ברית משה, מצות עשה קצ״ז

מהדורה: מונקאטש, 1901

« ברית משה Positive Commandments 196:1 ברית משה Positive Commandments 198:1 »

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

מצות עשה להקריב א מוסף בראש חודש כמו שכתוב בפרשת פנחס ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה׳ פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימים ושעיר עזים אחד לחטאת וכבר בארנו מעשה העולה ונתיחתה במצות עשה ק״פ ומעשה החטאת במצות עשה קפ׳א:

1 הלכות גדולות פתח ↗

אלו לאוין שבמלקות ארבעים. לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה. פסח כל ערל לא יאכל בו. כל בן נכר לא יאכל בו. תושב ושכיר לא יאכל בו. אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים. לא תשחט על חמץ דם זבחי. לא ילין חלב חגי עד בקר. לא ילין לבוקר זבח חג הפסח. לא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב. לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו. לא תותירו ממנו עד בקר שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם. לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר. ולא תעשה מלאכה דלאו מאבות מלאכות בשבת. ומלאכת עבודה בראשון ובשביעי של פסח. ושל עצרת. וביום הזכרון. וביום הכפורים. ובראשון ושמיני של חג הסכות. לא יראו פני ריקם. לא תוסיף לראותם עוד עד עולם. לא יהיה לך. לא תשא. לא תרצח. לא תנאף. לא תגנב. לא תענה. לא תחמד. ולא תתאוה. לא תבנה אתהן גזית. לא תעלה במעלות. לא ימשול למכרה. שארה כסותה ועונתה לא יגרע. וגר לא תונה ולא תלחצנו. כל אלמנה ויתום לא תענון. לא תהיה לו כנשה. לא תשימון עליו נשך. את כספך לא תתן לו בנשך, ובמרבית לא תתן אכלך. אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר. מלאתך ודמעך לא תאחר. טרפה לא תאכלו. לא תשא שמע שוא. אל תשת ידך עם רשע. לא תהיה אחרי רבים לרעות. לא תענה על ריב לנטות. ודל לא תהדר בריבו. לא תטה משפט אביונך בריבו. ונקי וצדיק אל תהרג. ושם אלהים אחרים לא תזכירו ולא ישמע על פיך. לא תבשל גדי בחלב אמו. לא תעשה כמעשיהם ובחקותיהם לא תלכו. לא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך. ולא תכרת להם ולאלהיהם ברית, ולא תחנם. לא ישבו בארצך. לא יסורו ממנו. ולא יזח החשן. לא תבערו אש. בכנפיו לא יבדיל. כל שאר וכל דבש לא תקטירו. מנחת כהן לא תאכל. ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו. לנפש לא יטמא בעמיו. לא יטמא בעל בעמיו להחלו. לא יקרחו קרחה ופאת זקנם לא יגלחו. לא ישרטו שרטת. לא יחללו שם אלהיהם. אשה זונה וחללה לא יקחו. גרושה מאישה לא יקחו. וכהן גדול אלמנה לא יקח. לא יפרע. ולא יפרום. ומן המקדש לא יצא. ולא יחלל שם אלהיו ולא יחלל זרעו בעמיו. לחם אלהיו לא יגש להקריב. אל הפרוכת לא יבא ואל המזבח לא יגש. בקדשים לא יאכל. היא בתרומת הקדשים לא תאכל. ולא יחללו את קדשי בני ישראל. נבלה וטרפה לא יאכל. לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה. תשקצו מן העוף לא יאכלו. כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו. וכל אשר אין לו ארבע רגלים וארבע כנפים וקרסוליו וכנפיו חופין את רובו לא תאכלו. שרץ העוף שרץ המים שרץ הארץ לא תאכלו. לא תשקצו את נפשותיכם ולא תטמאו את נפשותיכם, אשר יגע בכל טמא לא יאכל. לא תכלה פאת שדך. ולקט קצירך לא תלקט. לא תגנבו. לא תכחשו. לא תשקרו איש בעמיתו. לא תשבעו בשמי לשקר. לא תעשק. לא תגזל. לא תלין פעולת שכיר. לא תקלל חרש. לא תתן מכשול. לא תעשו עול במשפט. לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול. לא תלך רכיל. לא תעמד על דם רעך. לא תשנא את אחיך בלבבך. ולא תשא עליו חטא. לא תקום ולא תטור את בני עמך. בהמתך לא תרביע כלאים. שדך לא תזרע כלאים. ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך. ערלים לא יאכל. לא תאכלו על הדם. לא תנחשו ולא תעוננו. לא תקיפו פאת ראשכם. לא אשחית פאת זקנך. ושרט לא תתנו בבשרכם. וכתבת קעקע לא תתנו בכם. אל תחלל את בתך להזנותה. ולא תזנה הארץ. לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה. אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד ולא תחללו את שם קדשי. עורת או שבור לא תקריבו. ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו. ובארצכם לא תעשו. ומיד בן נכר לא תקריבו. כל מום לא יהיה בו. ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו. בשביעית שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר. ספיח קצירך לא תקצר. ענבי נזיריך לא תבצר. ביובל לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזיריה. לא תונו איש את עמיתו. לא תרדה בו בפרך. לא ימכרו ממכרת עבד. לא תעבד בו עבדת עבד. אבן משכית לא תתנו בארצכם. לא יבאו לראות כבלע. נזיר יין ושכר וחומץ יין לא ישתה. וכל משרת ענבים לא ישתה. לחים ויבשים לא יאכל. מחרצנים ועד זג לא יאכל. תער לא יעבר על ראשו. על נפש מת לא יבא. לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו לא יטמא להם. לוי לא יעבד עוד. לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. ולא יהיה כקרח. לא תחניפו את הארץ. ולא תטמא את הארץ. לא תגורו מפני איש. פן תשכח את הדברים. פן תשכח את ה'. לא תנסו את ה'. לא תחוס עינך עליהם. לא תחמד כסף וזהב עליהם. ולא תביא תועבה. אל תאמר בלבבך בהדף. וערפכם לא תקשו עוד. לא תעשון כן לה'. לא תאכל הנפש עם הבשר. לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים. לא תשמע אל דברי הנביא ההוא. לא תוכל לאכול בשעריך. והלוי לא תעזבנו. לא תתגודדו ולא תשימו קרחה. לא תאכל כל תועבה. לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו. לא יגש את רעהו. לא תאמץ. לא תקפץ. ולא ירע לבבך. לא תשלחנו ריקם. לא יקשה בעינך. לא תעבד בבכור שורך ולא תגז בכור צאנך. לא תבנה עוד. ולא ידבק בידך מאומה. לא תוכל לזבח את הפסח. לא תטה משפט. לא תכיר פטם ולא תקח שחד. לא תטע לך אשרה. לא תקים לך מצבה. לא תזבח לה' אלהיך. לא תסור מן הדבר. לא יזידון עוד. לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם. לא תוסיפון לשוב. לא ירבה לו נשים וכסף וזהב לא ירבה לו מאד. לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש. לא תשיג גבול. לא יקום עד אחד באיש. לא תגור ממנו. לא תחיה כל נשמה. לא תשחית את עצה. ואותו לא תכרת. לא יעבד בו ולא יזרע. לא תמכרנה בכסף. לא תתעמר בה. לא תלין נבלתו. לא תראה שור נדחים. לא תראה חמור נפלים. וכל אבדה לא תוכל להתעלם. לא יהיה כלי גבר. ולא ילבש גבר. לא תקח האם. לא תשים דמים. לא תחרש בשור. לא תזרע כרמך. לא תלבש שעטנז. ומוציא שם רע. וענשו אותו מאה כסף. לא יוכל לשלחה. ואונס לא יוכל לשלחה. לא יגלה כנף אביו. לא יבא פצוע דכה. לא יבא ממזר. לא יבא עמוני. לא יבא להם עד עולם. לא תדרש שלמם וטובתם. לא תתעב אדומי. לא תתעב מצרי. לא יבא בעל קרי אל תוך המחנה. לא יראה בך ערות דבר. לא תסגיר עבד. לא תוננו. לא תהיה קדשה. ולא יהיה