ברית משה, מצות עשה קע״ב

מהדורה: מונקאטש, 1901

« ברית משה Positive Commandments 171:1 ברית משה Positive Commandments 173:1 »

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

מצות עשה להיות א כל המשמרו׳ שוות ברגלי׳ וכל שיבא מן הכהנים ברגל ורצה לעבוד עובד וחולק עמהם ואין אומרים לו לך עד שיגיע משמרך שנאמר וכי יבא הלוי מאחד שעריך וגו׳ ומפרש בפ׳ החליל במשנה דף נ״ה ובגמ׳ דף נ״ו בד״א בקרבנות הרגל ובחילוק לחם הפנים ובחילוק שתי הלחם של עצרת אבל נדרים ונדבות ותמידין אין מקריבין אותן אפי׳ ברגל אלא משמר שזמנו קבוע שנאמר חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות כלו׳ חלק כחלק בקרבנות צבור ואינו חלק כחלק בשאר דברים שכבר חלקו אותם האבות וקבעו אותן כל משמר ומשמר בשבתו בתוס׳ שם דף נ״ה בד״ה ובחילוק וכן עבודת לחם הפנים במשמר שזמנו קבוע אבל עבודת שתי הלחם בכל המשמרות וכן תניא בתוספתא דסוכה פ״ד לחם הפנים עבודתו במשמר הקבוע ואכילתו בכל המשמרות נותן חצי חלק לכל המשמר והם מחלקין ביניהם בדף נ״ה דלעיל ומניין שאינו מדבר אלא ברגלים שנאמר באחד שעריך מכל ישראל בשעה שכל ישראל באין בשער אחד מהמיימוני פ׳ ד׳ דהלכות כלי המקדש ומניין שאינו מדבר אלא בכהנים שנ׳ חלק כחלק יאכלו ואין מתנות במקדש להאכל אלא לכהנים בלבד וכן תני׳ בב״ק דף ק״ט ובמנחות דף ע״ד כהן שהיה לו קרבן הר״ז בא למקדש ומקריבו בכל יום שירצה שנאמר בכל אות נפשו ושרת אפי׳ חטאתו ואשמו הוא מקריב ומכפר ע״י עצמו והעור של קרבנו ואכילתו שלו ואם רצה ליתן את קרבנו לכל כהן שירצה להקריבו נותן ועור הקרבן ואכילתו ועבודתו לאותו כהן בלבד שנתן לו. שנינו בתענית דף כ״ו א״א שיהי׳ קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו וקרבנות צבור הן קרבנות של כל ישראל וא״א שיהו כל ישראל עומדין בעזרה בשעת הקרבן, לפיכך תקנו הנביאי׳ הראשוני׳ שיבררו מישראלים כשרים ויראי חטא ויהיו שלוחי ישראל לעמוד על הקרבנות והם נקראי׳ אנשי מעמד וחלקו אותם כ״ד מעמדות כמניין משמרות כהונה ולוייה ועל כל מעמד ומעמד אחד ממונה על כולם והוא הנקרא ראש המעמד. והיו מתענין בשני בשבת שלהם ובשלישי וברביעי ובחמישי אבל בערב שבת לא היו מתענין מפני כבוד שבת וכן באחד בשבת שלא יצאו מעונג שבת לצום. ובכל יום ויום משבת שהיא מעמדם היו מתפללין ארבע תפילות שחרית מנחה ונעילה ועוד מוסיפין תפילה אחרת בין שחרית למנחה והיא יתירה להם ונושאין כהנים כפיהם במעמד שלשה פעמים ביום בשחרית ובתפלה זו היתירה ובנעילה וקורין בספר תורה שלשה אנשים בבל יום פעמים בשחרית ובתפילה השנייה שמוסיפין אבל במנחה לא היה קורין בספר אלא על פה כקוראין את שמע ולא היו מתקבצין לתפילת המנחה בערב שבת מפני שהם טרודים לשבת. ובמה היו קורין ביום הראשון קורין במעשה בראשית ויהי רקיע בשני יהי רקיע ויקוו המים בשלישי יקוו המים ויהי מאורות ברביעי יהי מאורות וישרצו המים בחמישי ישרצו המים ותוצא הארץ בששי תוצא הארץ ויכלו פרשה גדולה קורין אותה בשנים וקטנה קורין אותה באחד ושתי פרשיות שקורין שחרית הן שחוזרין וקורין אותם בתפלה השנייה בס׳ וחוזרין וקורין אותם על פה במנחה. ושמנה ימי חנוכה לא היו אנשי מעמד עושין מעמד בשחרית וכל שיש בו קרבן מוסף לא היה בו מעמד לא בתפלה שניה ולא במנחה אלא בשחרית ובנעילה בלבד שנינו בתענית דף י״ז כיצד אנשי מעמד אסורים לספר ולכבס כל השבת שלהם ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת ומפני מה אסרו לספר ולכבס אמר רבי אלעזר כדי שלא יכנסו למעמדן כשהן מנוולים אלא יספרו ויכבסו מקודם:

1 ספר החינוך פתח ↗

וּנְבִיאִים רִאשׁוֹנִים תִּקְּנוּ רמב"ם שם א ג שֶׁיִּתְמַנּוּ מִיִּשְׂרְאֵלִים כְּמוֹ כֵן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְיִרְאֵי חֵטְא, וְהֵם הַנִּקְרָאִים בְּכָל מָקוֹם בַּתַּלְמוּד אַנְשֵׁי מַעֲמָד, כְּלוֹמַר שֶׁהֵם שְׁלוּחֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲמֹד עַל קָרְבְּנוֹת צִבּוּר, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תענית כז א אֶפְשָׁר יְהֵא קָרְבָּנוֹ שֶׁל אָדָם קָרֵב, וְהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו? וְעַל כָּל מַעֲמָד הָיָה אֶחָד גָּדוֹל מְמֻנֶּה עַל כֻּלָּם, וְהוּא הַנִּקְרָא רֹאשׁ הַמַּעֲמָד, וְכֵן הָיָה דַּרְכָּם שֶׁל אַנְשֵׁי הַמַּעֲמָד, בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת מִתְקַבְּצִים, מִי שֶׁהוּא מֵהֶם בִּירוּשָׁלַיִם אוֹ סָבִיב לָהּ נִכְנָס לַמִּקְדָּשׁ, וּבֵין בִּירוּשָׁלַיִם, בֵּין בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת מִתְקַבְּצִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּמַרְבִּין בִּתְפִלּוֹת, וּמִתְעַנִּין יוֹם שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי וַחֲמִישִׁי מִן הַשָּׁבוּעַ, וּשְׁאָר כָּל עִנְיָנָם בִּתְפִלָּה וּבִקְרִיאַת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית שם, וּמְגִלָּה כב, א. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סוכה נה, ב בְּמִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה שֶׁבָּרְגָלִים אֵין יַד הַכֹּל שָׁוָה בָּהֶן, כִּי אִם בְּקָרְבְּנוֹת הָרְגָלִים, וּבְחִלּוּק לֶחֶם הַפָּנִים, וּבְחִלּוּק שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁל עֲצֶרֶת, אֲבָל נְדָרִים וּנְדָבוֹת וּתְמִידִין אֵין מַקְרִיבִין אוֹתָם, וַאֲפִלּוּ בָּרֶגֶל, אֶלָּא מִשְׁמָר שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ, שֶׁנֶּאֱמַר חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ לְבַד וְגוֹ'. כְּלוֹמַר, חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכְלוּ בְּקָרְבָּנוֹת צִבּוּר וְאֵינָם חֵלֶק כְּחֵלֶק בִּשְׁאָר דְּבָרִים, שֶׁכְּבָר חִלְּקוּ אוֹתָם הָאָבוֹת וְקָבְעוּ אוֹתָם כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר בְּשַׁבַּתּוֹ. וְכֹהֵן רמב"ם שם ה"ז שֶׁהָיָה לוֹ קָרְבָּן הֲרֵי זֶה בָּא לַמִּקְדָּשׁ, וּמַקְרִיבוֹ בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה, שֶׁנֶּאֱמַר וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ. כְּלוֹמַר בְּקָרְבָּן שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, בְּכָל עֵת יָבוֹא לְהַקְרִיבוֹ, וְהָעוֹר שֶׁלּוֹ. וְיֶתֶר פְּרָטֵי הַמִּצְוָה בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית, וּמְגִלָּה, וּבְסוֹף סֻכָּה.

1 להיות א כל המשמרות שוות ברגלים כו'. הפסוקים בפ' שופטים פרשה י"ח וכן מנאו ז"ל הסה"מ מ"ע ל"ו החינוך העי"מ האה"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' תק"ט הזה"ר מ"ע קי"א אות מ"ו הפוע"צ מ"ע ר"י הכ"ת מ"ע כ"ח הדה"מ שער א' פנ"ו המעיי"ח דף קע"ה ע"ב אות מ"ב אבל בהבה"ג והיראי' ז"ל לא מצאתי ממ"ע זו וגם הרמב"ן ז"ל בהשגותיו על הסה"מ שם השיג על הרמב"ם ועי' במגילת אסתר שם והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ד:

« ברית משה Positive Commandments 171:1 ברית משה Positive Commandments 173:1 »