מקור משנה נדרים ו׳:ב׳
2 הַנּוֹדֵר מִמַּעֲשֵׂה קְדֵרָה, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂה רְתַחְתָּה. אָמַר, קוֹנָם הַיּוֹרֵד לַקְּדֵרָה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַמִּתְבַּשְּׁלִין בַּקְּדֵרָה:
פירוש פירוש קצר על נדרים ו׳:ב׳
2 שמע והפר ומת וכו'. המלים "שמע והפר" הוא שריד מנוסח אחר, והן מיותרות, וצ"ל כנוסח קג"נ: או ששמע ושתק ומת בו ביום וכו'.
3 אבל שמע ושתק וכו'. בכי"ע, בקג"נ ובבבלי הסדר הוא: אבל שמע וקיים, שמע ושתק ומת ביום שלאחריו וכו'. וכצ"ל לפנינו.
4 אין יכול להפר. כלומר, אין האב יכול להפר אפילו לפני מיתת הבעל, שהרי כבר קיים לה בעלה. וכל הבבא כאן מדברת בששמע האב לפני מיתת הבעל, בניגוד לסיפא שלהלן שו' 9: ולא הספיק האב לשמוע וכו'. ועיין בבה"א.