פירוש קצר על שבת ט׳

« פירוש קצר על שבת ח׳:ל״א פירוש קצר על שבת י׳:א׳ »

1 דֶּרֶךְ עָלָיו, חַיָּיב! הָתָם לָא נָח, הָכָא נָח.

2 אֲחֵרִים אוֹמְרִים: אִסְקוּפָּה מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת: בִּזְמַן שֶׁהַפֶּתַח פָּתוּחַ — כְּלִפְנִים. פֶּתַח נָעוּל — כְּלַחוּץ.

3 וְאַף עַל גַּב דְּלֵית לֵיהּ לֶחִי?! וְהָאָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: תּוֹךְ הַפֶּתַח צָרִיךְ לֶחִי אַחֵר לְהַתִּירוֹ!

4 וְכִי תֵימָא דְּלֵית בֵּיהּ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה — וְהָאָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: תּוֹךְ הַפֶּתַח, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, צָרִיךְ לֶחִי אַחֵר לְהַתִּירוֹ!

5 אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הָכָא בְּאִיסְקוּפַּת מָבוֹי עָסְקִינַן, חֶצְיוֹ מְקוֹרֶה וְחֶצְיוֹ שֶׁאֵינוֹ מְקוֹרֶה, וְקֵירוּיוֹ כְּלַפֵּי פְנִים. פֶּתַח פָּתוּחַ, כְּלִפְנִים. פֶּתַח נָעוּל, כְּלַחוּץ.

6 רַב אָשֵׁי אָמַר: לְעוֹלָם בְּאִיסְקוּפַּת בַּיִת עָסְקִינַן, וּכְגוֹן שֶׁקֵּירָהּ בִּשְׁתֵּי קוֹרוֹת שֶׁאֵין בָּזוֹ אַרְבָּעָה וְאֵין בָּזוֹ אַרְבָּעָה, וְאֵין בֵּין זוֹ לָזוֹ שְׁלֹשָׁה, וְדֶלֶת בָּאֶמְצַע. פֶּתַח פָּתוּחַ, כְּלִפְנִים. פֶּתַח נָעוּל, כְּלַחוּץ.

7 וְאִם הָיְתָה אִיסְקוּפָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה, הֲרֵי זוֹ רְשׁוּת לְעַצְמָהּ. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי. דְּאָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי אוֹמֵר הָיָה רַבִּי מֵאִיר: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת וְהֵן רְשׁוּת אַחַת, כְּגוֹן עַמּוּד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה — אָסוּר לְכַתֵּף עָלָיו. גְּזֵירָה מִשּׁוּם תֵּל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.

8 מַתְנִי׳ לֹא יֵשֵׁב אָדָם לִפְנֵי הַסַּפָּר סָמוּךְ לַמִּנְחָה עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל. לֹא יִכָּנֵס אָדָם לַמֶּרְחָץ, וְלֹא לַבּוּרְסְקִי, וְלֹא לֶאֱכוֹל, וְלֹא לָדִין, וְאִם הִתְחִילוּ — אֵין מַפְסִיקִין. מַפְסִיקִין לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִלָּה.

9 גְּמָ׳ הֵי ״סָמוּךְ לַמִּנְחָה״? אִילֵּימָא לְמִנְחָה גְּדוֹלָה — אַמַּאי לָא? הָאִיכָּא שְׁהוּת בַּיּוֹם טוּבָא! אֶלָּא סָמוּךְ לְמִנְחָה קְטַנָּה.

10 אִם הִתְחִילוּ אֵין מַפְסִיקִין. נֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, אָסוּר לְאָדָם שֶׁיִּטְעוֹם כְּלוּם קוֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמִּנְחָה.

11 לָא: לְעוֹלָם סָמוּךְ לְמִנְחָה גְּדוֹלָה — וּבְתִסְפּוֹרֶת בֶּן אֶלְעָשָׂה. וְלֹא לַמֶּרְחָץ — לְכוּלַּהּ מִילְּתָא דְּמֶרְחָץ. וְלֹא לְבוּרְסְקִי — לְבוּרְסְקִי גְּדוֹלָה. וְלֹא לֶאֱכוֹל — בִּסְעוּדָה גְּדוֹלָה. וְלֹא לָדִין — בִּתְחִלַּת דִּין.

12 רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: לְעוֹלָם בְּתִסְפּוֹרֶת דִּידַן, לְכַתְּחִילָּה אַמַּאי לֹא יֵשֵׁב — גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִשָּׁבֵר הַזּוּג. וְלֹא לַמֶּרְחָץ — לְהַזִּיעַ בְּעָלְמָא. לְכַתְּחִלָּה אַמַּאי לָא — גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִתְעַלְּפֶה. וְלֹא לַבּוּרְסְקִי — לְעַיּוֹנֵי בְּעָלְמָא. לְכַתְּחִלָּה אַמַּאי לָא — דִּילְמָא חָזֵי פְּסֵידָא בִּזְבִינֵיהּ וּמִטְּרִיד. וְלֹא לֶאֱכוֹל — בִּסְעוּדָה קְטַנָּה. לְכַתְּחִלָּה אַמַּאי לָא — דִילְמָא אָתֵי לְאִמְּשׁוֹכֵי. וְלֹא לָדִין — בִּגְמַר הַדִּין. לְכַתְּחִלָּה אַמַּאי לָא — דִילְמָא חָזֵי טַעְמָא וְסָתַר דִּינָא.

13 מֵאֵימָתַי הַתְחָלַת תִּסְפּוֹרֶת? אָמַר רַב אָבִין: מִשֶּׁיַּנִּיחַ מַעְפּוֹרֶת שֶׁל סַפָּרִין עַל בִּרְכָּיו. וּמֵאֵימָתַי הַתְחָלַת מֶרְחָץ? אָמַר רַב אָבִין: מִשֶּׁיַּעֲרֶה מַעְפׇּרְתּוֹ הֵימֶנּוּ. וּמֵאֵימָתַי הַתְחָלַת בּוּרְסְקִי? — מִשֶּׁיִּקְשׁוֹר בֵּין כְּתֵיפָיו. וּמֵאֵימָתַי הַתְחָלַת אֲכִילָה? — רַב אָמַר: מִשֶּׁיִּטּוֹל יָדָיו. וְרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: מִשֶּׁיַּתִּיר חֲגוֹרוֹ.

14 וְלָא פְּלִיגִי: הָא לַן, וְהָא לְהוּ.

15 אָמַר אַבָּיֵי: הָנֵי חַבְרִין בַּבְלָאֵי, לְמַאן דְּאָמַר תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת, כֵּיוָן דִּשְׁרָא לֵיהּ הֶמְיָינֵיהּ לָא מַטְרְחִינַן לֵיהּ, וּלְמַאן דְּאָמַר חוֹבָה מַטְרְחִינַן לֵיהּ?! וְהָא תְּפִלַּת מִנְחָה דִּלְכוּלֵּי עָלְמָא חוֹבָה הִיא, וּתְנַן אִם הִתְחִילוּ — אֵין מַפְסִיקִין. וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא מִשֶּׁיַּתִּיר חֲגוֹרוֹ!

פירוש פירוש קצר על שבת ט׳

1 לנשבים. לרשתות לצוד בהן.

2 וצמר כלך. הצמר הרך שבעיקרי שטף שער העזים.

3 הסיט. קרוב לשני שלישי זרת. עיין בבה"א.

4 דרבן. עוקץ חד של ברזל שנותנין אותו במלמד הבקר.

5 צינירא. קרס.

6 נעורת וכו'. פשתן שננערה.

7 ארגמן וכו'. כלומר צבע ארגמן.

8 דוגמה לאירה. מעט צבע בכדי לצבוע בו מוך של צמר, או פשתן. עיין בבה"א.

9 סטיס וכו'. טיב הצבעים הללו נתבאר בבה"א.

10 בפונדתו. פונדה, חגורה, ופיה למעלה, ומחזיקים בה מעות.

11 ובחפת חלוקו. בפי חלוקו.

12 שאם נתכוון וכו'. כלומר, אבל אם נתכוון להוציא כך, חייב.

13 במלגז ולוגזין. כלומר, אוחזין בכלי כמין קלשון ומותחין או סורקין.

14 בכרכר ושובטין. צ"ל: בכרכד, והוא שבט האורגים שמחבטים בו על חוטי השתי כדי לצפפן, עיין לעיל פ"ח, שו' 3.

15 ייתנו עליה וכו'. כלומר, אם אני החייב תהא שלי, ואם לא תהא שלך.

16 שלא ישב וכו'. כלומר, עד שלא נח, ועיין בשנו"ס ובבה"א.

17 בתוך ארבע וכו'. כלומר, של הפתח, וממילא אם העביר את החצי השני דרך עליו חייב משום הוצאה, אבל אם נתנו מחוץ לד' אמות אין השני מצטרף עמו, עיין בבה"א.

18 והמחבץ והמגבן. ופי' הגאונים שמחבץ הוא העושה גבינה ע"י נתינת דבר המעמיד בתוך החלב, והמגבן עושה גבינה ע"י שמקבץ פתיתי החלב הקפוי לעשות מהן חריץ של גבינה. עיין בבה"א.

19 והגודלת והפוקסת. כלומר, הקולעת את השערות והמסדרת אותן, עיין בבה"א.

20 עולשין. הינדבי, טרוקסימון, עיין בבה"א.

21 היה מתעסק וכו'. כלומר, שלא התכוין לעשות מלאכה כלל, עיין בבה"א.

22 המזרד וכו'. הכורת שריגי אילן.

23 והנופט. מנפץ צמר גפן בקשת, עיין בבה"א.

24 והעודר. בכי"ע ובכי"ל: והאורה, כלומר המלקט תאנים, ו"אורים" בתאנים, כשם ש"גודרים" או גודדים בתמרים ו"מוסקים" בזיתים.

25 כשיעור לטומאן וכו'. צ"ל: שיעור מלאכתן כשיעור הוצאתן, עיין בבה"א.

26 שלש חטאות. משום גוזז, משום ממחק ומשום מכה בפטיש. עיין בבה"א.

27 לא תקל וכו'. הנשים היו נוהגות לפעמים לחלוב מתחילה מעט חלב לתוך הכוס, ואח"כ להניק, ואסרו להקל לתוך כלי בשבת. עיין בבה"א.

« פירוש קצר על שבת ח׳:ל״א פירוש קצר על שבת י׳:א׳ »