מקור משנה תענית ג׳:ו׳
6 מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זְקֵנִים מִירוּשָׁלַיִם לְעָרֵיהֶם, וְגָזְרוּ תַעֲנִית עַל שֶׁנִּרְאָה כִמְלֹא פִי תַנּוּר שִׁדָּפוֹן בְּאַשְׁקְלוֹן. וְעוֹד גָּזְרוּ תַעֲנִית עַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים שְׁנֵי תִינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא עַל שֶׁאָכְלוּ, אֶלָּא עַל שֶׁנִּרְאָה:
פירוש פירוש קצר על תענית ג׳:ו׳
6 אותן ימים וכו'. שנמנו במשנתנו הנ"ל.
7 סנואה בן בנימן וכו'. שקרבן עצים שלהם הוא בעשרה באב, כמשנתנו הנ"ל. ועיין בבה"א.