ברכת אשר על התורה, דברים כ״ב:י״ג

"...ושנאה". מסתבר ששנאה זו נולדה סמוך לקידושין, שהרי אין להניח, כי הוא יכול לטעון, "לא מצאתי לה בתולים" לאחר זמן. ולפי חזקוני על אתר כבר לאחר הארוסין לא הוטבה בעיניו. ובשביל שיוכל להוציאה בלי לשלם לה כתובה, ואף לחייבה מיתה, הוא בא עליה בטרוניה. פ' כי־תצא תש"ס

רש"י ד"ה את האשה הזאת, מכאן שאין אומר דבר אלא בפני בעל דין. ע"כ. והוא מן הספרי רלה. וקשה לי: לכאורה אין לדרוש מכאן אלא שבשעת הדיון חייב הנאשם להיות נוכח. ואולי הכוונה לומר שכל שיאמר התובע שלא בפני הנתבע ושלא בנוכחותו יהיה בגדר לשון הרע ואסור. פ' כי־תצא תשנ"ב