קדש. לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב. לא תשיך לאחיך. לא תאחר לשלמו. ואל כליך לא תתן. וחרמש לא תניף. לא יוכל בעלה הראשון. לא תחטיא את הארץ. ולא יצא בצבא. ולא יעבר עליו לכל דבר. לא יחבל רחים. לא ימס את לבב אחיו. לא תבא אל ביתו לעבט עבוטו. לא תשכב בעבוטו. לא תעשק שכיר. לא תבא עליו השמש. לא יומתו אבות. לא תטה משפט גר יתום. לא תחבל בגד. לא תשוב לקחתו. ארבעים יכנו לא יוסיף. זיתך לא תפאר. כרמך לא תעולל. לא תחסם שור. לא תהיה אשת המת. וקצתה את כפה לא תחוס עינך. לא יהיה לך בכיסך. לא יהיה לך בביתך איפה. לא אכלתי באוני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת. לא תניף עליהן ברזל. לא תסור מכל הדברים. אלו מאתים ושבעים ושבעה לאוין. ושבעים ואחת עבירות שבמיתות ששה עונשין. הרי אלו שלש מאות וארבעים ושמונה מצות לא תעשה: ואלו מצות קום עשה, קריאת שמע ותפילין ומזוזה. ציצית ומילה פדיון הבן ופדיון פטר חמור. והפרשת בכורות שור וכשב או עז ופריה ורביה תרומה גדולה ומעשר ראשון. תרומת מעשר מעשר שני ומעשר עני. ראשית הגז והמתנות. חלה בכורים שקלים עורות קדשים. והמורם תרומה מתודה. וחזה ושוק, וברכת המזון. ותלמוד תורה. מאה ברכות בכל יום. קדוש השם ואהבת השם ויראת השם לעבוד לשם להשבע בשם ולדבק בשם וללכת בדרכיו. להלביש ערומים. לקבור מתים לנחם אבלים. בקור חולים ואהבת שלום. וצדק אמת ללמוד וללמד לשמור ולעשות. מוצא שפתיך תשמור ועשית. מורא וכבוד אב ואם, מוראת מקדש ושמור שבת ושמחת שבת ועינוג. והחיאת אח והלואת אביון. והשבת העבוט ושכחה ופאה בכרם. הפקר שביעית דייש ושביעית לעניים ולקט שכחה ופאה בתבואה ושכחה באילן ופרט ועוללות ומתנה כמתנת ידך, הוכח תוכיח השמטת כספים ושילוח עבדים ואהבת לרעך כמוך. הענק תעניק. פתח תפתח נתן תתן העבט תעביטנו. למד בנך תורה ומצות. ושננתם ושמתם את דברי. קביעות ראשי חדשים וחישוב תקופית וספירת העומר. לעשות הפסח. לשמרו שבעת ימים. לאכול פסח צלי. לאכלו על מצות ומרורים. קדוש שמונה ימים. שבות ח' ימים ראשון ושביעי של פסח ועצרת ויום זכרון ויום כפורים וראשון ושמיני של חג הסכות. תקיעה בראש השנה ועינוי ביום הכפורים וסוכה ולולב וימים שמונה עשר ולילה אחד לגמור בהן את ההלל. לעבוד בעבד כנעני לעולם.. מעשר בכמה. ראייה וחגיגה ושמחת שלש רגלים. לשרוף ולגדע עבודה זרה. לאכול קדשים ומעשר שני בירושלים. לשבות עבדך ואמתך ובהמתך כמוך. שמח לוי וגר יתום ואלמנה בשלש רגלים. השב אבידה ושילום גזל וחמשה חומשין. נר שבת נר חנוכה. נבלה לגר תושב. לאהוב גר צדק. לאהוב משפט. צדוק הדין. להיות תמים. לעשות צדקה. לרדוף צדק. לגמול חסד. שמחת כלה. שכר שכיר ביומו לטעון ולפרק עם חבירך. שלוח הקן והכן יתד על אזנך. ליראה מן החכמים. מצות חליצה ויבום. צדק הינין ושילום מדות. ביעור שביעית. וידוי מעשר. מקרא בכורים ומצות הקהל. והתקדשתם והייתם קדושים והוי שפל רוח. למחות זרעו של עמלק. לשרוף נותר באש. לקום מפני שיבה ולהדר פני זקן. ביעור חמץ וכיסוי הדם וטבילה בזמנה ומצות נדרים ונדבות ועולות ושלמים וחטא להתכפר בתחנונים ובקרבן טמאים. לטהר בהזאות וטבילה וקרבן אחד כראוי. מצות מלך לכתוב לו ספר תורה לשמו. מצות כהן גדול ליקח בתולה. להביא פר הבא על כל המצות ופר יום הכפורים ועשירית האיפה חביתי כהנים. כל מעשה יום הכפירים מצות כהנים ללמוד לעשות יציקות ובלילות ופתיתות מליחות תנופות הגשות קמיצות הקטרות שחיטות ומליקות קבלות והזאות השקיית סוטה ועריפת עגלה טהרת מצורע אדם ובגדים ובתים ונשיאות כפים ועשיית מעקה ומקרא מגילה. הרי