו מבעה"ת שער ס"ד והוא שקנו מידו ראובן שהוציא שטר בקנין על שמעון שכתב בו מחמת שנתתי לו מאה זהובים ושעבדתי לו כל נכסי לגבות' מהם אבל לא שעבד עצמו להתחייב ב"י וטען שמעון שבשעה שכתבו על עצמו לא היו בידו ואין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אם הזהובים שבשטר הוא מטבע שנושאים ונותנים בו אין מטבע נקנה בחליפין ואם אין נושאים ונותנים במדינה באותם זהובים נקנים בחליפין וע"ל סי' רי"א ס"ו אלא שצריך שיהיו ברשותו בשע' קנין ואם אין הדבר ידוע שהיו ברשותו על התובע להביא ראיה: הגה ואם טוען התובע ברי שהיה ברשותו והנתבע כופר צריך לישבע טור בשם הרי"ף ונאמן לומר נתתי במגו דאי בעי אמר שלא היה ברשותו ב"י בשם הרי"ף מיהו כל זה לסברת הרי"ף וקצת רבוותא אבל רבים חולקים על זה וס"ל דכל האומר נתתי לפלוני כך וכך הוי הודאת בע"ד וכמאה עדים דמי ואין מדקדקים כיצד נתן דמאחר שהודה אמרינן דודאי נתן באופן המועיל וקנה מקבל המתנה טור בשם הראב"ד והרא"ש סוף כלל ל"ו ותו' ר"פ אע"פ וע' בב"י: ראובן הלוה לשמעון מנה ואחר זמן כתב לו שטר בקנין מחמת שלויתי מפלוני כך וכך ונתחייבתי לו בהם ומשכנתי לו קרקע פלוני זכה במשכונא: ראובן הוציא שטר שלוה שמעון מלוי וטען ראובן שלוי היה שלוחו וכתב השטר על שמו ולא הקפיד עליו ושמעון טוען לאו בעל דברים דידי את מאחר שאין לך הרשאה מלוי טור אם הוד' לוי לראובן ששלוחו היה אם אינו חב לאחרים בהודאתו כופין את שמעון שיפרע לראובן ואם בא לוי למחול לשמעון אינו מחול: ראובן הלוה מנה ללוי ובשעת הלואה אמר ללוי שיכתבו העדים השטר על שם שמעון אך שיתנו השטר ליד ראובן וכשתבע ראובן מלוי בזמנו טוען לאו בעל דברים דידי את הדין עם ראובן ואם תבע ראובן לשמעון שיעשה לו שטר מכר מהשטר הזה שנכתב על שמו אין כופין אותו ואפי' הודה לו שמעון שיעשה לו שטר מכר יכול לחזור בו אבל אם אמר ללוה בשעת הלואה ע"מ כן אני מלוה לך שתעשה לי שטר בשם שמעון ולכשארצה תחזירנו לו על שמי כופין אותו על כך אפי' לא פירש דבריו אלא אמר לעדים בפני הלוה עוד שטר אחר תכתבו לי על הלוא' זו מחייבין אותו לכתוב שטר אחר על שמו שטר שהי' כתוב על שם ראובן וכתוב בסופו קודם חתימת העדים ואלו המעות הם מחכירות הקהל וטוען ראובן שכיון שכתובים על שמו שלו הם שהקהל נתנו לו שטר זה על מעות שהיה לו אצל הקהל והקהל מכחישין אותו הדין עם הקהל: שמעון שהי' חייב מנה לראובן ונתפשרו ביניהם שיעש' שמעון שט"ח ללוי מעשרים דינרים ואח"כ עשה ראובן לשמעון שטר מחילה מכל תביעות ממון ועכשיו טוען שמעון שכיון שלוי לא הלוהו אלא ראובן כיון שמחל לו כל תביעת ממון גם זה בכלל הדין עם שמעון: המלו' את חבירו על משכונות קרקע וצוה לכתוב הקרקע בשם בנו הקטן ועכשיו טוען הלוה למלוה לאו בעל דברים דידי את אין בדבריו כלום: אשה שטוענת על הקרקעו' שהניח בעלה שחציים שלה ממעות שנפלו לה מבית אביה והשטרות כתובים בשם שניהם הדין עם האשה ואם כתובים בשמה לבד והיא טוענת שכולם שלה כולם שלה:

1 שיקריב א היחיד קרבן חטאת על שגגתו כו'. וכן מנאו ז"ל הבה"ג סי' הנ"ל מ"ע ג' הסה"מ מ"ע ס"ט החינוך האה"מ מצ' קכ"א הזה"ר מ"ע קפ"ח אות ס"ו הפוע"צ מ"ע נ"ב הכ"ת מ"ע ע"ז העי"מ מצ' קכ"ג הדה"מ שער א' פרק פ"ח המעיי"ח דף מ"ה ע"א אות נ"ג המצה"ש ומהר"ש מצ' קכ"ב והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' שגגות פ"א עד פ"ח ובנב"י מ"ק או"ח סי' ל"ו ומד"ת יו"ד סי' צ"ו וחו"מ סי' ס':

1 משנה תורה, הלכות שגגות פתח ↗

כָּל הָעוֹבֵר בִּשְׁגָגָה עַל אַחַת מִמִּצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת. הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהַקְרִיב קָרְבַּן חַטָּאת. וּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁיַּקְרִיב חַטָּאתוֹ עַל שִׁגְגָתוֹ: וְכָל עֲבֵרָה שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת חַיָּבִין עַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת חוּץ מִשָּׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת. מְגַדֵּף. וּמְבַטֵּל מִילָה. וְקָרְבַּן פֶּסַח. הַפֶּסַח וְהַמִּילָה מִפְּנֵי שֶׁהֵן מִצְוַת עֲשֵׂה וְחַטָּאת אֵין מְבִיאִין אֶלָּא עַל שִׁגְגַת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא ד יג "אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה". וְהַמְגַדֵּף מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה וְנֶאֱמַר במדבר טו כט "לָעוֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה" יָצָא מְגַדֵּף שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה. לְפִיכָךְ הַמְקַבֵּל עֲבוֹדָה זָרָה בֵּאלוֹהַּ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּב כָּרֵת אִם הָיָה מֵזִיד נִסְקָל וְאִם קִבֵּל בִּשְׁגָגָה פָּטוּר מִן הַקָּרְבָּן לְפִי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה וְנֶאֱמַר ויקרא ד כז "בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת": כָּל כְּרֵתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה חוּץ מִשָּׁלֹשׁ כְּרֵתוֹת שֶׁבֵּאַרְנוּ אִם עָבַר הַיָּחִיד עַל אַחַת מֵהֶן בִּשְׁגָגָה מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה חוּץ מִטָּמֵא שֶׁאָכַל קֹדֶשׁ וְטָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֵין מְבִיאִין חַטָּאת קְבוּעָה אֶלָּא קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר: חַטָּאת קְבוּעָה הִיא הַבָּאָה מִן הַבְּהֵמָה בִּלְבַד וְקָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד הוּא קָרְבָּן שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ אֶלָּא אִם הָיָה עָשִׁיר מֵבִיא חַטַּאת בְּהֵמָה וְאִם הָיָה עָנִי מֵבִיא עוֹף אוֹ עֲשִׂירִית הָאֵיפָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁכָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁהַיָּחִיד מֵבִיא עַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת קְבוּעָה אַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ. וְאֵלּוּ הֵן: א הַבָּא עַל אִמּוֹ. ב הַבָּא עַל אֵם אִשְׁתּוֹ. ג הַבָּא עַל אֵם אִמָּהּ. ד הַבָּא עַל אֵם אָבִיהָ. ה הַבָּא עַל בִּתּוֹ. ו הַבָּא עַל בַּת בִּתּוֹ. ז הַבָּא עַל בַּת בְּנוֹ. ח הַבָּא עַל בַּת אִשְׁתּוֹ. ט הַבָּא עַל בַּת בִּתָּהּ. י הַבָּא עַל בַּת בְּנָהּ. יא הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ. יב הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא בַּת אֵשֶׁת אָבִיו. יג הַבָּא עַל אֲחוֹת אָבִיו. יד הַבָּא עַל אֲחוֹת אִמּוֹ. טו הַבָּא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ. טז הַבָּא עַל אֵשֶׁת אָבִיו. יז הַבָּא עַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו. יח הַבָּא עַל אֵשֶׁת בְּנוֹ. יט הַבָּא עַל אֵשֶׁת אָחִיו. כ הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ. כא הַבָּא עַל הַנִּדָּה. כב הַשּׁוֹכֵב עִם זָכָר. כג הַבָּא עַל אָבִיו. כד הַבָּא עַל אֲחִי אָבִיו. כה הַשּׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה. כו הָאִשָּׁה שֶׁמְּבִיאָהּ עָלֶיהָ אֶת הַבְּהֵמָה. נִמְצְאוּ כָּל כְּרֵתוֹת שֶׁבַּעֲרָיוֹת עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ. וּבִשְׁאָר הָעֲבֵרוֹת שְׁבַע עֶשְׂרֵה. וְאֵלּוּ הֵן: א הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה בְּמַעֲשֶׂה. ב הַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמּלֶךְ. ג בַּעַל אוֹב. ד בַּעַל יִדְּעוֹנִי בְּמַעֲשֶׂה. ה הַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת. ו הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. ז הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. ח הָאוֹכֵל נוֹתָר. ט הָאוֹכֵל חָמֵץ בְּפֶסַח. י הָאוֹכֵל חֵלֶב. יא הָאוֹכֵל דָּם. יב הָאוֹכֵל פִּגּוּל. יג הַשּׁוֹחֵט קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה. יד הַמַּעֲלֶה קָרְבָּן חוּץ לָעֲזָרָה. טו הַמְפַטֵּם אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. טז הַמְפַטֵּם אֶת הַקְּטֹרֶת. יז הַסָּךְ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. הֲרֵי אֵלּוּ אַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁמְּבִיאִין עַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת קְבוּעָה. וּמַה הוּא הַקָּרְבָּן שֶׁמֵּבִיא הַשּׁוֹגֵג בְּאַחַת מֵאֵלּוּ. אִם שָׁגַג בַּעֲבוֹדָה זָרָה מֵבִיא עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת וְהִיא הָאֲמוּרָה בְּפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ בֵּין שֶׁהָיָה הַחוֹטֵא הֶדְיוֹט אוֹ מֶלֶךְ אוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל אוֹ מְשׁוּחַ מִלְחָמָה הַכּל שָׁוִין בְּשִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה. אֲבָל אִם שָׁגַג בְּאַחַת מִשְּׁאָר אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אִם הָיָה הֶדְיוֹט מֵבִיא שְׂעִירַת עִזִּים אוֹ נְקֵבָה מִן הַכְּבָשִׂים וְזוֹ הִיא חַטָּאת שֶׁל אֶחָד מֵעַם הָאָרֶץ הָאֲמוּרָה בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא. וְאִם הַמֶּלֶךְ הוּא שֶׁשָּׁגַג בְּאַחַת מֵהֶן מֵבִיא שְׂעִירַת עִזִּים לְחַטָּאת. וְאִם כֹּהֵן מָשׁוּחַ הוּא מֵבִיא פַּר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְהוּא נִשְׂרָף כְּמוֹ שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ שָׁם: אֶחָד יָחִיד שֶׁשָּׁגַג בְּאַחַת מֵאֵלּוּ אוֹ מְרֻבִּין שֶׁנֶּאֱמַר במדבר טו כט "תּוֹרָה אַחַת תִּהְיֶה לָכֶם לָעשֶֹׁה בִּשְׁגָגָה". כֵּיצַד. אַנְשֵׁי מְדִינָה שֶׁשָּׁגְגוּ וְדִמּוּ שֶׁהַיּוֹם חֹל וַהֲרֵי הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים וְכֻלָּן אָכְלוּ וְעָשׂוּ מְלָאכָה. כָּל אֶחָד מֵהֶן מֵבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת כְּבָשׂוֹת אוֹ שְׂעִירוֹת. וְכֵן אִם שָׁגְגוּ כֻּלָּן וְהִקְטִירוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִן הָעוֹבְדִים מֵבִיא עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת: אֵין אָדָם חַיָּב חַטָּאת עַל שִׁגְגָתוֹ עַד שֶׁיִּהְיֶה שׁוֹגֵג מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף אֲבָל אִם שָׁגַג בַּתְּחִלָּה וְהֵזִיד בַּסּוֹף אוֹ הֵזִיד בַּתְּחִלָּה וְשָׁגַג בַּסּוֹף פָּטוּר מִקָּרְבַּן חַטָּאת. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁהוֹצִיא חֵפֶץ מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת בְּשַׁבָּת עָקַר בְּזָדוֹן וְהִנִּיחַ בִּשְׁגָגָה אוֹ שֶׁעָקַר בִּשְׁגָגָה וְהִנִּיחַ בְּזָדוֹן פָּטוּר עַד שֶׁיַּעֲקֹר בִּשְׁגָגָה וְיַנִּיחַ בִּשְׁגָגָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: עָבַר עֲבֵרָה וְיוֹדֵעַ שֶׁהִיא בְּלֹא תַּעֲשֶׂה אֲבָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת הֲרֵי זוֹ שְׁגָגָה וּמֵבִיא חַטָּאת. אֲבָל אִם יָדַע שֶׁהִיא בְּכָרֵת וְשָׁגַג בְּקָרְבָּן וְלֹא יָדַע אִם חַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן אִם לָאו הֲרֵי זֶה מֵזִיד. שֶׁשִּׁגְגַת קָרְבָּן אֵינָהּ שְׁגָגָה בַּעֲבֵרוֹת אֵלּוּ שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת: מִי שֶׁלֹּא נוֹדַע לוֹ עַצְמוֹ שֶׁל חֵטְא שֶׁחָטָא. אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַע בְּוַדַּאי שֶׁעָבַר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת. הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִקָּרְבַּן חַטָּאת. שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא ד כג "אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ" עַד שֶׁיֵּדַע הַחֵטְא שֶׁחָטָא בּוֹ. כֵּיצַד. חֵלֶב וְנוֹתָר לְפָנָיו וְאָכַל אֶת אֶחָד מֵהֶם וְאֵין יָדוּעַ אֵי זֶה אָכַל. אִשְׁתּוֹ נִדָּה וַאֲחוֹתוֹ בַּבַּיִת וְשָׁגַג וּבָא עַל אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ מֵהֶן בָּעַל. שַׁבָּת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים לְפָנָיו וְעָשָׂה מְלָאכָה בְּאֶחָד מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵי זֶה מֵהֶן עָשָׂה הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִקָּרְבַּן חַטָּאת: חָטָא וְנוֹדַע לוֹ חַטָּאתוֹ וְחָזַר וּשְׁכָחוֹ הֲרֵי זֶה מֵבִיא חַטָּאת לְשֵׁם מַה שֶּׁהוּא וְתֵאָכֵל כִּשְׁאָר חַטָּאוֹת הַנֶּאֱכָלוֹת: שָׁגַג בְּשֵׁם אֶחָד וְהֵם שְׁנֵי גּוּפִין חַיָּב. כֵּיצַד. שְׁתֵּי נִדּוֹת וְשָׁגַג בְּאַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ הִיא. שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְשָׁגַג בְּאַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ הִיא חַיָּב חַטָּאת שֶׁהֲרֵי יָדַע עַצְמוֹ שֶׁל חֵטְא. לְמָה זֶה דּוֹמֶה לִשְׁתֵּי נֵרוֹת דּוֹלְקוֹת שֶׁכִּבָּה אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ נֵר הִיא. אוֹ לִשְׁנֵי תַּמְחוּיִין שֶׁל חֵלֶב שֶׁאָכַל מֵאֶחָד מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ מֵאֵי זֶה תַּמְחוּי מֵהֶן אָכַל שֶׁהוּא חַיָּב. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: כָּל הַמְחֻיָּב חַטָּאת קְבוּעָה עַל שִׁגְגָתוֹ וְעָשָׂה בִּשְׁגָגָה וְנוֹדַע לוֹ אַחַר שֶׁחָטָא אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה שֶׁזֶּה חֵטְא הוּא הֲרֵי זֶה חַיָּב חַטָּאת. כֵּיצַד. תִּינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה לְבֵין הָעַכּוּ"ם וְגָדַל וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הֵם יִשְׂרָאֵל וְלֹא דָּתָם וְעָשָׂה מְלָאכָה בְּשַׁבָּת וְאָכַל חֵלֶב וְדָם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. כְּשֶׁיִּוָּדַע לוֹ שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל ומְצֻוֶּה עַל כָּל אֵלּוּ חַיָּב לְהָבִיא חַטָּאת עַל כָּל עֲבֵרָה וַעֲבֵרָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: הַשּׁוֹגֵג בְּלֹא כַּוָּנָה בַּעֲרָיוֹת אוֹ בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת חַיָּב חַטָּאת. בְּשַׁבָּת פָּטוּר מֵחַטָּאת. כֵּיצַד. הָיָה מִתְעַסֵּק עִם אִשָּׁה וּבְעָלָהּ בְּלֹא כַּוָּנָה לִבְעִילָה וַהֲרֵי הִיא עֶרְוָה עָלָיו. דִּמָּה שֶׁזֶּה שֶׁבְּפִיו רֹק הוּא וּבְלָעוֹ בְּלֹא כַּוָּנָה לְשֵׁם אֲכִילָה בָּעוֹלָם וַהֲרֵי הוּא חֵלֶב הֲרֵי זֶה חַיָּב חַטָּאת. נִתְכַּוִּן לְהַגְבִּיהַּ אֶת הַתָּלוּשׁ וְחָתַךְ אֶת הַמְחֻבָּר בְּלֹא כַּוָּנָה לַחֲתִיכָתוֹ פָּטוּר. מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּמְקוֹמוֹ: כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה מִן הַמִּצְוֹת וּבִכְלַל עֲשִׂיָּתָהּ נַעֲשֵׂית עֲבֵרָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת בִּשְׁגָגָה הֲרֵי זֶה פָּטוּר מֵחַטָּאת מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה בִּרְשׁוּת. כֵּיצַד. הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ וַהֲרֵי הִיא נִדָּה וְהוּא לֹא יָדַע. הֲרֵי זֶה פָּטוּר מֵחַטָּאת שֶׁהֲרֵי עֲשָׂאָהּ בִּרְשׁוּת. אֲבָל אִם בָּא עַל אִשְׁתּוֹ וַהֲרֵי הִיא נִדָּה חַיָּב חַטָּאת מִפְּנֵי שֶׁלֹּא שְׁאָלָהּ וְאַחַר כָּךְ יִבְעֹל. אֲבָל יְבִמְתּוֹ אֵינוֹ רָגִיל בָּהּ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁאַל לָהּ. וְכֵן מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי תִּינוֹקוֹת אֶחָד לָמוּל בְּשַׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בְּעֶרֶב שַׁבָּת אוֹ בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת וְשָׁכַח וּמָל שְׁנֵיהֶן בְּשַׁבָּת. פָּטוּר מֵחַטָּאת שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לָמוּל אֶחָד מֵהֶן בְּשַׁבָּת וְשַׁבָּת דְּחוּיָה הִיא אֶצְלוֹ וּמִצְוָה עָשָׂה אַף עַל פִּי שֶׁהֵם שְׁנֵי גּוּפִין הוֹאִיל וּזְמַנּוֹ בָּהוּל אֵינוֹ מְדַקְדֵּק. אֲבָל אִם לֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶן רָאוּי לָמוּל בְּשַׁבָּת וְשָׁכַח וּמָל בְּשַׁבָּת מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָמוּל בְּשַׁבָּת חַיָּב חַטָּאת: אֻמָּן שֶׁבָּא לָמוּל לִפְנוֹת הַיּוֹם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְאָמְרוּ לוֹ לֹא נִשְׁאַר פְּנַאי בַּיּוֹם כְּדֵי שֶׁתָּמוּל וְאִם תַּתְחִיל לָמוּל לֹא תַּשְׁלִים עַד יְצִיאַת הַשַּׁבָּת וְנִמְצֵאתָ חוֹבֵל בְּשַׁבָּת וְלֹא עוֹשֶׂה מִצְוָה. וְאָמַר רָגִיל אֲנִי וְזָרִיז וּבִמְהֵרָה אָמוּל. אִם לֹא הִשְׁלִים אֶלָּא עַד יְצִיאַת הַשַּׁבָּת הֲרֵי זֶה חַיָּב חַטָּאת שֶׁהֲרֵי הִתְרוּ בּוֹ: הַמּוֹצִיא אֶת הַלּוּלָב בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת כְּדֵי לְצֵאת בּוֹ וְהֶעֱבִירוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בְּשׁוֹגֵג פָּטוּר שֶׁהֲרֵי בִּרְשׁוּת הוֹצִיא. וְכֵן הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת וְנוֹדַע לוֹ אַחַר כֵּן שֶׁמָּשְׁכוּ הַבְּעָלִים אֶת יְדֵיהֶם אוֹ שֶׁמֵּתוּ אוֹ נִטְמְאוּ קֹדֶם שְׁחִיטָה. אוֹ שֶׁנִּמְצָא טְרֵפָה בַּסֵּתֶר כְּגוֹן נְקוּב מֵעַיִם אוֹ רֵאָה. הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁשָּׁחַט בִּרְשׁוּת. אֲבָל נִמְצָא בַּעַל מוּם אוֹ שֶׁהָיְתָה טְרֵפָה גְּלוּיָה הֲרֵי זֶה חַיָּב חַטָּאת מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לוֹ לִבְדֹּק וְאַחַר כָּךְ יִשְׁחֹט. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: שָׁחַט אֶת הַפֶּסַח בְּשַׁבָּת שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ בְּטָעוּת פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁהַזֶּבַח כָּשֵׁר שֶׁעֲקִירַת שְׁמוֹ בְּטָעוּת אֵינוֹ עֲקִירָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין: שָׁחַט זְבָחִים אֲחֵרִים לְשֵׁם פֶּסַח בְּטָעוּת. אִם רְאוּיִין הֵם לְקָרְבַּן פֶּסַח פָּטוּר מִקָּרְבַּן חַטָּאת מִפְּנֵי שֶׁשָּׁחַט בִּרְשׁוּת. אִם אֵינָן רְאוּיִין כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה נְקֵבָה אוֹ בֶּן שְׁתַּיִם חַיָּב חַטָּאת שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ רָאוּי לְקָרְבַּן פֶּסַח. וְכֵן אִם שָׁגַג וּשְׁחָטוֹ בְּשַׁבָּת שֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו אוֹ שֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו אוֹ לַעֲרֵלִים אוֹ לִטְמֵאִים חַיָּב חַטָּאת. שְׁחָטוֹ לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו לִמְנוּיָיו וְשֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו לְמוּלִים וְלַעֲרֵלִים לִטְמֵאִים וְלִטְהוֹרִים פָּטוּר. שֶׁהֲרֵי הַפֶּסַח כָּשֵׁר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: הַשּׁוֹחֵט בְּשַׁבָּת קָרְבַּן צִבּוּר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ הֲרֵי זֶה חַיָּב חַטָּאת וְיַקְטִיר אֵימוּרִים לָעֶרֶב. וְכֵן אִם שָׁחַט יֶתֶר עַל חוֹבַת הַיּוֹם חַיָּב חַטָּאת עַל הַתּוֹסֶפֶת: שָׁחַט קָרְבְּנוֹת יָחִיד שֶׁאֵין דּוֹחִים אֶת הַשַּׁבָּת בְּשַׁבָּת בִּשְׁגָגָה חַיָּב חַטָּאת וְהַבָּשָׂר מֻתָּר בַּהֲנָאָה. וְאֵין זוֹרְקִין אֶת הַדָּם. וְאִם עָבַר וְזָרַק דָּמָם לִשְׁמָן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה. וְיַקְטִיר אֵימוּרִין לָעֶרֶב וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל וְיָבִיא הַשּׁוֹחֵט חַטָּאת עַל שִׁגְגָתוֹ: הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת שֶׁל צִבּוּר אַחַת כְּחוּשָׁה וְאַחַת שְׁמֵנָה וְהָיְתָה חוֹבַת הַיּוֹם בְּאַחַת בֵּין חַטָּאת בֵּין עוֹלָה וְשָׁגַג וְשָׁחַט הַשְּׁתַּיִם. אִם שָׁחַט כְּחוּשָׁה בַּתְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט הַשְּׁמֵנָה פָּטוּר מִקָּרְבַּן חַטָּאת וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאוֹמְרִים לוֹ הָבֵא שְׁמֵנָה וּשְׁחֹט לְכַתְּחִלָּה. אֲבָל אִם שָׁחַט הַשְּׁמֵנָה תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַכְּחוּשָׁה חַיָּב חַטָּאת עַל הַתּוֹסֶפֶת. נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה הַשְּׁמֵנָה טְרֵפָה בִּבְנֵי מֵעַיִם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁהִיא טְרֵפָה בְּעֵת שֶׁשָּׁחַט הַכְּחוּשָׁה וְלֹא לָזֶה נִתְכַּוֵּן הוֹאִיל וְנִשְׁחֲטָה הָאַחֲרוֹנָה כְּמִצְוָתָהּ הֲרֵי זֶה פָּטוּר מֵחַטָּאת. וְכֵן הַפּוֹרֵס מְצוּדָה לְהַעֲלוֹת דָּגִים מִן הַיָּם בִּשְׁגָגָה וְהֶעֱלָה תִּינוֹק עִם הַדָּגִים בֵּין שֶׁשָּׁמַע שֶׁטָּבַע תִּינוֹק בֵּין שֶׁלֹּא שָׁמַע הוֹאִיל וְהֶעֱלָה תִּינוֹק הֲרֵי זֶה פָּטוּר מֵחַטָּאת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ אֶלָּא לָצוּד מִפְּנֵי שֶׁהָיָה שׁוֹגֵג. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: מִי שֶׁהָיָה לְפָנָיו בְּלֵילֵי הַפֶּסַח צָלִי שֶׁל פֶּסַח וְנוֹתָר מִן הַקָּדָשִׁים וְנִתְכַּוֵּן לֶאֱכל צָלִי שֶׁהוּא מִצְוָה וְשָׁגַג וְאָכַל הַנּוֹתָר הֲרֵי זֶה חַיָּב חַטָּאת שֶׁהֲרֵי לֹא עָשָׂה מִצְוָה בַּאֲכִילָה זוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: מִי שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו עֵדִים שֶׁחָטָא חֵטְא שֶׁחַיָּבִין עָלָיו חַטָּאת קְבוּעָה וְלֹא הִתְרוּ בּוֹ אֶלָּא אָמְרוּ רְאִינוּךָ שֶׁעָשִׂיתָ מְלָאכָה בְּשַׁבָּת אוֹ שֶׁאָכַלְתָּ חֵלֶב וְהוּא אוֹמֵר אֲנִי יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי דָּבָר זֶה. אֵינוֹ חַיָּב חַטָּאת הוֹאִיל וְאִם יֹאמַר מֵזִיד הָיִיתִי יִפָּטֵר מִן הַקָּרְבָּן כְּשֶׁאָמַר לָהֶן לֹא אָכַלְתִּי וְלֹא עָשִׂיתִי נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר לֹא אָכַלְתִּי בִּשְׁגָגָה אֶלָּא בְּזָדוֹן שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַקָּרְבָּן וְלֹא הִכְחִישׁ אֶת הָעֵדִים: שָׁתַק וְלֹא הִפְלִיג אֶת הָעֵדִים אֶלָּא אֲפִלּוּ אָמְרָה לוֹ אִשָּׁה אָכַלְתָּ חֵלֶב אוֹ עָשִׂיתָ מְלָאכָה בְּשַׁבָּת וְשָׁתַק חַיָּב לְהָבִיא חַטָּאת. אָמַר לוֹ עֵד אֶחָד חֵלֶב הוּא זֶה וְשָׁתַק. וְחָזַר וַאֲכָלוֹ בִּשְׁגָגָה מֵבִיא חַטָּאת. וְאִם הִתְרוּ בּוֹ לוֹקֶה עָלָיו. אַף עַל פִּי שֶׁעִקַּר הָעֵדוּת בְּעֵד אֶחָד: כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין שֶׁהַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ עַל הַחֵלֶב שֶׁאָכַל לֹא יְבִיאֶנָּה עַל הַשַּׁבָּת שֶׁחִלֵּל אוֹ עַל הַדָּם שֶׁאָכַל שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא ד כח "וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים" וְגוֹ' ויקרא ד כח "עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא" עַד שֶׁיִּהְיֶה קָרְבָּנוֹ לְשֵׁם חֶטְאוֹ לֹא שֶׁיַּקְרִיבֶנָּה מֵחֵטְא עַל חֵטְא. וְאִם הִקְרִיב פְּסָלָהּ. יֶתֶר עַל זֶה אָמְרוּ הִפְרִישׁ חַטָּאתוֹ עַל חֵלֶב שֶׁאָכַל אֶמֶשׁ לֹא יְבִיאֶנָּה עַל חֵלֶב שֶׁאָכַל הַיּוֹם וְאִם הֵבִיא כִּפֵּר. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם הִפְרִישָׁהּ אָבִיו וּמֵת וְהָיָה הַבֵּן מְחֻיָּב בְּאוֹתוֹ הַחֵטְא שֶׁלֹּא יְבִיאֶנָּה הַבֵּן עַל חֶטְאוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם: הַמֵּבִיא חַטָּאת עַל שְׁנֵי חֲטָאִים תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפּל בָּהּ מוּם וְתִמָּכֵר וְיָבִיא בִּדְמֵי חֶצְיָהּ לְחֵטְא זֶה וּבִדְמֵי חֶצְיָהּ לַחֵטְא הַשֵּׁנִי. וְכֵן שְׁנַיִם שֶׁהֵבִיאוּ חַטָּאת אַחַת עַל שְׁנֵי חֲטָאֵיהֶם תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפּל בָּהּ מוּם וְתִמָּכֵר וְיָבִיא זֶה חַטָּאתוֹ בִּדְמֵי חֶצְיָהּ וְיָבִיא זֶה חַטָּאתוֹ בִּדְמֵי חֶצְיָהּ: הֵבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת עַל חֵטְא אֶחָד יַקְרִיב אֵי זוֹ שֶׁיִּרְצֶה וְהַשְּׁנִיָּה תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפּל בָּהּ מוּם וְיִפְּלוּ דָּמֶיהָ לִנְדָבָה: הֵבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת עַל שְׁנֵי חֲטָאִים זוֹ תִּשָּׁחֵט לְשֵׁם חֵטְא הָאֶחָד וְהַשְּׁנִיָּה לְשֵׁם הַחֵטְא הַשֵּׁנִי: כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהַמּוּמָר לַעֲבוֹדָה זָרָה אוֹ לְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת בְּפַרְהֶסְיָא אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ קָרְבָּן כְּלָל. וְהַמּוּמָר לַעֲבֵרָה מִשְּׁאָר עֲבֵרוֹת אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ חַטָּאת עַל אוֹתוֹ הַחֵטְא. כֵּיצַד. מוּמָר לֶאֱכל חֵלֶב שֶׁאָכַל חֵלֶב בִּשְׁגָגָה וְהֵבִיא חַטָּאתוֹ אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. אֲפִלּוּ הָיָה מוּמָר לֶאֱכל חֵלֶב לְתֵאָבוֹן וְנִתְחַלֵּף לוֹ חֵלֶב בְּשֻׁמָּן וַאֲכָלוֹ וְהֵבִיא קָרְבָּן אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ. שֶׁמִּשֶּׁאָכַל בְּזָדוֹן בֵּין לְהַכְעִיס בֵּין לְתֵאָבוֹן הֲרֵי הוּא מוּמָר. הָיָה מוּמָר לֶאֱכל חֵלֶב וְשָׁגַג וְאָכַל דָּם מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: מִי שֶׁשָּׁגַג וְהִפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאַחַר כָּךְ נַעֲשָׂה מוּמָר וְחָזַר בִּתְשׁוּבָה אוֹ נִשְׁתַּטָּה וְחָזַר וְנִשְׁתַּפָּה. אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְחָה הַקָּרְבָּן בֵּינְתַיִם הֲרֵי זֶה חָזַר וְנִרְאָה שֶׁאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין לְפִיכָךְ יַקְרִיבֶנָּה עַצְמָהּ. וּכְשֵׁם שֶׁאִם נוֹלַד בּוֹ מוּם עוֹבֵר וְנִתְרַפֵּא יַחְזֹר לְכַשְׁרוּתוֹ כָּךְ אִם נִדְּחוּ הַבְּעָלִים וְחָזְרוּ וְנִרְאוּ יִקָּרֵב: חַיָּבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וַדָּאִים שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן יוֹם הַכִּפּוּרִים חַיָּבִין לְהָבִיא לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְחַיָּבֵי אֲשָׁמוֹת תְּלוּיִין פְּטוּרִין שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא טז ל "מִכּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ". כָּךְ לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה שֶׁכָּל חֵטְא שֶׁאֵין מַכִּיר בּוֹ אֶלָּא ה' נִתְכַּפֵּר לוֹ. לְפִיכָךְ מִי שֶׁבָּא עַל יָדוֹ סְפֵק עֲבֵרָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֲפִלּוּ עִם חֲשֵׁכָה פָּטוּר מֵאָשָׁם תָּלוּי שֶׁכָּל הַיּוֹם מְכַפֵּר. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁאֵין מְבִיאִין עַל לֹא הוֹדַע שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים אָשָׁם תָּלוּי אֶלָּא אִם לֹא כִּפֵּר לוֹ יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר: אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים וְלֹא הַחַטָּאת וְלֹא הָאָשָׁם מְכַפְּרִין אֶלָּא עַל הַשָּׁבִים הַמַּאֲמִינִים בְּכַפָּרָתָן. אֲבָל הַמְבַעֵט בָּהֶן אֵינָן מְכַפְּרִין בּוֹ. כֵּיצַד. הָיָה מְבַעֵט וְהֵבִיא חַטָּאתוֹ אוֹ אֲשָׁמוֹ וְהוּא אוֹמֵר אוֹ מְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ שֶׁאֵין אֵלּוּ מְכַפְּרִין. אַף עַל פִּי שֶׁקָּרְבוּ כְּמִצְוָתָן לֹא נִתְכַּפֵּר לוֹ וּכְשֶׁיַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה מִבְּעִיטָתוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ. וְכֵן הַמְבַעֵט בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עָלָיו. לְפִיכָךְ אִם נִתְחַיֵּב בְּאָשָׁם תָּלוּי וְעָבַר עָלָיו יוֹם הַכִּפּוּרִים וְהוּא מְבַעֵט בּוֹ הֲרֵי זֶה לֹא נִתְכַּפֵּר לוֹ וּכְשֶׁיַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים חַיָּב לְהָבִיא כָּל אָשָׁם תָּלוּי שֶׁהָיָה חַיָּב בּוֹ: כָּל אֲשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מְעַכְּבִין אֶת הַכַּפָּרָה חוּץ מֵאֲשַׁם נָזִיר. סְפֵק נָזִיר וּסְפֵק מְחֻסְּרֵי כְּפָרָה וּסְפֵק סוֹטָה כֻּלָּם מְבִיאִין קָרְבְּנוֹתֵיהֶן אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים: מִי שֶׁהוּא מְחֻיָּב חַטָּאת אוֹ אָשָׁם וַהֲרֵי הוּא יוֹצֵא מִבֵּית דִּין לֵהָרֵג אִם הָיָה זִבְחוֹ זָבוּחַ מַשְׁהִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם וְאַחַר כָּךְ יֵהָרֵג. וְאִם עֲדַיִן לֹא נִשְׁחַט הַזֶּבַח אֵין מַשְׁהִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּקְרִיבוּ עָלָיו: הָעוֹשֶׂה עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה בְּהֶעְלֵם אַחַת חַיָּב חַטָּאת עַל כָּל אַחַת וְאַחַת אֲפִלּוּ עָשָׂה הָאַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ אֵלּוּ שֶׁמָּנִינוּ בְּהֶעְלֵם אַחַת חַיָּב אַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת. וְכֵן אִם עָשָׂה מַעֲשֶׂה אֶחָד שֶׁהוּא חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם שֵׁמוֹת הַרְבֵּה חַיָּב עַל כָּל שֵׁם וְשֵׁם וְהוּא שֶׁהָיוּ הָאִסּוּרִין כֻּלָּן בָּאִין כְּאַחַת אוֹ אִסּוּר מוֹסִיף אוֹ אִסּוּר כּוֹלֵל. כֵּיצַד. הַשּׁוֹחֵט בֶּהֱמַת קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה בְּשַׁבָּת לַעֲבוֹדָה זָרָה חַיָּב שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת. מִשּׁוּם שׁוֹחֵט קָדָשִׁים בַּחוּץ וּמִשּׁוּם מְחַלֵּל שַׁבָּת וּמִשּׁוּם עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהֲרֵי שְׁלֹשֶׁת הָאִסּוּרִין בָּאִין כְּאַחַת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּאוֹמֵר בִּגְמַר זְבִיחָה הוּא עוֹבֵד אוֹתָהּ. אֲבָל אִם לֹא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ לְכָךְ מִשֶּׁיִּשְׁחֹט בָּהּ מְעַט לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה תֵּאָסֵר וְאֵינוֹ חַיָּב מִשּׁוּם שְׁחוּטֵי חוּץ עַד שֶׁיִּשְׁחֹט שְׁנַיִם אוֹ רֹב שְׁנַיִם. וְנִמְצָא כְּשֶׁגָּמַר הַשְּׁחִיטָה שָׁחַט בְּהֵמָה הָאֲסוּרָה לְקָרְבָּן שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם שׁוֹחֵט בַּחוּץ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. הָיְתָה חַטָּאת הָעוֹף וְהָיָה חֲצִי קָנֶה שֶׁלָּהּ פָּגוּם וְהוֹסִיף בּוֹ כָּל שֶׁהוּא בְּשַׁבָּת לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה חַיָּב שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת שֶׁהֲרֵי שְׁלֹשֶׁת הָאִסּוּרִין בָּאִים כְּאַחַת. וְכֵן הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת חַיָּב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת מִפְּנֵי שֶׁשְּׁנֵי הָאִסּוּרִין בָּאִין כְּאַחַת. הַבָּא עַל אֵשֶׁת אָחִיו הַקַּיָּם כְּשֶׁהִיא נִדָּה מֵבִיא שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אָח וְהֵן שְׁנֵי אִסּוּרִין הַבָּאִין כְּאַחַת וּמִשּׁוּם נִדָּה שֶׁהוּא אִסּוּר מוֹסִיף שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁנִּתְוַסֵּף בָּהּ אִסּוּר זֶה לְבַעְלָהּ נוֹסַף לִיבָמָהּ. וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. הַבָּא עַל אָבִיו חַיָּב שְׁתַּיִם אַחַת מִשּׁוּם ויקרא יח ז "עֶרְוַת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה" וּמִשּׁוּם ויקרא יח כב "וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב". וְכֵן הַבָּא עַל אֲחִי אָבִיו חַיָּב שְׁתַּיִם שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יח יד "עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה". הַבָּא עַל הַזָּכוּר וְהֵבִיא זָכוּר עָלָיו בְּהֶעְלֵם אַחַת אַף עַל פִּי שֶׁהֵן שְׁנֵי גּוּפִין אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב הַשּׁוֹכֵב וְהַנִּשְׁכָּב שֵׁם אֶחָד הוּא. וְכֵן הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה וְהֵבִיא בְּהֵמָה עָלָיו בְּהֶעְלֵם אַחַת אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. עָשׂוּ הַשּׁוֹכֵב וְהַנִּשְׁכָּב בִּבְהֵמָה וְזָכוּר כִּבְעִילָה אַחַת: יֵשׁ בּוֹעֵל בְּעִילָה אַחַת וְחַיָּב עָלֶיהָ שְׁמוֹנֶה חַטָּאוֹת. כֵּיצַד. יַעֲקֹב שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת מִזִּלְפָּה וּשְׁמָהּ תִּמְנַע. נָשָׂא לָבָן תִּמְנַע וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בַּת וּשְׁמָהּ סֶרַח. וְאֵין לְלָבָן בַּת אֶלָּא רָחֵל לְבַדָּהּ. נִמְצֵאת סֶרַח בַּת בַּת יַעֲקֹב וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ מֵאָבִיהָ הֵן שְׁנֵי אִסּוּרִין הַבָּאִין כְּאַחַת. נִשֵּׂאת סֶרַח לִרְאוּבֵן וְנֶאֶסְרָה עַל שְׁאָר בְּנֵי יַעֲקֹב נוֹסָף בָּהּ אִסּוּר לְיַעֲקֹב וַהֲרֵי הִיא כַּלָּתוֹ. מֵת רְאוּבֵן אוֹ גֵּרֵשׁ וְנִשֵּׂאת סֶרַח זוֹ לַאֲחִי יַעֲקֹב מֵאִמּוֹ מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֶסְרָה עַל שְׁאָר אֲחֵי יַעֲקֹב נוֹסַף לְיַעֲקֹב בָּהּ אִסּוּר אֵשֶׁת אָחִיו. מֵת אוֹ גֵּרֵשׁ וְנִשֵּׂאת סֶרַח זוֹ לְיִשְׁמָעֵאל מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֶסְרָה עַל שְׁאָר אֲחֵי יִשְׁמָעֵאל נוֹסַף לְיַעֲקֹב בָּהּ אִסּוּר אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו. מֵת יִשְׁמָעֵאל וְנָפְלָה לְיִבּוּם לִפְנֵי יִצְחָק וְעָבַר יִצְחָק וְיִבְּמָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא שְׁנִיָּה לוֹ מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֶסְרָה עַל שְׁאָר אֶחָיו נוֹסַף בָּהּ אִסּוּר לְיַעֲקֹב מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָבִיו וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁשְּׁנֵי הָאִסּוּרִין בָּאִין כְּאַחַת. אִם שָׁגַג יַעֲקֹב וּבָא עַל סֶרַח זוֹ כְּשֶׁהִיא נִדָּה בְּחַיֵּי יִצְחָק בַּעְלָהּ וּבְחַיֵּי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב הֲרֵי זֶה חַיָּב עָלֶיהָ שְׁמוֹנֶה חַטָּאוֹת. מִשּׁוּם בַּת בִּתּוֹ. וּמִשּׁוּם אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ. וּמִשּׁוּם כַּלָּתוֹ. וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אָחִיו. וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו. וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אָבִיו. וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ. וּמִשּׁוּם נִדָּה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: כָּל אֵלּוּ שֶׁתֵּאָסֵר זוֹ הָעֶרְוָה עֲלֵיהֶן בְּאִסּוּר מוֹסִיף. צָרִיךְ שֶׁיְּהוּ הָאֲנָשִׁים הָאֲחֵרִים מְצוּיִין בָּעוֹלָם כְּדֵי שֶׁתֵּאָסֵר עֲלֵיהֶן וּמִתּוֹךְ שֶׁתֵּאָסֵר עֲלֵיהֶן יִתְוַסֵּף אִסּוּר אַחֵר לָזֶה. אֲבָל אִם אֵינָן מְצוּיִין אֵין אוֹמְרִין הוֹאִיל אִלּוּ הָיָה לָזֶה בָּנִים אוֹ אַחִים הָיְתָה נֶאֶסְרָה עֲלֵיהֶן יִתְוַסֵּף בָּהּ אִסּוּר לַזָּקֵן. שֶׁהֲרֵי אֵין שָׁם עַתָּה לֹא בֵּן וְלֹא אָח. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן: מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שָׁלֹשׁ נָשִׁים. וּבָא עַל אִמָּהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן שֶׁהִיא אֵם אִמָּהּ שֶׁל שְׁנִיָּה שֶׁהִיא אֵם אָבִיהָ שֶׁל שְׁלִישִׁית. אַף עַל פִּי שֶׁזְּקֵנָה זוֹ הִיא חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו וּשְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת הֵן וְאִסּוּר בַּת אַחַת הִיא אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּאִשָּׁה וּבִתָּהּ וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ ויקרא יח יז "שַׁאֲרָה הֵנָּה זִמָּה הִיא". הַכָּתוּב עָשָׂה שְׁלֹשָׁה גּוּפִין כְּגוּף אֶחָד לְפִיכָךְ יֵחָשְׁבוּ הַשְּׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת כְּשֵׁם אֶחָד: אֲבָל הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו וְהִיא אֲחוֹת אִמּוֹ חַיָּב שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כ יז "עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ גִּלָּה". חַיָּב עַל אֲחוֹתוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא אֲחוֹת אִמּוֹ וַאֲחוֹת אָבִיו. וְהֵיאַךְ תִּהְיֶה זֹאת כְּגוֹן שֶׁבָּא עַל אִמּוֹ וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה שְׁתֵּי בָּנוֹת וּבָעַל אַחַת מִבְּנוֹתָיו וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בֵּן. כְּשֶׁיָּבוֹא הַמַּמְזֵר הַזֶּה עַל הַבַּת הַשֵּׁנִית. שֶׁהִיא אֲחוֹת אִמּוֹ הַמַּמְזֶרֶת. שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו. שֶׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו מֵאִמּוֹ. חַיָּב שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: הַבָא עַל עֶרְוָה בִּיאוֹת הַרְבֵּה בְּהֶעְלֵם אַחַת. אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בֵּין בְּעִילָה וּבְעִילָה יָמִים הַרְבֵּה. הוֹאִיל וְלֹא נוֹדַע לוֹ בֵּינְתַיִם וַהֲרֵי הִיא גּוּף אֶחָד. הֲרֵי הַכּל שְׁגָגָה אַחַת וְאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. אֲבָל אִם שָׁגַג בָּהּ וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לוֹ וְחָזַר וְשָׁגַג בָּהּ עַצְמָהּ וּבְעָלָהּ. וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לוֹ וְחָזַר וְשָׁגַג בָּהּ עַצְמָהּ וּבְעָלָהּ. חַיָּב עַל כָּל בְּעִילָה וּבְעִילָה. שֶׁהַיְדִיעוֹת מְחַלְּקוֹת הַשְּׁגָגוֹת: הַבָּא עַל הָעֶרְוָה בִּיאוֹת הַרְבֵּה בְּהֶעְלֵם אַחַת. וְזוֹ הַנִּבְעֶלֶת הָיְתָה לָהּ יְדִיעָה בֵּין כָּל בִּיאָה וּבִיאָה. שֶׁנִּמְצְאוּ הַבִּיאוֹת אֶצְלָהּ בְּהַעֲלָמוֹת הַרְבֵּה. הוּא מֵבִיא חַטָּאת אַחַת. וְהִיא מְבִיאָה חַטָּאת עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה. הוּא הָיוּ לוֹ יְדִיעוֹת בֵּינְתַיִם וְהִיא בְּהֶעְלֵם אַחַת. הוּא מֵבִיא חַטָּאוֹת הַרְבֵּה וְהִיא מְבִיאָה חַטָּאת אַחַת: הַבָּא עַל עֲרָיוֹת הַרְבֵּה בְּהֶעְלֵם אַחַת. אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּן מִשֵּׁם אֶחָד הוֹאִיל וְהֵן גּוּפִים מֻחְלָקִים חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁבָּעַל חֲמֵשׁ נָשָׁיו נִדּוֹת. אוֹ שֶׁבָּא עַל חֲמֵשׁ אַחְיוֹתָיו אוֹ עַל חֲמֵשׁ בְּנוֹתָיו בְּהֶעְלֵם אַחַת. חַיָּב עַל כָּל גּוּף וְגוּף. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁזֶּה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים הַבָּא עַל הַזָּכוּר וְהֵבִיא זָכוּר עָלָיו בְּהֶעְלֵם אַחַת חַיָּב חַטָּאת אַחַת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיָה אוֹתוֹ הַזָּכוּר עַצְמוֹ. אֲבָל אִם הָיָה זָכוּר אַחֵר. בֵּין שֶׁבָּא עַל שְׁנַיִם בֵּין שֶׁבָּא עַל זֶה וְהֵבִיא זֶה עָלָיו חַיָּב עַל כָּל גּוּף וְגוּף. וְהוּא הַדִּין בְּבָא עַל הַבְּהֵמָה וְהֵבִיא בְּהֵמָה עָלָיו: הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה עָלֶיהָ בְּהֵמוֹת הַרְבֵּה בְּהֶעְלֵם אַחַת חַיֶּבֶת חַטָּאת עַל כָּל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה. שֶׁהֲרֵי גּוּפִין מֻחְלָקִין וַהֲרֵי זוֹ כְּמִי שֶׁנִּבְעֲלָה לַאֲנָשִׁים הַרְבֵּה בְּהֶעְלֵם אֶחָד שֶׁהִיא חַיֶּבֶת חַטָּאת עַל כָּל אִישׁ וְאִישׁ: הָאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם וְשָׁמְעָה שֶׁמֵּת אוֹ שֶׁבָּאוּ עֵדִים שֶׁמֵּת וְנִשֵּׂאת בֵּין עַל פִּי עַצְמָהּ בֵּין עַל פִּי בֵּית דִּין. וְנוֹדַע שֶׁבַּעְלָהּ קַיָּם. חַיֶּבֶת קָרְבָּן אֶחָד. וְאִם נִשֵּׂאת לַאֲנָשִׁים הַרְבֵּה אוֹ שֶׁזִּנְּתָה עִם אֲנָשִׁים הַרְבֵּה. חַיֶּבֶת חַטָּאת עַל כָּל אִישׁ וְאִישׁ מִפְּנֵי שֶׁהֵן גּוּפִים מֻחְלָקִין וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכּל בִּשְׁגָגָה אַחַת. הַבָּא עַל הַנִּדָּה בִּשְׁגָגָה וְטָהֲרָה מִנִּדָּתָהּ וְטָבְלָה וְחָזְרָה וְרָאֲתָה נִדָּה וּבָא עָלֶיהָ פַּעַם שְׁנִיָּה בְּאוֹתָהּ שְׁגָגָה עַצְמָהּ. חַיָּב עַל כָּל פַּעַם וּפַעַם. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם אַחַת וְהוּא גּוּף אֶחָד. שֶׁזְּמַן נִדּוּת זֶה חוּץ מִזְּמַן נִדּוּת הַשֵּׁנִית. וַהֲרֵי הֵן כִּשְׁתֵּי נָשִׁים נִדּוֹת: הַבָּא עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת וֶסְתָּהּ וְרָאֲתָה דָּם בִּשְׁעַת הַתַּשְׁמִישׁ. הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין מִקָּרְבַּן חַטָּאת מִפְּנֵי שֶׁזֶּה כְּאָנוּס הוּא וְלֹא שׁוֹגֵג. שֶׁהַשּׁוֹגֵג הָיָה לוֹ לִבְדֹּק וּלְדַקְדֵּק וְאִלּוּ בָּדַק יָפֶה יָפֶה וְדִקְדֵּק בִּשְׁאֵלוֹת לֹא הָיָה בָּא לִידֵי שְׁגָגָה וּלְפִי שֶׁלֹּא טָרַח בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה וְאַחַר כָּךְ יַעֲשֶׂה צָרִיךְ כַּפָּרָה. אֲבָל זֶה מַה לּוֹ לַעֲשׂוֹת הֲרֵי טְהוֹרָה הָיְתָה וְשֶׁלֹּא בִּשְׁעַת וֶסְתָּהּ בָּעַל אֵין זֶה אֶלָּא אֹנֶס. וּלְפִיכָךְ בֵּין שֶׁנִּמְצָא דָּם עַל עֵד שֶׁלָּהּ בֵּין שֶׁנִּמְצָא עַל עֵד שֶׁלּוֹ פְּטוּרִין. אֲבָל אִם עָבַר וּבָא עָלֶיהָ סָמוּךְ לַוֶּסֶת וְדִמָּה שֶׁיִּבְעל וְיִפְרשׁ קֹדֶם שֶׁתִּרְאֶה דָּם וְרָאֲתָה בִּשְׁעַת הַתַּשְׁמִישׁ. חַיָּבִין בְּקָרְבָּן. שֶׁזּוֹ הִיא שְׁגָגָה. לְפִיכָךְ אִם נִמְצָא דָּם עַל עֵד שֶׁלּוֹ שְׁנֵיהֶם טְמֵאִים וְחַיָּבִין בְּקָרְבָּן. נִמְצָא עַל עֵד שֶׁלָּהּ. אִם קִנְּחָה עַצְמָהּ מִיָּד כְּשֶׁפֵּרַשׁ הַבַּעַל וְלֹא שָׁהֲתָה שְׁנֵיהֶם טְמֵאִים וְחַיָּבִין בְּקָרְבָּן. ואִם שָׁהֲתָה כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ לְתַחַת הַכַּר אוֹ לְתַחַת הַכֶּסֶת וְתִטּל עֵד לִבְדֹּק בּוֹ וְאַחַר כָּךְ קִנְּחָה עַצְמָהּ שְׁנֵיהֶן טְמֵאִים בְּסָפֵק וּפְטוּרִין מִקָּרְבָּן. וְאִם שָׁהֲתָה כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ אֶת פָּנֶיהָ וְאַחַר כָּךְ קִנְּחָה עַצְמָהּ וְנִמְצָא דָּם. בַּעְלָהּ טָהוֹר: מִי שֶׁעָבַר וּבָעַל סָמוּךְ לַוֶּסֶת עַל דַּעַת שֶׁתִּקְדֹּם בִּיאָתוֹ לִרְאִיַּת הַדָּם וְהִרְגִּישָׁה הָאִשָּׁה שֶׁנִּטְמֵאת בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ וְאָמְרָה לוֹ נִטְמֵאתִי. הֲרֵי זֶה לֹא יִפְרשׁ כְּשֶׁהוּא מִתְקַשֶּׁה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה. וְאִם לֹא יָדַע שֶׁאָסוּר לִפְרשׁ מִיָּד וּפֵרַשׁ כְּשֶׁהוּא מִתְקַשֶּׁה חַיָּב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת. אַחַת עַל כְּנִיסָתוֹ שֶׁהֲרֵי בָּעַל נִדָּה וְאַחַת עַל יְצִיאָתוֹ שֶׁיְּצִיאָתוֹ הֲנָאָה לוֹ כְּבִיאָתוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁיָּדַע שֶׁאָסוּר לִבְעל בִּשְׁעַת הַוֶּסֶת וְדִמָּה שֶׁתִּקְדֹּם בְּעִילָתוֹ לִרְאִיָּתָהּ וְלֹא יָדַע שֶׁאָסוּר לִפְרשׁ מִיָּד. שֶׁנִּמְצְאוּ לוֹ שְׁתֵּי הַעֲלָמוֹת בִּשְׁתֵּי הַבְּעִילוֹת. אֲבָל אִם לֹא יָדַע שֶׁאָסוּר לִבְעל בִּשְׁעַת הַוֶּסֶת וְלֹא יָדַע שֶׁאָסוּר לִפְרשׁ מִן הַטֻּמְאָה מִיָּד אַף עַל פִּי שֶׁפֵּרַשׁ מִיָּד וְהוּא מִתְקַשֶּׁה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. מִפְּנֵי שֶׁכְּנִיסָתוֹ וִיצִיאָתוֹ שֶׁהֵן כִּשְׁתֵּי בְּעִילוֹת בִּשְׁגָגָה אַחַת הֵן וּבְהֶעְלֵם אַחַת עָשָׂה הַכּל. וְהוּא הַדִּין בִּשְׁאָר הָעֲרָיוֹת שֶׁאִם שָׁגַג וּבָא עַל הָעֶרְוָה עַל דַּעַת שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת וְנוֹדַע לוֹ שֶׁהִיא עֶרְוָה וְהוּא בְּתוֹךְ הַתַּשְׁמִישׁ. לֹא יִפְרשׁ מִיָּד שֶׁיְּצִיאָתוֹ הֲנָאָה לוֹ כְּבִיאָתוֹ. וְאִם לֹא יָדַע שֶׁאָסוּר לִפְרשׁ מִיָּד וּפֵרַשׁ וְהוּא מִתְקַשֶּׁה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. שֶׁהַכּל שְׁגָגָה אַחַת הִיא: דִין שִׁגְגַת הַמַּאֲכָלוֹת כְּדִין שִׁגְגַת הַבְּעִילוֹת. לְפִיכָךְ אִם אָכַל אֲכִילוֹת הַרְבֵּה מִשֵּׁם אֶחָד בְּהֶעְלֵם אַחַת. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן יָמִים רַבִּים אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. כֵּיצַד. אָכַל חֵלֶב הַיּוֹם וְאָכַל חֵלֶב לְמָחָר וְחֵלֶב לְמָחָר בְּהֶעְלֵם אַחַת. אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בִּשְׁלֹשָׁה תַּמְחוּיִין אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת. אֲבָל אִם אָכַל כְּזַיִת חֵלֶב וְנוֹדַע לוֹ וְחָזַר וְאָכַל כְּזַיִת חֵלֶב וְנוֹדַע לוֹ. חַיָּב עַל כָּל אֲכִילָה וַאֲכִילָה שֶׁהַיְדִיעוֹת מְחַלְּקוֹת הַשְּׁגָגוֹת. אָכַל כַּחֲצִי זַיִת חֵלֶב וְחָזַר וְאָכַל כַּחֲצִי זַיִת חֵלֶב בְּהֶעְלֵם אַחַת אַף עַל פִּי שֶׁהֵן שֵׁנִי תַּמְחוּיִין וְאַף עַל פִּי שֶׁהִפְסִיק בֵּינֵיהֶן הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין וּמֵבִיא חַטָּאת. שֶׁאֵין הַתַּמְחוּיִין מְחַלְּקִין. וְהוּא שֶׁלֹּא יִשְׁהֶה בֵּינֵיהֶן יוֹתֵר מִכְּדֵי אֲכִילַת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמִּצְטָרֵף הַשִּׁעוּר לְמֵזִיד לְמַלְקוֹת כָּךְ מִצְטָרֵף הַשִּׁעוּר לְשׁוֹגֵג לְקָרְבָּן: אָכַל נוֹתָר מֵחֲמִשָּׁה זְבָחִים כְּזַיִת מִכָּל זֶבַח בְּהֶעְלֵם אַחַת. אַף עַל פִּי שֶׁאֲכָלָן בַּחֲמִשָּׁה תַּמְחוּיִין אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת שֶׁכֻּלָּן שֵׁם אֶחָד הֵן וְהַתַּמְחוּיִין אֵינָן מְחַלְּקִין. וְגוּפֵי הַזְּבָחִים אֵינָן מְחַלְּקִין. שֶׁאֶחָד הָאוֹכֵל בָּשָׂר מִזְּבָחִים רַבִּים אוֹ מִזֶּבַח אֶחָד. וְכֵן הַשּׁוֹחֵט חֲמִשָּׁה זְבָחִים בַּחוּץ בְּהֶעְלֵם אַחַת. אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה לְמִשְׁתַּחֲוֶה לְחָמֵשׁ צוּרוֹת בְּהֶעְלֵם אַחַת: הִקִּיז דָּם לִבְהֶמְתּוֹ וְקִבְּלוֹ בִּשְׁנֵי כּוֹסוֹת וּשְׁתָאָן בְּהֶעְלֵם אַחַת אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא חַטָּאת אַחַת: הָאוֹכֵל מַאֲכָלוֹת הַרְבֵּה מִשֵּׁמוֹת הַרְבֵּה בְּהֶעְלֵם אַחַת חַיָּב עַל כָּל שֵׁם וְשֵׁם. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁאָכַל חֵלֶב וְדָם וְנוֹתָר וּפִגּוּל כְּזַיִת מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּהֶעְלֵם אַחַת מֵבִיא אַרְבַּע חַטָּאוֹת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ. וְכֵן הָאוֹכֵל כְּזַיִת אֶחָד שֶׁנִּתְקַבְּצוּ בּוֹ שֵׁמוֹת הַרְבֵּה בְּהֶעְלֵם אַחַת. אִם נִתְקַבְּצוּ בְּאִסּוּר מוֹסִיף אוֹ בְּאִסּוּר כּוֹלֵל אוֹ בְּאִסּוּר בַּת אַחַת חַיָּב עַל כָּל שֵׁם וְשֵׁם. לְפִיכָךְ הַטָּמֵא שֶׁאָכַל כְּזַיִת חֵלֶב וְנוֹתָר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. מֵבִיא אַרְבַּע חַטָּאוֹת וְאָשָׁם. חַטָּאת אַחַת מִשּׁוּם טָמֵא שֶׁאָכַל קוֹדֶשׁ. וְאַחַת מִשּׁוּם אוֹכֵל חֵלֶב. וְאַחַת מִשּׁוּם אוֹכֵל נוֹתָר. וְאַחַת מִשּׁוּם יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְהוּא שֶׁיִּצְטָרֵף אֹכֶל אַחֵר עִם כְּזַיִת זֶה עַד שֶׁיַּשְׁלִימוֹ לִכְכוֹתֶבֶת. וּמֵבִיא אָשָׁם וַדַּאי לִמְעִילָה שֶׁהֲרֵי נֶהֱנָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ בִּשְׁגָגָה: הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּהֶעְלֵם אַחַת אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אַחַת הִיא: הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת חַיָּב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת מִפְּנֵי שֶׁהֵן שְׁנֵי אִסּוּרִין הַבָּאִין כְּאֶחָד: אָכַל כַּחֲצִי זַיִת חֵלֶב וְכַחֲצִי זַיִת דָּם בְּהֶעְלֵם אַחַת אֵינוֹ חַיָּב קָרְבָּן. כְּשֵׁם שֶׁאֵין הָאִסּוּרִין מִצְטָרְפִין לַמַּלְקוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת כָּךְ אֵין מִצְטָרְפִין לְקָרְבָּן: אָכַל כַּחֲצִי זַיִת וְנוֹדַע לוֹ וְחָזַר וְשָׁכַח וְאָכַל כַּחֲצִי זַיִת אַחֵר בְּהֶעְלֵם שֵׁנִי פָּטוּר. שֶׁהֲרֵי נוֹדַע לוֹ בֵּינְתַיִם וְיֵשׁ יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁעוּר. וְכֵן אִם כָּתַב אוֹת אַחַת בְּשַׁבָּת בִּשְׁגָגָה וְנוֹדַע לוֹ וְחָזַר וְשָׁכַח וְכָתַב אוֹת שְׁנִיָּה סְמוּכָה לָהּ בְּהֶעְלֵם שֵׁנִי פָּטוּר מִקָּרְבַּן חַטָּאת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְכֵן אִם הוֹצִיא שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּשׁוֹגֵג וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּמֵזִיד וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּשׁוֹגֵג. אִם בִּזְרִיקָה חַיָּב. לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵין יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁעוּר אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְהַחְזִירָהּ. לְפִיכָךְ לֹא הוֹעִילָה לוֹ הַיְדִיעָה שֶׁבֵּינְתַיִם. וְאִם בְּהַעֲבָרָה פָּטוּר שֶׁיֵּשׁ יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁעוּר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: הָאוֹכֵל כְּזַיִת חֵלֶב וּכְזַיִת חֵלֶב בְּהֶעְלֵם אַחַת וְנוֹדַע לוֹ עַל הָרִאשׁוֹן וְחָזַר וְנוֹדַע לוֹ עַל הַשֵּׁנִי מֵבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת שֶׁהַיְדִיעוֹת מְחַלְּקוֹת וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִפְרִישׁ הַקָּרְבָּן. אֲבָל אִם נוֹדַע לוֹ עַל שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת מֵבִיא חַטָּאת אַחַת. וְכֵן יֵרָאֶה לִי שֶׁהוּא הַדִּין בִּבְעִילוֹת: אָכַל כְּזַיִת וּמֶחֱצָה בְּהֶעְלֵם אַחַת וְנוֹדַע לוֹ עַל כְּזַיִת וְחָזַר וְאָכַל חֲצִי זַיִת בְּהֵעָלְמוֹ שֶׁל שֵׁנִי. אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. שֶׁאֵין חֲצִי זַיִת הָאַחֲרוֹן מִצְטָרֵף לָרִאשׁוֹן אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּהֵעָלְמוֹ שֶׁהֲרֵי נוֹדַע לוֹ עַל מִקְצָת הַעֲלָמָה רִאשׁוֹנָה: אָכַל שְׁנֵי זֵיתֵי חֵלֶב בְּהֶעְלֵם אַחַת וְנוֹדַע לוֹ עַל אַחַת מֵהֶן וְחָזַר וְאָכַל כְּזַיִת אַחֵר בְּהֵעָלְמוֹ שֶׁל שֵׁנִי וְהֵבִיא חַטָּאת עַל הָרִאשׁוֹן. רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי מִתְכַּפְּרִין אֲבָל שְׁלִישִׁי לֹא נִתְכַּפֵּר. אֶלָּא כְּשֶׁיִּוָּדַע לוֹ עָלָיו יָבִיא חַטָּאת אַחֶרֶת. הֵבִיא חַטָּאת עַל הַשְּׁלִישִׁי. שְׁלִישִׁי וְשֵׁנִי מִתְכַּפְּרִין שֶׁשְּׁנֵיהֶם בְּהֶעְלֵם אַחַת. וְרִאשׁוֹן לֹא נִתְכַּפֵּר בְּחַטָּאת זוֹ. הֵבִיא חַטָּאת עַל הָאֶמְצָעִי. שְׁלָשְׁתָּן מִתְכַּפְּרִין. מִפְּנֵי שֶׁהָרִאשׁוֹן וְהַשְּׁלִישִׁי בְּהֵעָלְמוֹ שֶׁל אֶמְצָעִי. וּכְשֶׁיִּוָּדַע לּוֹ עַל הָרִאשׁוֹן וְעַל הַשְּׁלִישִׁי אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא חַטָּאת אַחֶרֶת: מִי שֶׁאָכַל חֲתִיכָה מִשְּׁתֵי חֲתִיכוֹת וְנִסְתַּפֵּק לוֹ אִם אָכַל חֵלֶב אוֹ שֻׁמָּן וְאָכַל חֲתִיכָה אַחֶרֶת מִשְּׁתֵי חֲתִיכוֹת וְנִסְתַּפֵּק לוֹ אִם אָכַל חֵלֶב אוֹ שֻׁמָּן וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לוֹ בְּוַדַּאי שֶׁחֵלֶב אָכַל בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה. אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. שֶׁיְּדִיעַת סָפֵק שֶׁהָיְתָה לוֹ בֵּינְתַיִם אַף עַל פִּי שֶׁמְּחַלֶּקֶת לַאֲשָׁמוֹת אֵינָהּ מְחַלֶּקֶת לְחַטָּאוֹת: הַמִּשְׁתַחֲוְה לַעֲבוֹדָה זָרָה וְנִסֵּךְ וְקִטֵּר וְזִבֵּחַ בְּהֶעְלֵם אַחַת חַיָּב אַרְבַּע חַטָּאוֹת. וְכֵן אִם פִּעֵר עַצְמוֹ לִפְעוֹר וְזָרַק אֶבֶן לְמַרְקוּלִיס בְּהֶעְלֵם אַחַת. חַיָּב שְׁתַּיִם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה יְהֵא חַיָּב עַל כָּל עֲבוֹדָה וַעֲבוֹדָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁהֵזִיד בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְשָׁגַג בַּעֲבוֹדוֹת אֵלּוּ. אֲבָל אִם הֵזִיד בַּעֲבוֹדוֹת אֵלּוּ וְשָׁגַג בַּעֲבוֹדָה זָרָה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. כֵּיצַד. יָדַע שֶׁזּוֹ עֲבוֹדָה זָרָה וְשֶׁאָסוּר לְעָבְדָהּ אֲבָל לֹא יָדַע שֶׁהַהִשְׁתַּחֲוָיָה וְהַנִּסּוּךְ עֲבֵרָה וְהִשְׁתַּחֲוָה וְנִסֵּךְ חַיָּב שְׁתַּיִם. יָדַע שֶׁאֵלּוּ עֲבוֹדוֹת הֵן וְאָסוּר לַעֲבֹד בָּהֶן לְאֵל אַחֵר וְלֹא יָדַע שֶׁזּוֹ עֲבוֹדָה זָרָה לְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב וְעָלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁאֵין קְרוּיִין עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב וַעֲבָדָהּ בְּכָל הָעֲבוֹדוֹת אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת: כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בְּשַׁבָּת כָּל הַשּׁוֹכֵחַ עִקַּר שַׁבָּת וְשָׁכַח שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַשַּׁבָּת. אוֹ שֶׁנִּשְׁבָּה וְהוּא קָטָן לְבֵין הָעַכּוּ"ם אוֹ נִתְגַּיֵּר קָטָן וְהוּא בֵּין הָעַכּוּ"ם. אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת שֶׁהַכּל שְׁגָגָה אַחַת הִיא. וְכֵן חַיָּב חַטָּאת אַחַת עַל כָּל חֵלֶב שֶׁאָכַל וְחַטָּאת אַחַת עַל דָּם שֶׁאָכַל. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בַּעֲבוֹדוֹת אֵלּוּ. וְכָל הַיּוֹדֵעַ עִקַּר שַׁבָּת אֲבָל שָׁכַח שֶׁהַיּוֹם שַׁבָּת וְדִמָּה שֶׁהוּא חֹל אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה בּוֹ מְלָאכוֹת הַרְבֵּה חַיָּב חַטָּאת אַחַת עַל הַיּוֹם כֻּלּוֹ וְכֵן חַטָּאת עַל כָּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת שֶׁשָּׁגַג בּוֹ: וְכָל הַיּוֹדֵעַ שֶׁהַיּוֹם שַׁבָּת וְשָׁגַג בִּמְלָאכוֹת וְלֹא יָדַע שֶׁמְּלָאכוֹת אֵלּוּ אֲסוּרוֹת אוֹ שֶׁיָּדַע שֶׁהֵן אֲסוּרוֹת וְלֹא יָדַע שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה. חַיָּב חַטָּאת עַל כָּל אַב מְלָאכָה וּמְלָאכָה. אֲפִלּוּ עָשָׂה הָאַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת בְּהֶעְלֵם אַחַת מֵבִיא שְׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע חַטָּאוֹת: שָׁכַח שֶׁהַיּוֹם שַׁבָּת וְשָׁגַג אַף בִּמְלָאכוֹת וְלֹא יָדַע שֶׁמְּלָאכוֹת אֵלּוּ אֲסוּרוֹת אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת: הָעוֹשֶׂה אָב וְתוֹלְדוֹתָיו בְּהֶעְלֵם אַחַת אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הָעוֹשֶׂה תּוֹלָדוֹת הַרְבֵּה שֶׁל אָב אֶחָד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת: עָשָׂה תּוֹלָדָה שֶׁל אָב זֶה וְתוֹלָדָה שֶׁל אָב זֶה בְּהֶעְלֵם אַחַת. יֵרָאֶה לִי שֶׁהוּא חַיָּב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת: עָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה מֵעֵין מְלָאכָה אַחַת. כְּגוֹן שֶׁזָּרַע וְהִבְרִיךְ וְהִרְכִּיב בְּהֶעְלֵם אַחַת אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. וּכְבָר נִתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת הָאָבוֹת וְהַתּוֹלָדוֹת וְהַמְּלָאכוֹת שֶׁהֵן מֵעֵין אָבוֹת: עָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה מֵעֵין מְלָאכָה אַחַת בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה בֵּין בִּזְדוֹן שַׁבּתַ וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת בֵּין בְּשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת חַיָּב עַל כָּל מְלָאכָה וּמְלָאכָה. כֵּיצַד. יָדַע שֶׁהַיּוֹם שַׁבָּת וְזָרַע בּוֹ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁהַזְּרִיעָה מְלָאכָה. וְכֵן בְּשַׁבָּת שְׁנִיָּה יָדַע שֶׁהוּא שַׁבָּת וְנָטַע בָּהּ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁהַנְּטִיעָה אֲסוּרָה מִשּׁוּם מְלָאכָה. וְכֵן בְּשַׁבָּת שְׁלִישִׁית הִבְרִיךְ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁהַהַבְרָכָה מְלָאכָה. חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֵעֵין מְלָאכָה אַחַת. מִפְּנֵי שֶׁהַשַּׁבָּתוֹת כְּגוּפִין מֻחְלָקִין: שָׁגַג שֶׁהַיּוֹם שַׁבָּת וְזָרַע בּוֹ וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַזְּרִיעָה מְלָאכָה. וְכֵן בְּשַׁבָּת שְׁנִיָּה שָׁכַח שֶׁהוּא שַׁבָּת וְנָטַע בּוֹ וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַנְּטִיעָה מְלָאכָה. וְכֵן בַּשְּׁלִישִׁית שָׁכַח שֶׁהוּא שַׁבָּת וְהִבְרִיךְ אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַהַבְרָכָה מְלָאכָה. הֲרֵי זֶה חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. שֶׁהַיָּמִים שֶׁבֵּין שַׁבָּת לְשַׁבָּת הֲרֵי הֵן כִּידִיעָה אַחַת לְחַלֵּק: מִי שֶׁקָּצַר וְטָחַן כִּגְרוֹגֶרֶת בְּשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. וְחָזַר וְקָצַר וְטָחַן כִּגְרוֹגֶרֶת בִּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת שֶׁהוּא חַיָּב עַל כָּל מְלָאכָה וּמְלָאכָה. וְנוֹדַע לוֹ עַל קְצִירָה שֶׁל שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת. קְצִירָה גּוֹרֶרֶת קְצִירָה וּטְחִינָה גּוֹרֶרֶת טְחִינָה וּכְאִלּוּ עָשָׂה אַרְבַּעְתָּן בְּשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. וְכֵיוָן שֶׁהִקְרִיב חַטָּאת זוֹ נִתְכַּפֵּר לוֹ עַל הַכּל. וּכְשֶׁיְּדָעֵם אַחַר כֵּן אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא חַטָּאת אַחֶרֶת. אֲבָל אִם נוֹדַע לוֹ תְּחִלָּה עַל קְצִירָהּ שֶׁל זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת וְהִקְרִיב חַטָּאת. נִתְכַּפֵּר לוֹ עַל זוֹ הַקְּצִירָה שֶׁנּוֹדַע לוֹ עָלֶיהָ וְעַל הַקְּצִירָה וְהַטְּחִינָה שֶׁל שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת. מִפְּנֵי שֶׁשְּׁנֵיהֶן כִּמְלָאכָה אַחַת וְנִגְרְרָה קְצִירָה וּטְחִינָה עִם הַקְּצִירָה וְתִשָּׁאֵר הַטְּחִינָה שֶׁל זְדוֹן שַׁבָּת עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ עָלֶיהָ וְיָבִיא חַטָּאת שְׁנִיָּה. קָצַר כַּחֲצִי גְּרוֹגֶרֶת בְּשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת וְחָזַר וְקָצַר כַּחֲצִי גְּרוֹגֶרֶת בִּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין. קְצִירָהּ גּוֹרֶרֶת קְצִירָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר מְלָאכוֹת: הַמִּתְכַּוֵּן לַחְתֹּךְ אֶת הַתָּלוּשׁ וְחָתַךְ אֶת הַמְחֻבָּר אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לַחֲתִיכָה הוֹאִיל וְלֹא עָשָׂה מַחְשַׁבְתּוֹ פָּטוּר מִן הַחַטָּאת שֶׁזֶּה כְּמִתְעַסֵּק וְלֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים: הַחוֹתֶה גֶּחָלִים בְּשַׁבָּת שֶׁהוּא מְכַבֶּה אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת וּמַדְלִיק אֶת הַתַּחְתּוֹנוֹת אִם נִתְכַּוֵּן לְכַבּוֹת וּלְהַבְעִיר חַיָּב שְׁתַּיִם. חָתָה גֶּחָלִים לְהִתְחַמֵּם מֵהֶם וְהֻבְעֲרוּ מֵאֲלֵיהֶן חַיָּב שְׁתַּיִם מִפְּנֵי שֶׁמְּלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ חַיָּב עָלֶיהָ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת. וּכְשֵׁם שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת כָּךְ חַיָּב עַל שִׁגְגָתָהּ קָרְבַּן חַטָּאת: כָּל חֵטְא שֶׁחַיָּבִין עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת קְבוּעָה חַיָּבִין עַל לֹא הוֹדַע שֶׁלּוֹ אָשָׁם תָּלוּי. וּמַהוּ לֹא הוֹדַע. אִם נִסְתַּפֵּק לוֹ אִם שָׁגַג בְּדָבָר זֶה אוֹ לֹא שָׁגַג הֲרֵי זֶה מְצֻוֶּה לְהַקְרִיב אָשָׁם שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא ה יז "וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ" ויקרא ה יח "וְהֵבִיא אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם" וְזֶהוּ הַנִּקְרָא אָשָׁם תָּלוּי מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְכַפֵּר עַל הַסָּפֵק וְתוֹלֶה לוֹ עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ בְּוַדַּאי שֶׁחָטָא בִּשְׁגָגָה וְיַקְרִיב חַטָּאתוֹ: אֵינוֹ חַיָּב בְּאָשָׁם תָּלוּי עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁם אִסּוּר קָבוּעַ. כֵּיצַד. אָכַל חֵלֶב וְסָפֵק אִם הָיָה כְּזַיִת אוֹ פָּחוֹת מִכְּזַיִת. אוֹ שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו חֲתִיכַת חֵלֶב וַחֲתִיכַת שֻׁמָּן וְאָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵי זֶה מֵהֶן אָכַל. אִשְׁתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ בַּבַּיִת בָּעַל אַחַת מֵהֶן וְאֵין יוֹדֵעַ אֵי זוֹ מֵהֶן בָּעַל. שַׁבָּת וְחל וְעָשָׂה מְלָאכוֹת בְּאֶחָד מֵהֶם וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵי זֶה יוֹם עָשָׂה. אוֹ שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה בְּשַׁבָּת וְלֹא יָדַע מֵעֵין אֵי זוֹ מְלָאכָה עָשָׂה. הֲרֵי זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. אֲבָל אִם הָיְתָה לְפָנָיו חֲתִיכָה אַחַת סָפֵק שֶׁהִיא חֵלֶב סָפֵק שֶׁהִיא שֻׁמָּן וַאֲכָלָהּ פָּטוּר שֶׁהֲרֵי אֵין כָּאן אִסּוּר קָבוּעַ. וְכָל הָאוֹכֵל חֵלֶב הַכְּוִי פָּטוּר מֵאָשָׁם תָּלוּי שֶׁהֲרֵי אֵין כָּאן אִסּוּר קָבוּעַ. וְכֵן הַבָּא עַל אִשָּׁה שֶׁהִיא סְפֵק נִדָּה אוֹ סְפֵק עֶרְוָה שֶׁל קֵרוּב בָּשָׂר פָּטוּר מֵאָשָׁם תָּלוּי. לְפִיכָךְ הָאִשָּׁה שֶׁנִּמְצָא דָּם עַל עֵד שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמַן וְהַנּוֹשֵׂא יְבִמְתּוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְיָלְדָה וְאֵין יָדוּעַ אִם בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן אוֹ בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ. שֶׁהֲרֵי אֵין שָׁם אִסּוּר קָבוּעַ: הָאוֹכֵל חֲתִיכָה וְעֵד אֶחָד אוֹמֵר לוֹ זֶה שֶׁאָכַלְתָּ חֵלֶב הָיָה וְעֵד אֶחָד אוֹמֵר לֹא אָכַלְתָּ חֵלֶב. אִשָּׁה אוֹמֶרֶת אָכַל וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת לֹא אָכַל. הוֹאִיל וְנִקְבַּע הָאִסּוּר וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם חָטָא אוֹ לֹא חָטָא הֲרֵי זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. וְכֵן כָּל הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁעֵד אֶחָד אוֹמֵר מֵת בַּעְלָהּ וְעֵד אֶחָד אוֹמֵר לֹא מֵת. חַיָּב בְּאָשָׁם תָּלוּי. וְהוּא הַדִּין לִסְפֵק מְגֹרֶשֶׁת שֶׁהֲרֵי נִקְבַּע הָאִסּוּר. אֲבָל סְפֵק מְקֻדֶּשֶׁת לֹא נִקְבַּע הָאִסּוּר: מִי שֶׁהָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת אַחַת שֶׁל חֵלֶב וְאַחַת שֶׁל שֻׁמָּן. וְאָכַל אַחַת מֵהֶן וּבָא עַכּוּ"ם אוֹ כֶּלֶב וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה. אוֹ שֶׁאָכַל עַכּוּ"ם אוֹ כֶּלֶב אֶת הָרִאשׁוֹנָה וּבָא יִשְׂרָאֵל וְאָכַל הַשְּׁנִיָּה. אוֹ שֶׁאָכַל רִאשׁוֹנָה בְּזָדוֹן וּשְׁנִיָּה בִּשְׁגָגָה. אוֹ שֶׁאָכַל רִאשׁוֹנָה בִּשְׁגָגָה וּשְׁנִיָּה בְּזָדוֹן. הֲרֵי זֶה חַיָּב בְּאָשָׁם תָּלוּי הוֹאִיל וְהָיָה שָׁמָּה אִסּוּר קָבוּעַ. אָכַל שְׁתֵּיהֶן בְּזָדוֹן פָּטוּר מִקָּרְבָּן. אָכַל שְׁתֵּיהֶן בִּשְׁגָגָה מֵבִיא חַטָּאת. אָכַל אֶת הָרִאשׁוֹנָה בִּשְׁגָגָה וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה בִּשְׁגָגָה שְׁנֵיהֶן חַיָּבִין בְּאָשָׁם תָּלוּי. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: חֵלֶב וְנוֹתָר לְפָנָיו. אָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ מֵהֶן אָכַל. אִשְׁתּוֹ נִדָּה וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ בַּבַּיִת וְשָׁגַג בְּאַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ מֵהֶן בָּעַל. שַׁבָּת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְעָשָׂה מְלָאכָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶן. הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִקָּרְבָּן וְאֵינוֹ מֵבִיא חַטָּאת שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יוֹדֵעַ עַצְמוֹ שֶׁל חֵטְא כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאֵינוֹ מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי שֶׁהֲרֵי יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי שֶׁחָטָא: כָּל דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עַל וַדָּאוֹ חַטָּאת קְבוּעָה אַחַת חַיָּבִין עַל לֹא הוֹדַע שֶׁלּוֹ אָשָׁם תָּלוּי אֶחָד. וְכָל דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עַל וַדָּאוֹ חַטָּאוֹת הַרְבֵּה חַיָּבִין עַל לֹא הוֹדַע שֶׁלּוֹ אֲשָׁמוֹת תְּלוּיִין הַרְבֵּה כְּמִנְיַן הַחַטָּאוֹת. כֵּיצַד. כְּשֵׁם שֶׁאִם אָכַל חֵלֶב וְדָם וְנוֹתָר וּפִגּוּל בְּהֶעְלֵם אַחַת חַיָּב אַרְבַּע חַטָּאוֹת. כָּךְ אִם נִסְתַּפֵּק לוֹ אִם אֲכָלָן אוֹ לֹא אָכַל אֶלָּא חֲתִיכוֹת שֶׁל הֶתֵּר שֶׁהָיוּ עִמָּהֶם מֵבִיא אַרְבָּעָה אֲשָׁמוֹת תְּלוּיִין. וְכֵן אִם נִסְתַּפֵּק לוֹ אִם הָאִשָּׁה שֶׁבָּא עָלֶיהָ אִשְׁתּוֹ. אוֹ פְּלוֹנִית הָעֶרְוָה שֶׁהָיְתָה עִמָּהּ שֶׁחַיָּב עָלֶיהָ שְׁמוֹנֶה חַטָּאוֹת. הֲרֵי זֶה מֵבִיא שְׁמוֹנָה אֲשָׁמוֹת תְּלוּיִין: הָאוֹכֵל חֲתִיכָה מִשְּׁתֵי חֲתִיכוֹת וְנִסְתַּפֵּק לוֹ אִם שֶׁל חֵלֶב אָכַל אוֹ שֶׁל שֻׁמָּן אָכַל וְאַחַר שֶׁנּוֹלַד לוֹ הַסָּפֵק אָכַל חֲתִיכָה מִשְּׁתֵי חֲתִיכוֹת אֲחֵרוֹת וְנִסְתַּפֵּק לוֹ אִם שֶׁל חֵלֶב אָכַל אוֹ שֶׁל שֻׁמָּן. הֲרֵי זֶה מֵבִיא שְׁתֵּי אֲשָׁמוֹת תְּלוּיִין: כְּשֵׁם שֶׁיְּדִיעַת וַדַּאי בֵּינְתַיִם מְחַלֶּקֶת לְחַטָּאוֹת כָּךְ יְדִיעַת סָפֵק בֵּינְתַיִם מְחַלֶּקֶת לַאֲשָׁמוֹת. לְפִיכָךְ אִם אָכַל חֲמִשָּׁה זֵיתֵי חֵלֶב בְּהֶעְלֵם אַחַת. וְנוֹדַע לוֹ יְדִיעַת סָפֵק עַל אַחַת מֵהֶם וְחָזַר וְנוֹדַע לוֹ יְדִיעַת סָפֵק אַחֶרֶת עַל הַשֵּׁנִי. וְכֵן עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. חַיָּב אָשָׁם תָּלוּי עַל כָּל אַחַת וְאַחַת: חֲתִיכָה שֶׁל שֻׁמָּן וַחֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב. אָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ הִיא וְהֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. וְחָזַר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה מֵבִיא חַטָּאת. וְכֵן אִם אָכַל אַחֵר אֶת הַשְּׁנִיָּה מֵבִיא הָאַחֵר אָשָׁם תָּלוּי כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: חֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב וַחֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב נוֹתָר. אָכַל אֶת אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ הִיא. מֵבִיא חַטָּאת עַל הַחֵלֶב וְאָשָׁם תָּלוּי מִשּׁוּם נוֹתָר. אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה בְּהֶעְלֵם שֵׁנִי מֵבִיא שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת. וְאִם הָיָה בָּהּ שְׁוֵה פְּרוּטָה מֵבִיא אָשָׁם וַדַּאי מִשּׁוּם מְעִילָה. אָכַל אֶחָד אֶת אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן. וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה. זֶה מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי וְזֶה מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

1 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת קָרְבַּן חַטָּאת לְיָחִיד שֶׁשָּׁגַג בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת – שֶׁיַּקְרִיב כָּל שׁוֹגֵג בְּחֵטְא מֵהַחֲטָאִים הַגְּדוֹלִים הַיְּדוּעִים קָרְבַּן חַטָּאת. שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא ד כז וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ וְגוֹ'. וְזֹאת הִיא הַנִּקְרֵאת חַטָּאת קְבוּעָה, כְּלוֹמַר שֶׁהִיא לְעוֹלָם קָרְבַּן בְּהֵמָה וְלֹא יַעֲלֶה וְיֵרֵד לְפִי עֹשֶׁר הַמַּקְרִיב וְעָנְיוֹ. וְהַחֲטָאִים שֶׁיִּתְחַיְּבוּ עֲלֵיהֶם חַטָּאת יבמות ט ב הֵם לְעוֹלָם אוֹתָן שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָם כָּרֵת, וּבִתְנַאי שֶׁתִּהְיֶה מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה וְיִהְיֶה בָּהּ מַעֲשֶׂה מכות יג ב.

« ברית משה Positive Commandments 212:1 ברית משה Positive Commandments 214:1 »