מקור משנה חגיגה א׳:ה׳
5 מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹכְלִים מְרֻבִּים וּנְכָסִים מֻעָטִים, מֵבִיא שְׁלָמִים מְרֻבִּים וְעוֹלוֹת מֻעָטוֹת. נְכָסִים מְרֻבִּים וְאוֹכְלִין מֻעָטִין, מֵבִיא עוֹלוֹת מְרֻבּוֹת וּשְׁלָמִים מֻעָטִין. זֶה וָזֶה מֻעָט, עַל זֶה נֶאֱמַר, מָעָה כֶסֶף וּשְׁתֵּי כָסֶף. זֶה וָזֶה מְרֻבִּים, עַל זֶה נֶאֱמַר דברים טז אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ:
פירוש פירוש קצר על חגיגה א׳:ה׳
5 ידי חובתן וכו'. כלומר, חובת אכילת שמחה, וכגון שהביאם במפורש לצאת ידי חובת נדרו, עיין בבה"א.
6 באילו. באיל שלו.
7 בין שלו וכו'. כלומר, יוצא ידי שמחה, בין אם הקרבן שלו, וכו'.