ברכת אשר על התורה, דברים ל״ב:ל״ד

רש"י ד"ה הלא הוא, פרי גפנם ותבואת שדמותם, כמוס עמדי. ע"כ. אין זה שפירושו זה שונה מפירושו בדיבור הקודם, שם פירש כתרגום אונקלוס ש"כמוס" מוסב על מעשיהם, אלא שמעשיהם מסומלים ב"גפנם". פ' האזינו תשמ"ח

אבל דברי רש"י תמוהים בכך שמסב לשון "הוא" על "פרי גפנם ותבואת שדמותם", והרי אלה שניים, והאריתמטיקה של בעל "שפתי חכמים" לא תשנה זאת אות ד. יתרה מזו, לכאורה צריך להסב "הוא" על כל האמור בפסוקים לב-לג, ולפחות על כל פסוק לב, ומה שייך אפוא "הוא" בלשון יחיד? ועוד קשה לי המ"ם של "ומשדמֹת עמֹרה", שהרי לא נאמר, מה עמו, כפי שנעשה ברישא. פ' האזינו תשמ"ט לגבי המ"ם של "ומשדמֹת עמֹרה" ראה "דעת מקרא" שכתב: הוא לשון קצר, ושיעורו: ומשדמות עמורה שדמותם.