בינת אדם, אחרית דבר ב׳

1 בירושלמי ריש פ' החליל וז"ל החליל חמשה וששה זהו חליל של בית השואבה שאינה דוחה לא שבת וי"ט ופריך הא של קרבן דוחה מתני' דר' יוסי ב"ר יהודה דתני חליל של קרבן דוחה את השבת דברי ר' יוסי ב"ר יהודה וחכ"א אינו דוחה לא את השבח ולא את היו"ט על דעתהון דאילין רבנן למה אינו דוחה משום שאינו מחוור והא כתיב והעם מחללים בחלילים בשמחת שלמה הכתוב מדבר ע"ש במפרש. ופירושו דחוק למעיין ונ"ל משום דקשיא דהא בגמרא דילן בסוכה נ"א איתא להדיא להיפך דבקרבן לא פליגי דלכ"ע דוחה ונ"ל דירושלמי ס"ל דבאמת בשאר כלי שיר מודים רבנן ולא פליגי אלא בחליל וז"ש כאן למה אינו דוחה משום שאינו מחוור ר"ל דלא כתוב מפורש בקרא וכן מצינו הרבה פעמים בירושלמי דדוקא כנורות ונבלים וצלצל כתיב בקרא כדאיתא בדברי הימים סימן א' וסי' כ"ה ובערכין פ"ב קחשיב י"ב לוים ב' נבלים ט' כנורות א' בצלצל משא"כ חליל לא כתוב בקרא וע"ז פריך והא כתיב והעם מחללים וע"ז משני בשמחת שלמה אבל לעבודה לא מצינו חלילים ולכן פליגי רבנן אך צ"ע דש"ס דילן ע"כ לא סבירא לה לחלק בין חליל לשאר כלי שיר א"כ ברייתא דהכא דאיתא להדיא דהכא אינו דוחה קשה וצ"ע: