פירוש קצר על נדרים ז׳:א׳

« פירוש קצר על נדרים ו׳:ז׳ פירוש קצר על נדרים ז׳:ד׳ »

1 הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק, מֻתָּר בִּדְלוּעִין. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹסֵר. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא, וַהֲלֹא אוֹמֵר אָדָם לִשְׁלוּחוֹ קַח לִי יָרָק וְהוּא אוֹמֵר לֹא מָצָאתִי אֶלָּא דְלוּעִין. אָמַר לָהֶם, כֵּן הַדָּבָר, אוֹ שֶׁמָּא אוֹמֵר הוּא לוֹ לֹא מָצָאתִי אֶלָּא קִטְנִית, אֶלָּא שֶׁהַדְּלוּעִין בִּכְלָל יָרָק, וְקִטְנִית אֵינָן בִּכְלָל יָרָק. וְאָסוּר בְּפוֹל הַמִּצְרִי לַח, וּמֻתָּר בַּיָּבֵשׁ:

פירוש פירוש קצר על נדרים ז׳:א׳

1 לבין אחרים. כלומר, שנדרה מדברים שבאו לה מאחרים שלא מיד בעלה. ועיין בבה"א.

2 לא יחל דברו. כלומר, ומיפר מדרבנן, שלא תקל ראשה בנדרים.

« פירוש קצר על נדרים ו׳:ז׳ פירוש קצר על נדרים ז׳:ד׳ »