1ושנת ושלישה . כלומר, ושילישה.2כאילו הן שומות אצל אחרים. ר"ש חולק על הכל, וסובר שאין השבח כולו לגזלן, אלא שמין לו כמקבל בהמה לוולדות, וכדומה.1משלם כשעת הגזילה. כלומר, אם הגניבה בעינה והוזלה, אינו יכול לומר הרי שלך לפניך, וכר' יעקב. עיין בבה"א.1וידו על התחתונה . כלומר, אם ההוצאה יתירה על השבח, נוטל את השבח, ואם השבח יותר מן ההוצאה, נוטל את ההוצאה לרבות שכר העבודה.1כנושא שכר. כלומר, אעפ"י שאינו מקבל שכר בעד השמירה, אלא שכר טירחתו, דינו כשומר שכר, ככל האומנין. עיין בבה"א.1לא לבנו ולא לשלוחו. כלומר של נגזל, ואין מדברים בשליח ממש, אלא בבן ביתו של נגזל. עיין בבה"א.2לשליח בית דין שעשה. מן הלשון "שעשה" משמע שעשהו הנגזל. ועיין בבה"א.3לפיכך אם שלח וכו'. כלומר, אם "ונתן לו" הוא לאו בדווקא, הרי אין הבדל אם הרשה הנגזל לב"ד לעשות שליח, או שעשה בעצמו שליח, כיוון שבא התשלום לידי שליח זכה בו הנגזל, ושוב אין הגזלן חייב באחריותו.4הרי הוא כקרן לכל דבר . כלומר, אם זקף גם את החומש במלוה ונתן לו שטר על הכל, אף היורשים חייבים לשלם את החומש, עיין בבה"א.1ופטורין מן החומש. וסוברת התוספתא שהיורשים פטורין אפילו אם כבר נתחייב הגזלן בחומש וחולקת על הבבלי ק"ד ב', אם לא זקפו הגזלן במלוה.1על דעת אביהן וכו'. שאמרו שבועה שלא פקדנו אבינו, ולא אמר לנו אבינו וכו', והוא שקר. על דעת עצמן. שהרי הם רשאין שלא להאמין לאביהן, והם באמת לא ידעו בעצמן.1חייב להחזיר לרבים. ולא עשו כאן תקנה כמו בגוזל ליחיד ואינו יודע היכן הוא שנותן לב"ד.2יכול לפייסו וכו'. ואפילו אם יעשה בדמים צרכי רבים, וחמור הוא מגזילת יחיד שיכול לפייסו חוץ מהחזרת הדמים.1חייב להחזיר. בד לנכון: אינו מתכפר.2מפני חילול השם . ואפילו מחזיר לו את הגזילה, עדיין לא ניצל מחילול השם.1וזקפו עליו במלוה. וכבר אין כאן גזילה, אלא הלואת הגר שמת בלי יורשין.1הכסף ינתן לבניו. כלומר, לבניו של הגזלן.1ואשם לידעיה יצא. כלומר, אעפ"י שמן הראוי הוא שיתן את הכסף ואת האשם למשמר אחד, מכל מקום יצא שהרי ידעיה מקריב את האשם אחרי שהגזלן כבר החזיר את הכסף.2אשם ליהויריב וכסף לידעיה וכו'. כלומר, ועדיין היא משמרת יהויריב, אלא שהקדים ונתן את הכסף לידעיה.3אחר כסף . כלומר, אשם אחר כסף, וטעמם מפני שהיה אסור למשמרת יהויריב לקבל את האשם לפני הכסף.4וקריבו בני יהויריב וכו'. צ"ל: יקריבו כגי' כי"ע, או: ויקריבו כגי' ד בני יהויריב וכו'. כלומר, וכי עולה על הדעת שבני יהויריב יקריבו את האשם שאינו מתכפר בו שהרי עדיין לא החזיר את הגזילה, ורבי מפרש את דברי ר' יהודה שלעיל.5עבר משמרו של יהויריב וכו'. כלומר, אם נתרשלו ולא תבעו את הכסף בזמן המשמר שלהם.6לא יהא ממרס וכו'. כלומר, אין אנו אומרים שהעיקר הוא זריקת הדם, ומכיון שיזרק דם האשם אחרי שהחזיר את הגזילה יתכפר לו, אלא שחיטת האשם אינה כשירה אלא אחרי שהחזיר את הגזילה. עיין בבה"א.1גזל והחליף וכו'. וכולם אחר ייאוש וקנה הלוקח, חייב הגזלן בחומש ואשם אם נשבע.1פטורין מלשלם. כלומר, היתומים פטורין. וביחס לעבדים, עיין מ"ש בבה"א.2אין אנו יודעין וכו'. כלומר, שהם טוענים שידוע להם שאביהם היה לו עסק עם הנגזל בעניין זה, אבל אינם יודעים כיצד נתפשרו. ועיין בבה"א.1אבל פורט וכו'. כלומר, מותר לקבל את העודף מן המוכס, מפני שהוא כמציל מידו.2וילך הלה וכו'. כלומר, ילך האומן ויבקש את כליו, ויחזיר לבעליהם, עיין בבה"א.1משתכנס לקפיפו. אעפ"י שאינן משתמרין שם, ואין כאן אלא קניין דרבנן.1הטה את החבית וכו'. לפי פשוטה בגזלן עסיקינן. ועיין בבה"א.1חייבין להחזיר. כלומר, אעפ"י שהבא במחתרת מתחייב בנפשו, ואין מוציאין ממנו את הדמים אם אין הגניבה בעין בב"ד חייב להחזיר בדיני שמים.1טול דמי פרתך וכו'. כלומר אם רצה לצאת ידי שמים בתשלומי הדמים והגניבה היא בעין אין שומעין לו ח"ד.2באמת נגנבו וכו'. כלומר, אינו חייב לטרוח ולקנות מה שגנב, כדי לצאת ידי שמים ח"ד.