בינת אדם, שער איסור והיתר נ״ד

לז מרקחת שקורין איין גימאכץ שנמצא מילבין בתוך הכלי מה דינו נראה פשוט דחם לא נמצא רק אחד או ב' בענין שלא נתחזק עדיין אזי מותר כדאיתא בי"ד סימן פ"ד מטעם ס"ס כמש"כ הט"ז שמא לא יש יותר ואת"ל שיש שמא לא פירש ואף שהב"ח בסימן ק' הביאו הט"ז מחמיר בתרי זמנא הוי חזקה הרי כתבו כל הפוסקים והראב"ד דאי אשתכח חלתא וכ"כ בהדיא בתה"א וז"ל ואם נמצאת א' או ב' בקדרה משליכין ואוכל את השאר ולפ"ז הדבר ברור כמ"ש הט"ז שט"ס הוא בתשובת רשב"א שהביא הב"י וצ"ל ג"פ ומה שתמה המנ"י בכלל מ"ו דאדרבה ברא"ש משמע בפ' הבא ע"י דדוקא בממון אמרינן ג' זמנא אבל באיסור דאורייתא בתרי זמנא המעיין ברא"ש שם יראה להדיא שכ"כ אליבא דמאן דאמר בתרי זמנא אפ"ה מודה לענין ממונא אבל אנן קיי"ל בג' זמנא ולכן כתבו דוקא בנשואין ומילה דהוי ספק נפשות אמת בנ"י שם משמע להדיא דדוקא בוסתות דרבנן קיי"ל בג' זמנא דוסתות דהיינו לטמא למפרע עכ"ל ע"ש ועיין בתמורה כ"ז ע"א עכ"פ מכל הפוסקים משמע וגם הרשב"א בתשובה סימן קי"ב משמע עכ"פ דבעינן ג' תילעים והמנ"י כתב דאין זה ענין לזה ולא כתב שום טעם ונ"ל דודאי אינו דומה כלל דהתם בנשואין ומילה אין כאן חזקה שנאמר דחזקה זו מוצא מחזקתה ולכן אמרינן בתרי זמנא כו' אבל הכא אדרבה הירקות יש להם חזקה שאין כאן תולעים ואינו אלא מיעוט דשכיח וא"כ להוציא מחזקתה לכ"ע בעינן ג' ואם כן יש לסמוך ולהתיר:

ואמנם אם נמצא ג' מילבין וא"כ הרי אתחזק שיש תולעים בכלי זה ואין כאן אלא ספק אחד אם פרשו ואפשר גם זה אינו כי י"ל דכמו דאתחזק דאלו פירשו הכי נמי פירשו יותר ונפלו למטה וכל דבר שמוחזק לן שהוא כך אין להכניסו כלל בשם ס' ואפילו אם היה נחשב ספק אחד מה בכך כמו שכתב הש"ך שם דמשום ספק אחד אין להתיר ושמעתי שיש מורים לבשל אותם ואם כן יהיה ס"ס שמא לא היה וספק נימוח אבל זה בורכ' דכיון דמוחזק לן לא נקרא ספק ועוד דהא אסור לעשות ס"ס בידים כמו שכתב הש"ך ס"ס נ"ז והפ"ח בכללי ס"ס כלל י"ח דזה הוי כמבטל איסור לכתחלה ואפילו אם הוא ספק איסור שהרי שם גם כן הוי ספק דרושה וכתב מהרי"ט דהוי כמבטל איסור ולכן לענ"ד אין לו תקנה ואפי' אם כבר בשלו אותו בדיעבד בשוגג נ"ל דאסור דאין כאן אלא ספק אחד שמא נימוח כיון דמוחזק בתולעים וא"ל דכמו דקי"ל בסימן פ"ד דאין מועיל בדיקה במקצת ה"נ להיפך ז"א מהא דנמצא ג' תולעים מוכח איפכא וכן ממעשה הט"ז בפלאדן ולכן נ"ל דאין לו תקנה בנמצא ג' מילבין וגם אסור אפילו לחולי שיש ב"ס דכ"ד שאינו רפואה אסור גם לחולה כדאיתא בש"ע כמה פעמים: