ברכת אשר על התורה, בראשית ב׳:י״ח

רש"י ד"ה לא טוב היות האדם וגו', שלא יאמרו, שתי רשויות הן וכו'. כלו' אין כאן מחשבה ודאגה לטובת האדם, אלא עשיה למען תימנע טעות מחשבת האדם! ומתעלמים מזה לגמרי. אבל ראה דברי רמב"ן על אתר. וראה "העמק דבר" שהביא דברי הראב"ד בהקדמת ספרו בעלי הנפש: לא לענין נקבה דבר ה' שיהא ממין האדם, דזה פשיטא שלא גרע האדם מכל הברואים שהנקבה המקיימת המין הוא ממינו, אלא לא טוב שיהיה לו נקבה כמו לשארי ברואים שאינם לעזר בכל הליכות החיים, ורק בעת הזווג היא מזדמנת לפניו, אבל לא טוב שיהא האדם בזה האופן.

וקשה לי, למה הקב"ה לא עשה מיד, אלא רק אחר ש"לא מצא עזר כנגדו" ומי לא מצא? הקב"ה? אדם?, רק אחר שהאדם קינא ביתר הברואים, כדברי בראשית רבה המובאים ברש"י לפס' כ ד"ה ולאדם וגו'? פ' בראשית תש"ן ואולי כדי שיכיר בטובתה, כמו שכתב רש"י למעלה ב, ה לגבי הגשם מהרב איתן שנדורפי שי'.