אלו מאתים וארבעים ושמונה מצות על כל אחת ואחת קום עשה: אלו פרשיות וחקים ומשפטים המסורים לציבור. פרשת סנהדרי גדולה וסנהדרי קטנה דיני נפשות ודיני ממונות עבד עברי ומוכר עצמו ומכרוהו בית דין ונמכר לגוי ואמה עבריה פרשת שש ערי מקלט ארבעים ושתים עיר פרשת נזיקין החובל בחבירו ונוגח ונוגף וגונב נפשות וממונות. פרשת משכן וכל כליו ושמן המאור בגדי שרד קידוש כהנים וחינוך מזבח. פרשת שמן המשחה וקטרת הסמים. פרשת תחנונים. פרשת עולות מנחות ושלמים. פרשת חוטא וחטאת עולה ויורד. פרשת אשם ודאי אשם תלוי. פרשת מעילות. פרשת טומאת נבלות וטהרת נבילות טומאת שרץ וטהרת שרץ וטומאת כלים אדם ואוכלין ומשקין. פרשת יולדת. פרשת נגעים. פרשת זב וזבה נדה ובועל נדה שכבת זרע. פרשת יום הכפורים. פרשת נחרפת. פרשת ערלה. פרשת מומי בהמה. פרשת נדרים ונדבות. פרשת שתי הלחם. פרשת לחם הפנים. פרשת נותן מום בחברו. פרשת שביעית. פרשת יובל. פרשת ממכר ובתי ערי חומה ובתי החצרים. גר ותושב. פרשת ערכין פרשת מקדיש וחרמים. פרשת כהנים ומנחת ישראל. פרשת שלוח טמאים פרשת סוטה. פרשת נזיר פרשת ברכת כהנים פרשת חנוכת מזבח. פרשת פסח שני. פרשת חצוצרות. פרשת נסכים. פרשת העלם דבר. פרשת מתנות כהונה. פרשת פרה אדומה. פרשת נחלות ובת יורשת נחלה. פרשת תמידין. פרשת עשרים מוספין. פרשת נדרים ושבועות. פרשת תרומות המכס. פרשת הלוקח כלי תשמיש מן הגוים. פרשת קידוש הארץ לתת ללוים ערי מקלט. פרשת נביא השקר. פרשת עיר הנדחת. פרשת המלך. פרשת עדים זוממין. פרשת משוח מלחמה. פרשת עיר משלמת ועיר שאינה משלמת. פרשת עגלה ערופה. פרשת יפת תואר. פרשת משפט הבכורה פרשת בן סורר ומורה. פרשת מוציא שם רע. פרשת אונס מפתה. פרשת לקוחין פרשת גירושין פרשת יבמין. פרשת שולחת יד במבושיו. פרשת בכורים. פרשת אבנים גדולות. פרשת ברכות וקללות. פרשת הקהל. אלו ששים וחמש פרשיות: הרי כאן שש מאות ושלש עשרה מצות שקיבלו ישראל בסיני יהי רצון שנזכה לקיימן כהלכה. משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים ווקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה חגי זכריה ומלאכי ועזרא וסיעתו. ומשמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוה"ק מישראל ואף עפ"כ היו משתמשין בבת קול. מכאן ואילך הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי, חומר בדברי סיפרים מדברי תורה האומר אין תפילין לעבור על דברי תורה פטור העיבר על דברי סופרים חייב מיתה. אמר רבי אבדימי דמן חיפא מיום שחרב בית המקדש נטלה תורה מן הנביאים ונתנה לחכמים אטו חכם לאו נביא הוא הכי קאמר אע"פ שניטלה נבואה מן הנביאים חכמה מן החכמים לא ניטלה. אמר אמימר וחכם עדיף מנביא שנאמר ונביא לבב חכמה מי נתלה במי קטן נתלה בגדול. כתיב כי טובים דודיך מיין רבי חנינא בריה דרבי אדא משום רבי תנחום בר חייא חביבין דברי סופרין וחמורין מדברי נבואה משל למלך ששלח שני פלומנטרין על אחד מהן כתב אם אינו מראה לכם חותם שלי וסימנטרין שלי אל תאמינו לו ועל אחד מהם כתב אף על פי שלא הראה לכם חותם שלי וסימנטרין שלי האמינו לו, כך בדברי נבואה כתיב כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום ונתן אליך אות או מופת. בדברי סופרים על פי התורה אשר יורוך תורך אין כתיב כאן אלא אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמר לך אין כתיב כאן אלא אשר יאמרו לך שאם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם וכ"ש כשיאמרו לך על ימין ימין ועל שמאל שמאל ועל טמאה שהיא טמאה ועל טהורה שהיא טהורה:

1 להקריב א מוסף בר"ח כו'. וכן מנאו ז"ל הסה"מ מ"ע מ"ב החינוך האה"מ מצ' ת"ג הזה"ר מ"ע קפ"א אות ס"ה הפוע"צ מ"ע קס"ו הכ"ת מ"ע מ"ו העי"מ מצ' שצ"ט הדה"מ שער א' פס"ב המעיי"ח דף קל"ח ע"א אות צ"ח המצה"ש ומהר"ש מצ' ת"ד אבל הבה"ג ז"ל סי' הנ"ל מ"ע ג' מנה את כל העשרים מוספין למ"ע אחת ועי' בזה"ר סי' הנ"ל מ"ש בזה ופליאה לי שלא דיבר מהבה"ג כלום והפרטי דינים עי' רמב"ם הל' תמידין פ"ז:

1 משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין פתח ↗

בְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים מַקְרִיבִין מוּסַף רֹאשׁ חֹדֶשׁ אַחַר תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר. וְכַמָּה הוּא מוּסַף רֹאשׁ חֹדֶשׁ. פָּרִים שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים הַכּל עוֹלוֹת. וּשְׂעִיר עִזִּים חַטָּאת:

1 ספר החינוך פתח ↗

דִּינֵי הַמִּצְוָה. בְּעִנְיַן הַמּוּסָפִין וּכְלַל הָעִנְיָן כְּמִנְהָגִי כָּתַבְתִּי בְּמוּסָף הַפֶּסַח בְּסֵדֶר אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים מצוה רצט. וְעוֹד אוֹדִיעֲךָ כָּאן סוכה נד, ב שֶׁרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת שִׁיר שֶׁל מוּסַף רֹאשׁ חֹדֶשׁ דּוֹחֶה שִׁיר שֶׁל מוּסַף שַׁבָּת, כְּדֵי לְפַרְסֵם שֶׁהַיּוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְיָדוּעַ ר"ה לא, א שֶׁשִּׁירַת מוּסְפֵי שַׁבָּת בַּמִּקְדָּשׁ הִיא שִׁירַת הַאֲזִינוּ, וְהָיוּ מְחַלְּקִין אוֹתָהּ לְשִׁשָּׁה פְּרָקִים בְּשִׁשָּׁה שַׁבָּתוֹת, וְהַסִּימָן הזי"ו ל"ך, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָנוּ קוֹרְאִין אוֹתָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.

« ברית משה Positive Commandments 196:1 ברית משה Positive Commandments 198:1 »