פירוש קצר על תענית ג׳

1 אִי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה — נֵימָא כְּווֹתֵיהּ! קָסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא: כִּי כְּתִיב נִיסּוּךְ יַתִּירָא — בְּשִׁשִּׁי הוּא דִּכְתִיב.

2 תַּנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ״בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַה׳״, בִּשְׁנֵי נִיסּוּכִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֶחָד נִיסּוּךְ הַמַּיִם וְאֶחָד נִיסּוּךְ הַיַּיִן. אֵימָא תַּרְוַיְיהוּ דְּחַמְרָא! אִם כֵּן, לִכְתּוֹב קְרָא אוֹ ״הַסֵּךְ הֶסֶךְ״, אוֹ ״נַסֵּךְ נֶסֶךְ״, מַאי ״הַסֵּךְ נֶסֶךְ״ — שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ: חַד דְּמַיָּא וְחַד דְּחַמְרָא.

3 אֶלָּא, הָא דִּתְנַן: נִיסּוּךְ הַמַּיִם כׇּל שִׁבְעָה, מַנִּי? אִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ — נֵימָא חַד יוֹמָא, אִי רַבִּי עֲקִיבָא — תְּרֵי יוֹמֵי, אִי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה — שִׁיתָּא יוֹמֵי!

4 לְעוֹלָם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה הִיא, וּסְבִירָא לֵיהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּמַתְנִיתִין. דִּתְנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּלּוֹג הָיָה מְנַסֵּךְ כׇּל שְׁמוֹנָה. וּמַפֵּיק רִאשׁוֹן וּמְעַיֵּיל שְׁמִינִי.

5 וּמַאי שְׁנָא רִאשׁוֹן דְּלָא, דְּכִי רְמִיזִי מַיִם — בְּשֵׁנִי הוּא דִּרְמִיזִי; שְׁמִינִי נָמֵי, כִּי רְמִיזִי מַיִם — בִּשְׁבִיעִי הוּא דִּרְמִיזִי!

6 אֶלָּא: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא, וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם כׇּל שִׁבְעָה — הִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ,

7 דְּאָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי נְחוּנְיָא אִישׁ בִּקְעַת בֵּית חוֹרְתָן: עֶשֶׂר נְטִיעוֹת, עֲרָבָה, וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם — הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.

8 רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג — הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר, הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר. בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח — הָרִאשׁוֹן מַזְכִּיר, הָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר.

9 הֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ? אִילֵּימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּמַתְנִיתִין, הָא אָמַר: בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג הוּא מַזְכִּיר.

10 אֶלָּא: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּבָרַיְיתָא, הָאָמַר: מִשְּׁעַת הַנָּחָתוֹ.

11 וְתוּ, הָא דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם בֶּן בְּתִירָה: הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג — הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר, הֵי בֶּן בְּתִירָה? אִילֵימָא רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה — הָא אָמַר: בַּשֵּׁנִי בֶּחָג הוּא מַזְכִּיר!

12 אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: תְּהֵא בְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתִירָה, זִמְנִין דְּקָרֵי לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ, וְזִימְנִין דְּקָרֵי לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ דְּאַבָּא. וְהָא מִקַּמֵּי דְּלִיסְמְכוּהוּ, וְהָא לְבָתַר דְּלִיסְמְכוּהוּ.

13 תְּנָא: בַּטַּל וּבָרוּחוֹת, לֹא חִיְּיבוּ חֲכָמִים לְהַזְכִּיר. וְאִם בָּא לְהַזְכִּיר — מַזְכִּיר. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לְפִי שֶׁאֵין נֶעֱצָרִין.

14 וְטַל מְנָלַן דְּלָא מִיעֲצַר — דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי״, וּכְתִיב: ״לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה״, וְאִילּוּ טַל לָא קָאָמַר לֵיהּ, מַאי טַעְמָא — מִשּׁוּם

15 דְּלָא מִיעֲצַר. וְכִי מֵאַחַר דְּלָא מִיעֲצַר, אֵלִיָּהוּ אִשְׁתְּבוֹעֵי לְמָה לֵיהּ? הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: אֲפִילּוּ טַל בְּרָכָה נָמֵי לָא אָתֵי. וְלַיהְדְּרֵיהּ לְטַל דִּבְרָכָה? מִשּׁוּם דְּלָא מִינַּכְרָא מִילְּתָא.

16 אֶלָּא רוּחוֹת מְנָא לַן דְּלָא מִיעַצְרִי? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּאָמַר קְרָא: ״כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם נְאֻם ה׳״. מַאי קָאָמַר לְהוּ? אִילֵּימָא הָכִי קָאָמַר לְהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: דְּבַדַּרְתִּינְכוּ בְּאַרְבַּע רוּחֵי דְעָלְמָא, אִי הָכִי — ״כְּאַרְבַּע״? ״בְּאַרְבַּע״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא רוּחוֹת — כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא יִשְׂרָאֵל.

17 אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הִלְכָּךְ, בִּימוֹת הַחַמָּה: אָמַר ״מַשִּׁיב הָרוּחַ״ — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אָמַר ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.

18 בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים: לֹא אָמַר ״מַשִּׁיב הָרוּחַ״ — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. לֹא אָמַר ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ אָמַר ״מַעֲבִיר הָרוּחַ וּמַפְרִיחַ הַטַּל״ — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.

19 תָּנָא: בֶּעָבִים וּבָרוּחוֹת לֹא חִיְּיבוּ חֲכָמִים לְהַזְכִּיר, וְאִם בָּא לְהַזְכִּיר — מַזְכִּיר, מַאי טַעְמָא — מִשּׁוּם דְּלָא מִיעַצְרִי.

20 וְלָא מִיעַצְרִי? וְהָתָנֵי רַב יוֹסֵף: ״וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם״ — מִן הֶעָבִים וּמִן הָרוּחוֹת. אַתָּה אוֹמֵר מִן הֶעָבִים וּמִן הָרוּחוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַמָּטָר? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְלֹא יִהְיֶה מָטָר״ — הֲרֵי מָטָר אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם״ — מִן הֶעָבִים וּמִן הָרוּחוֹת.

21 קַשְׁיָא רוּחוֹת אַרוּחוֹת, קַשְׁיָא עָבִים אַעָבִים! עָבִים אַעָבִים לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּחָרְפֵי, הָא — בְּאַפְלֵי.

22 רוּחוֹת אַרוּחוֹת לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּרוּחַ מְצוּיָה, הָא — בְּרוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה. רוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה חַזְיָא לְבֵי דָרֵי! אֶפְשָׁר בְּנָפְווֹתָא.

23 תָּנָא: הֶעָבִים וְהָרוּחוֹת שְׁנִיּוֹת לַמָּטָר. הֵיכִי דָּמֵי? אָמַר עוּלָּא, וְאִיתֵּימָא רַב יְהוּדָה: דְּבָתַר מִיטְרָא. לְמֵימְרָא דִּמְעַלְּיוּתָא הִיא? וְהָכְתִיב: ״יִתֵּן ה׳ אֶת מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר״, וְאָמַר עוּלָּא וְאִיתֵּימָא רַב יְהוּדָה: זִיקָא דְּבָתַר מִטְרָא!

24 לָא קַשְׁיָא: הָא דַּאֲתָא נִיחָא, הָא דַּאֲתָא רַזְיָא. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָא דְּמַעֲלֶה אָבָק, הָא דְּלָא מַעֲלֶה אָבָק.

25 וְאָמַר רַב יְהוּדָה: זִיקָא דְּבָתַר מִיטְרָא — כְּמִיטְרָא. עֵיבָא דְּבָתַר מִיטְרָא — כְּמִיטְרָא. שִׁימְשָׁא דְּבָתַר מִיטְרָא — כִּתְרֵי מִטְרֵי. לְמַעוֹטֵי מַאי? לְמַעוֹטֵי גִּילְהֵי דְלֵילְיָא, וְשִׁמְשָׁא דְּבֵינֵי קַרְחֵי.

26 אָמַר רָבָא: מְעַלֵּי תַּלְגָא לְטוּרֵי כְּחַמְשָׁה מִטְרֵי לְאַרְעָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ״.

27 וְאָמַר רָבָא: תַּלְגָא — לְטוּרֵי, מִטְרָא רַזְיָא — לְאִילָנֵי, מִטְרָא נִיחָא — לְפֵירֵי,

פירוש פירוש קצר על תענית ג׳

1 בשלשה פרקים וכו'. היינו בתעניות, במעמדות וביום הכיפורים, כמבואר במשנ' רפ"ד.

2 עמודים. כלומר, מעמדות, הללו שעומדים בירושלים על הקרבנות.

3 אין בו וכו'. כלומר, אין בו מעמד.

4 קורין וכו'. חוזר לקריאת מעשה בראשית שלעיל, שו' 13.

5 לימנות וכו'. כלומר, במשנתנו פ"ד מ"ה, והרי כל מי שהביא קרבן עצים, יום טוב הוא לו.

6 אותן ימים וכו'. שנמנו במשנתנו הנ"ל.

7 סנואה בן בנימן וכו'. שקרבן עצים שלהם הוא בעשרה באב, כמשנתנו הנ"ל. ועיין בבה"א.

8 מהו בני גונבי וכו'. שנזכרו במשנתנו פ"ד מ"ה הנ"ל.

9 פרדדיאות. צ"ל: פרסדיאות, πραισίδια, משמרות גבולים.

10 ועושין כמין סלים. מלים הללו הן באשגרה מלהלן שו' 42, עיין בשנו"ס ובבה"א.

11 שני כפין. שני גושין.

12 מהו או' בני סלמאי וכו'. הכוונה לדה"א ב', נ"ד: ובני שלמא בית לחם ונטופתי. עיין בבה"א.

13 בשנייה, ובראשונה בשבעה בו. צ"ל: בראשונה ובשנייה בשבעה עשר בו. עיין בשנו"ס. וכ"ה במקבילות. ועיין בבה"א.

14 נאמ' בתשעה וכו'. צ"ל: בעשור לחודש, ואם נאמ' בעשור וכו', כגי' כי"ע. והכוונה לסתירה בין מ"ב כ"ה, ח'-ט', ובין ירמי' נ"ב, י"ב-י"ג. ועיין בבה"א.

15 מסעודת וכו'. כלומר, סעודה המפסקת.

16 שמותר לוכל וכו'. וחולק על הרישא, ומותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו, כל זמן שלא קיבל עליו את התענית, וכן מותר לעשות כן בתוך סעודה המפסקת. ועיין בבה"א.

17 ולהדיוטות בשפה רפה. כלומר, ולהדיוטות משיבין בשפה רפה ירושלמי. ויש שפירשו: ולהדיוטות שואלין בשפה רפה, עיין בבה"א.

18 מתקנין וכו'. כלומר, מכינים צרכי סעודה וכו', עיין בבה"א בהערה.

19 בכולן. בכל הדברים שנשנו במשנ' פ"ד מ"ז.

20 אותן ימים וכו'. כלומר, כל הצומות.

« פירוש קצר על תענית ב׳:י״ז